אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה המסריח לא מריח? צילום: שאטרסטוק

למה המסריח לא מריח?

למה אנשים אף פעם לא מצליחים להבחין שיש להם ריח רע מהפה? מורן

06.12.2012, 09:12 | בלדד השוחי

מורן היקרה,

אין ספק שיש פה חידה אבולוציונית. אחרי הכל הריח הרע מהפה, כמו הנפיחה השוגגת, הוא אחד האויבים הגדולים ביותר של הרומנטיקה - הוא מזכיר שמה שנראה יפה ומגרה, בפאב השכונתי או על הצלחת, אחת דינו להתיישן, להרקיב ולהפוך למשהו שלא נעים לדרוך עליו. אז היכולת לזהות ריח רע מהפה של עצמך היא יתרון עצום במאבק האבולוציוני להתרבות.

מוחות רבים ודגולים ניסו לפתור את החידה הזו והמילה האחרונה טרם נאמרה, אך מהמחקרים שנערכו עד כה עולה שהגורם העיקרי לכשל הנורא הזה של חוש הריח הוא אויב מפורסם אחר של הרומנטיקה - ההרגל. אנו נחשפים לריח הרע מהפה של עצמנו בכמויות קטנות, לאט לאט, בזמן שהוא מתפתח. ואנחנו מתרגלים.

חוש הריח שלנו, והחושים באופן כללי, עובדים באופן השוואתי. המעבדה הכימית ששוכנת לנו באף נמצאת תחת מתקפה בלתי פוסקת של ריחות שצריך לנתח, וחלק חשוב מעבודתה הוא לסנן החוצה את הריחות שאליהם התרגלנו ולהעביר למח רק את הדברים החשובים. וגם המח עצמו מסנן, ומעלה לתודעתך רק את מה שנראה לו חשוב. בסופו של דבר את מקבלת בעיקר שינויים קיצוניים בריח, כאלה שמצביעים על שינויים קיצוניים בסביבה. הצחנה שנבנית לך מתחת לאף אינה כזו.

אז מה עושים? יש שממליצים ללקלק את גב כף היד, לתת לרוק להתייבש ולרחרח. המיקרוביולוג הישראלי מל רוזנברג חקר את הטכניקה הזו וגילה שהיא מאד לא אמינה, ושגם אנשים שמריחים בסדר גמור נכשלים לעתים קרובות במבחן הלקלוק. יש אנשים שחושבים שאפשר לטעום את הריח הרע, אבל אף שלפעמים הם מגיעים יחד, ריח רע וטעם רע יכולים להגיע לגמרי בנפרד.

 אנו נחשפים לריח הרע מהפה של עצמנו בכמויות קטנות, לאט לאט, בזמן שהוא מתפתח. ואנחנו מתרגלים, צילום: שאטרסטוק אנו נחשפים לריח הרע מהפה של עצמנו בכמויות קטנות, לאט לאט, בזמן שהוא מתפתח. ואנחנו מתרגלים | צילום: שאטרסטוק  אנו נחשפים לריח הרע מהפה של עצמנו בכמויות קטנות, לאט לאט, בזמן שהוא מתפתח. ואנחנו מתרגלים, צילום: שאטרסטוק

אך אל תאמרי נואש. צחנת הלוע (המכונה בלעז "הליטוסיס", גיבוב של יוונית ולטינית שאפשר לתרגם כ"נַשֶמֶת") מגיעה, ברובם המכריע של המקרים, מהלשון. אז אם את לא מפחדת להיכנס לעומק העניינים, את יכולה לגרד בעדינות את החלק האחורי של פני הלשון עם קיסם ולרחרח אותו. לרוב האזור הזה נקי ויבש באופן מפתיע, אך אם יש בעיה, יש סיכוי נאה שהצחנה המרוכזת תפרוץ דרך המחסומים הפסיכולוגיים והפיזיולוגיים כאחד. וניקוי טוב של הלשון (במברשת שיניים, למשל) גם יפתור את הבעיה ברוב המקרים.

הטכניקה הזו נותנת לך סיכויים די טובים, אבל הם לא מושלמים. אם את חושדת שיש לך בעיה רצינית יותר, ובעצם, גם אם לא, הדרך הבטוחה היחידה היא לשאול מישהו אחר. מישהו שאת סומכת עליו. ואני מקבל שאלות רק בכתב.

 

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

 

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
הפתרון היחיד שעובד: חתימה על חוזה התראה הדדי:
הואיל ופלוני (להלן א') מעוניין לדעת לשמור את פיו נקי מבאשה והואיל ואלמוני (להלן ב') הוא בעל עניין דומה לגבי פיו שלו, חתומים ביניהם א' ו ב' על הסכם התראה הדדי. לפי ההסכם מבטיחים א' ו ב' להתקרב למרחק שלא יפחת מ 60 ס"מ בין אפו של א' לפיו של ב' ולהיפך לפחות פעמיים ביום בין בשעות 9:00 ל 14:00 ולהודיע אחד לשני מה מצב הבאשה......
גיל ג , חולון  |  08.12.12
12.
לי יש ריח רע ויש לי גם פתרון:
הריח, במקרים רבים, נובע מירידה של ליחה ממערות האף לכיוון הלשון האחורית ו"ישיבה שם". זה אופייני למי שיש לו ליחה די קבועה, שמצטברת בעיקר במצבי מנוחה. בדרך כלל, בזמן פעילות או אכילה הרוק שוטף את זה והמצב יחסית בסדר. אולם אחרי שינה, או מנוחה, או סתם חוסר אכילה/ שתיה מתמשך, החידקים מתרבים שם ללא הפרעה וגורמים לריח להיווצר. אין שום טריק נגד זה, למעט המודעות. צריך באופן שוטף (תרתי משמע) לשטוף את הפה ולהבריש את הלשון. מי פה יעזרו מאוד. לעיסת מסטיק גם היא תעזור, ע"י יצירת רוק ששוטף. אחרי שינה: מקלחת חמה וארוכה עם אדים + נשיפות דרך האף+ הברשת הלשון- תנקז את הצטברות הליחה במערות האף. כמה דקות ביום של תחזוקה נכונה תעזור בהקטנת הסיכון לריח. נכון, בסקס על הבוקר יש להימנע מנשיקות... במקרה שלי אני פשוט משתף את בת הזוג בבעיה, ותתפלאו איך ה"חרדה" קוטנת והכל הופך לטבעי ואפשרי. בהצלחה!
אני  |  08.12.12
לכל התגובות