מבקר המדינה: הטבות שכר מפליגות למנכ"ל אוניברסיטת בר אילן

מבקר המדינה יוצא נגד אישור תנאי השכר החורגים של מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן, חיים גליק. שכר המנכ"ל הקודם, ד"ר שבתאי לובל, היה 44,500 שקל לחודש. השכר הראשוני שהוצע לגליק עמד על 50 אלף שקל. מדו"ח המבקר עולה, כי שנה לאחר העסקתו פנה גליק לנשיא האוניברסיטה, משה קוה, בבקשה להעלות את שכרו ל-90% משכר הנשיא. קוה העביר ליעקב נאמן מכתב של סמנכ"ל הכספים הממליץ על העלאה זו והבקשה אושרה בוועדה לקביעת שכר.

חיים גליק | צילום: יובל חן

המבקר מצא שבניגוד להחלטת הוועדה כי שכרו של גליק יעלה החל מיום ההחלטה, בפועל הועלה שכרו למפרע מיום העסקתו, כלומר 11 חודש קודם לקבלת ההחלטה. בנוסף, למרות ייעוץ משפטי לקוה כי יש לקבל את אישור ממונה על השכר בגין העלאה, הנשיא פנה לנאמן בבקשה לחכות עם בקשת האישור מהממונה מספר חודשים. הסיבה הייתה שור"ה התחיל אז במו"מ עם הממונה על השכר לגבי שכר הבכירים, מו"מ שלא הסתיים עד היום. נאמן, שבתפקידו כיו"ר ועדת הקבע קבע כי "תנאי השכר של המנכ"ל הנכנס טעונים אישור הממונה על השכר", אישר בתפקידו כיו"ר הוועדה לקביעת שכר בכירים את בקשת קוה, שלא להעביר את תנאי ההעסקה של המנכ"ל לאישור הממונה על השכר.

כאשר פנה לבסוף נאמן לממונה על השכר, האחרון השיב כי מדובר בחריגת שכר. במכתב תשובה של פרופ' נאמן לממונה על השכר הוא ביקש להשאיר את ההחלטה על כנה. המבקר קובע כי לא רק קוה, אלא גם נאמן תרם למניעת הגעת המידע לממונה על השכר במעשיו. עוד כתב המבקר כי על האוניברסיטה לדרוש מן המנכ"ל להחזיר את הכספים העודפים ששולמו לו בניגוד להחלטת הוועדה.

אבל לא רק שכר, גם הטבות: למרות שתקנון בר אילן דורש כי על חוזה העסקה יהיו יחתמו שני עדים, על החוזה של גליק חתם קוה בלבד. העובדה שהחוזה לא עבר בידיים נוספות אפשרו הטבות חריגות לפי המבקר, שאף אחת מהן לא עברה אישור בוועדת שכר הבכירים.

בחוזה ההעסקה של גליק הוענקה לו הטבה עבור בנייה והטמעה של פרויקט ה-ERP (מערכות מידע מוכללות) באוניברסיטה. מדובר בהטבה עתידית של 70,000 שקל עבור כל שנת העסקה. היועץ המשפטי המליץ לקוה למחוק סעיף זה, אולם הסעיף הושאר. יתרה מכך, כאשר הפרויקט הוצג פעמיים מול ועדת הקבע על ידי גליק וקוה, אף אחד מהשניים לא טרחו ליידע את חברי הוועדה על ההטבה הכרוכה באישור הפרויקט.

הטבה נוספת לה זכה גליק היא זכות להקצבה שנתית מהקרן לקשרי מדע בין-לאומיים (קק"מ) המיועדת לקידום קשרי המדע של חברי הסגל האקדמי, זאת בניגוד להמלצות ד"וח זוסמן, ד"וח המבקר ב-2009 , ד"וח צ'חנובר וייעוץ משפטי שניתן לקוה. ב-2010 ביקש ניר רייס, סגן בכיר לממונה על השכר, לקבל רשימת עובדים בסגל המנהלי הנהנים מתשלום לקרן קשרי המדע. גליק העביר לרייס רשימה, שלא כללה את גליק עצמו. בו זמנית ביקש גליק בטלפון מסמנכ"לית הכספים לבטל את קרן הקק"מ שלו.

הנשיא אף אישר לגליק במשך שנתו הראשונה בתפקיד תגמול בשווי כספי של רכב צמוד מהאוניברסיטה, בגובה 7,653 שקל לחודש, זאת היות שבתקופה זו עדיין היה זכאי לרכב צמוד משירות בתי הסוהר, שם היה סגן ניצב. גם כסף זה טוען המבקר כי יש להחזיר.

אבל לא רק הטבות כספיות: באחד מסעיפי החוזה של גליק האוניברסיטה התחייבה לפני גליק כי אם שכרו יימצא חורג מהסיכומים שאליהם יגיעו האוניברסיטאות עם משרד האוצר, יישאר השכר "חסין". זאת בעוד כל בכיר בבר-אילן אמור לחתום על כתב הצהרה לפיו ידוע כי מתקיימים מגעים בין ור"ה ובין הממונה על השכר, וכי הם מסכימים כי הסיכומים שייקבעו במסגרת המשא ומתן האמור יחולו עליהם ויחייבו אותם למפרע.

בעקבות ממצאי טיוטת הביקורת פנה הממונה על השכר בפברואר השנה לגליק במכתב התרעה ובעקבותיו חתם גליק על חוזה מתוקן המסדיר את רמת שכרו ותנאי העסקתו אשר תחולתו מאפריל. בהסכם המתוקן צוין כי לא תינתן לגליק תמורה נוספת בעד הצלחת הטמעת פרויקט המערכות וההסכם המתוקן אינו כולל את סעיף ה"חסינות" לשכר המנכ"ל.

אוניברסיטת בר אילן מסרה בתגובה: "שכרו של המנכ"ל והתנאים הנלווים לו הוגשו לממונה על השכר וקיבלו את אישורו. בונוס בגין הצלחה יוצאת דופן מקובל בשוק העבודה למנהלים בכירים, ומצוי כעת בדיון עם הממונה על השכר באוצר. המנכ"ל מעולם לא ביקש ולכן גם לא קיבל כספים מהקרן לקשרי מדע, וממילא גם לא היה מה להסתיר בנושא זה". לגבי הכפילות במימון אחזקת רכב טוענים באוניברסיטה כי "לא היו דברים מעולם. המנכ"ל היה זכאי לרכב ממקום עבודתו הקודם, ועל כן המיר את עלות האחזקה בתשלום השווה לה, לתקופה קצרה".