הקפאת מחיר החלב המפוקח היא אחיזת עיניים

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה שלשום לשר האוצר לדחות ברגע האחרון את התייקרות מוצרי החלב שבפיקוח ממשלתי ב־5%, עד לאחר הבחירות.

למה זה נשמע כל כך מוכר? כי זה קרה כבר פעמיים. כל פעם ברגע האחרון, בכל פעם במהדורה המרכזית. רק שאז לא היו אלה מוצרי החלב שבפיקוח, אלא מחירי הדלק. אבל הצורה שבה זה נעשה נותרה זהה - אין פתרון מערכתי, אין חשיבה לטווח ארוך, אין חלופות ראויות. מדיניות השלוף של נתניהו מכה שוב. כאילו שבלשכת ראש הממשלה לא ידעו זה שבועות ארוכים שמחירי החלב צפויים לעלות.

בנימין נתניהו | צילום: אי פי איי

1. מה שנכון לבנזין נכון גם למוצרי החלב

עצירת התייקרות, ודאי של מוצרי יסוד, היא מהלך שקשה להעביר עליו ביקורת. ובכל זאת, צריך. משום שהאופן שבו הדבר נעשה - ללא עבודת מטה מסודרת ורק כדי לעבור את הבחירות בשלום - הוא לא יותר מאחיזת עיניים. לראיה, אף שנתניהו הפחית שוב ושוב את המס על הבנזין, בסופו של דבר בוטלה הפחתת המס וטיפין טיפין, מבלי להרגיש, מחירי הדלק שבו לטפס. כעת הם נמוכים יחסית בשל ירידת מחירי הנפט, אז קל לשכוח זאת. אבל מתישהו בעתיד, לנוכח התחזקות הדולר או התייקרות הנפט, הם ישובו לעלות. ולמרות הזמן שחלף מאז אותם פתרונות הקסם של נתניהו, הממשלה טרם מצאה חלופות טובות להתמודד עם מחירי הדלק הגבוהים.

מה שנכון לבנזין נכון גם למוצרי החלב שבפיקוח - חלב טרי בשקית, חלב 3% בקרטון, חמאה, אשל, גיל, שמנת חמוצה וגבינה צהובה מסוג גלבוע או עמק שנמכרות במשקל. כשם שהממשלה לא מצאה פתרונות לטווח הארוך להתמודד עם מחירי הדלק הגבוהים, כך אין לה פתרונות לטווח הארוך לבעיית מחירי המזון, ומחירי החלב בפרט.

מה שלא התייקר עכשיו צפוי להתייקר מיד אחרי הבחירות.

2. פועלים באוטומט במקום למצוא פתרון

המרכיב שמשפיע יותר מכל על מחיר מוצרי החלב הוא המזון שהפרות אוכלות. משקלו בעלות הפקת החלב הוא 54%. מרבית המזון שהפרות הישראליות אוכלות מיובא מחו"ל. גידולו מצריך שטחים נרחבים והרבה מאוד מים, ולכן לא יעיל ולא הגיוני לגדל אותו בכמויות גדולות בישראל. אז מייבאים.

אלא שמאז 2008, כפי שהראה בשבוע שעבר פרופ' איל קמחי בראיון ל"כלכליסט", מחירי סחורות המזון בשווקים העולמיים עולים ויורדים בתנודתיות גבוהה מאוד. ואף שנדנדת המחירים הזו היא תופעה חדשה יחסית בעולם גרעיני המזון - כמו חיטה, תירס וסויה, שמשמשים גם למזון לפרות - היא לא הולכת להיעלם בעשורים הקרובים. בינתיים, היא טורפת את הקלפים של הרפתנים, יצרניות מוצרי החלב, הצרכנים והרגולטור.

בתגובה לנדנדת המחירים הרגולטור פועל באוטומטיות במקום לחפש פתרון מערכתי שיסייע לצרכנים להתמודד. לתגובה האוטומטית יש שני חלקים: האחד הוא מנגנון קביעת מחיר המטרה של החלב הגולמי, והשני הוא מנגנון קביעת מחיר מוצרי החלב שבפיקוח.

מחיר המטרה של החלב הגולמי הוא המחיר שבו יצרניות מוצרי החלב - תנובה, שטראוס וטרה - רוכשות את החלב הגולמי מידי הרפתנים. גובהו של מחיר המטרה נקבע על ידי המדינה בהתאם לנוסחה שקבועה בחוק והוא מתעדכן אחת לרבעון. התהליך הזה מתרחש הודות לחוק משק החלב שאושר בכנסת רק באפריל 2011.

לפני כחודשיים, ב־1 באוקטובר, עלה מחיר המטרה של החלב באופן הזה ב־20 אגורות ל־2.34 שקלים לליטר, כתוצאה מהתייקרות של גרעיני המזון בשווקים העולמיים. זו היתה יריית הפתיחה שבישרה שמוצרי החלב בכלל, לרבות מוצרי החלב שבפיקוח, עומדים להתייקר גם הם.

3. מדוע נסמכים על נוסחה מלפני 16 שנה?

כבר אז, בסוף ספטמבר, כשהיה ברור שמחיר המטרה עומד לעלות במידה משמעותית, נפוצו שמועות שראש הממשלה נתניהו מעוניין לדחות את המועד. אחת השמועות דיברה על כך שנתניהו ביקש ממנכ"ל משרדו הראל לוקר להקים צוות שיבחן אם ניתן להשהות את עליית מחיר המטרה בשלושה חודשים, ועד אז אולי מחירי הגרעינים בשוק העולמי יירדו. פנייה ללשכת ראש הממשלה אז גררה הכחשה. והנה, אתמול התברר כי נתניהו אכן ביקש לעצור את עליית המחירים.

לכאורה, נתניהו לא היה מוכרח להתערב. מנגנון עדכון מחיר המטרה קבוע בחוק משק החלב, והממשלה היא לא זו שמעלה או מורידה את המחיר. אלא שהיד של הממשלה מונחת על השאלטר של החלק השני בשרשרת - מחיר מוצרי החלב שבפיקוח. עליו מחליטים שרי החקלאות והאוצר. וזה כבר עניין פוליטי לא נעים בכלל, ודאי לא בתקופת בחירות.

הפיקוח על מוצרי החלב נעשה על ידי המפקח על המחירים במשרד החקלאות. הוא כפוף לוועדת המחירים, שבראשה עומד משרד האוצר. אחרי שהוועדה מקבלת את החלטתה השרים הרלבנטיים אמורים לחתום על הצו לעדכון המחירים. זה בדיוק הצו ששטייניץ, בהוראת נתניהו, נמנע מלחתום עליו כעת.

יובל שטייניץ | צילום: עטא עוויסאת

החלטות ועדת המחירים מתקבלות על סמך מנגנון חשבונאי שזכה לכינוי - נוסחת סוארי.

נוסחה זו מבוססת על דו"ח שחובר בידי אחד מרואי החשבון הבכירים בישראל, יצחק סוארי, בפברואר 1996 לבקשת משרדי התמ"ת והאוצר. הדו"ח קובע עקרונות חשבונאיים לפיקוח על מוצרים שיישומם החל בחודש ינואר 1997.

בתמצית, כך פועלת הנוסחה במשק החלב: אם רמת הרווחיות של מונופול מוצרי החלב - תנובה - בייצור מוצרי חלב נמוכה מ־6%, מחירי המוצרים שבפיקוח יעלו. אם הרווח של תנובה גבוה מ־12%, ועדת המחירים תוזיל את מוצרי החלב שבפיקוח. אחרת המחירים נשארים על כנם.

אך נוסחת סוארי נקבעה לפני 16 שנים, והנחות היסוד שלה אינן בהכרח נכונות כיום. כך, למשל, כותב מבקר המדינה בדו"ח מיוחד שפרסם בעניין בספטמבר האחרון, "שיטת פיקוח זו בוחנת את הצד היצרני ומתעלמת ממבנה ההון ומפעילויות אחרות של החברה שלא נועדו לייצור המוצרים שבפיקוח".

מלבד זה, הואיל ולפני 16 שנה שררו במשק הישראלי תנאים כלכליים אחרים - הריבית במשק היתה גבוהה בהרבה ושערי החליפין היו אחרים - הנחות היסוד הישנות מעוותות את התמחור לרעת הצרכנים.

יתר על כן, מבקר המדינה הראה שאפילו אם הנוסחה היתה מעודכנת, פקידי הממשלה נאלצים להסתמך על הנתונים שמעבירה להן תנובה מבלי שיש להם היכולת לבדוק את מהימנותם.

4. תנובה תפסיד 15 מיליון שקל בחודש

משרדי הממשלה מודעים לבעיית תמחור המוצרים. למעשה, כפי שחושף מבקר המדינה, כבר בספטמבר 2004, אחרי שהשתנתה שיטת הדיווח החשבונאי, משרד התמ"ת הבין שיש צורך בעדכון. אז שכרו מומחים, שישבו שלושה חודשים עד שגיבשו נוסחה חדשה והציגו לפקידי הממשלה בתחילת 2005. ומה עשו פקידי הממשלה? הם דנו בנוסחה החדשה. הם דנו בה שלוש פעמים: במרץ 2006, בפברואר 2008 וביולי 2008. בפעם האחרונה הם החליטו לדחות את הדיון לפעם אחרת, אך מועד חדש מעולם לא נקבע.

שלוש שנים נוספות בלי שום עשייה חלפו עד שהזעם הציבורי התפרץ. ואז, רק בדצמבר 2011, לאחר שקצה נפשם של הישראלים ביוקר המחיה ו־400 אלף איש יצאו לרחובות, החליטה הממשלה להנחות את ועדת המחירים לשכור מומחים לצורך עדכון נוסחת סוארי. והנה, רק לפני כחודש, כמעט שנה לאחר החלטת הממשלה ההיא, התברר כי "בשבועות הקרובים ייצא מכרז לצורך בחינת הנוסחה", כפי שהודיע האוצר במכתב ליועץ המשפטי לממשלה. "כלכליסט" פנה אתמול לאוצר לברר אם התפרסם המכרז ונענה בתשובה: "אנו לא יכולים להתייחס לנושא".

בקצב הזה, אולי כדאי שהצרכן הישראלי לא יפתח תקוות לעדכון אופן תמחור המוצרים.

מבקר המדינה יוסף שפירא ביקש לעכב את העלאת המחירים האחרונה, נוכח הליקויים שמצא, אך היועצים המשפטיים במשרדי האוצר והחקלאות טענו:

"ועדת המחירים סבורה כי יש לעדכן את מחירי מוצרי החלב שבפיקוח באופן מיידי נוכח העובדה כי חלה עלייה ניכרת במחירי התשומות וכעת המחלבות סופגות הפסדים בכל יום. ההשלכות של הפסדים אלה אינן מסתכמות במאזן שלילי אצל היצרנים, אלא עלולות להביא בטווח הקצר לעיכוב בתהליכי פיתוח, למחסור בחלק מן המוצרים ואף לפיטורי עובדים". תנובה מפסידה 15 מיליון שקל בכל חודש שבו לא מעלים את מחיר מוצרי החלב שבפיקוח, כך לפי הערכות.

אם הצורך בהעלאת המחירים אכן דחוף - אחרת עובדים ימצאו את עצמם מפוטרים חלילה, ולכן היועץ המשפטי לממשלה הכשיר את המהלך והשרים שטייניץ ונוקד החליטו לחתום על הצו לייקור המוצרים - כיצד זה ברגע האחרון השתנתה דעתו של ראש הממשלה לגבי כל העניין? ועכשיו, משהוחלט שלא לחתום על צו הייקור, מה תהיה המשמעות עבור המחלבות? האם העובדים יפוטרו?

יצרניות מוצרי החלב טרם החליטו אם לדרוש פיצוי, ובמשרדי הממשלה מודעים לאפשרות הזאת ומעריכים כי הן לא יפנו כעת לבג"ץ בדרישה להעלות את המחירים, מחשש לביקורת צרכנית חריפה.

בלי מענה מערכתי לבעיה הזו פתרונות הקסם של נתניהו לא יועילו. וליתר דיוק, אם שום דבר מהותי בשיטה לא ישתנה בקרוב מאוד, מחירי מוצרי החלב שבפיקוח יתייקרו בתוך כחודש - לאחר הבחירות.