אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תל אביב רוצה הייטקיסטים, אבל לא רוצה לקיים הבטחות צילום: תומי הרפז

תל אביב רוצה הייטקיסטים, אבל לא רוצה לקיים הבטחות

פרויקט "עיר עולם" של עיריית תל אביב מנסה למשוך יזמי הייטק באמצעות הקלות בארנונה לעסקים שמוגדרים כבתי תוכנה. אלא שבחברות הסטארט־אפ טוענים כי באגף הארנונה בעירייה מוצאים נימוקים יצירתיים כדי להתחמק ממתן ההנחות

09.12.2012, 08:43 | אסף גלעד

עיריית תל אביב מתגאה בשנים האחרונות בקידום ענף ההייטק, אך נראה שכשמגיעים להטבות שהיא מבטיחה לחברות סטארט־אפ החדשנות נזרקת מבעד לחלון. לשם קידום החדשנות בעיר הקימה העיר את פרויקט "עיר עולם", שמטרתו לקדם את המותג תל אביב עבור קהל הסטארט־אפיסטים. העירייה מבקשת למשוך את חברות ההייטק גם באמצעות הנחה בתשלום הארנונה לעסקים שמסווגים כבית תוכנה. הנחה שכזו יכולה להגיע לכשני שלישים מהארנונה המקורית לעסקים, סכום שיכול להגיע לאלפי שקלים בחודש.

קראו עוד בכלכליסט

אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה שכדי לקבל הנחה מעבירה מחלקת הארנונה בעירייה את חברות הסטארט־אפ הליך ביורוקרטי מתיש, שבמסגרתו אף נדרשות החברות ללמד את פקחי הארנונה מושגים חדשים מעולם הטכנולוגיה והתוכנה כדי להוכיח את טיעוניהן.

מייסדי בילגארד Billguard מימין רפאל אוזן וירון סמיד, צילום: cc by Charles Eshelman/Getty Images for AOL מייסדי בילגארד Billguard מימין רפאל אוזן וירון סמיד | צילום: cc by Charles Eshelman/Getty Images for AOL מייסדי בילגארד Billguard מימין רפאל אוזן וירון סמיד, צילום: cc by Charles Eshelman/Getty Images for AOL

"תוסף לפייסבוק זה לא תוכנה"

 

בועז עדתו, ממייסדי חברת הסטארט־אפ Moment.me שמפתחת אפליקציה לשיתוף תמונות, ניסה לשכנע את העירייה כי המוצר שהוא מפתח, הופך אותו לחברת תוכנה. החברה שלו גייסה יותר ממיליון דולר מקרנות הון־סיכון, אך פקידי העירייה פחות התרשמו. "עיקר פעילותה של החברה הוא אתר אינטרנט ואפליקציה שמאפשרת לסדר ולמיין תמונות מהפייסבוק ולצפות בהן מהסלולרי", נכתב במכתב הסירוב שקיבל מהעירייה. "פעולות אלה מתבצעות בעיקר ממערכת פעילה בפלטפורמה קיימת. לפיכך, אם לעסק תכלית שונה וכתיבת תוכנה היא רק כלי נוסף להגשמתו, לא ניתן להגדיר את העיסוק כבית תוכנה".

"מדובר בפסילה תמוהה, כי הרי כל תוכנה היא לצורך מסוים כלשהו, ובסוף הרי מוכרים אותה. איש לא מייצר תוכנה כדי לייצר תוכנה", אומר עדתו. לאחר שהמשיך בערעור, קיבל עדתו טלפון מחברה גדולה שמייעצת בנושאי הנחות מס וביקשה ממנו לטפל עבורו בבקשה. "מדובר בתעשייה שלמה של יועצים ועורכי דין שמתפרנסת מהעתירות הללו", הוא אומר עדתו. חברות הייעוץ להנחות בארנונה ועורכי הדין גובים בדרך כלל אחוזים מתוך ההנחה המתקבלת בשיעורים שנעים סביב ה־ 30%. אחרים מבקשים מראש תשלום של אלפי שקלים, לעיתים עד 10 אלפים שקל, ללא קשר להאם תירשם הצלחה בסוף התהליך.

מבדיקת "כלכליסט" מתברר שהסטארט־אפים רבים סובלים מביורוקרטיה דומה, בהם גם חברות שמככבות בקמפיינים שיווקיים של העירייה. סולוטו, למשל, אחת מחברות הסטארט־אפ הוותיקות בתל אביב קיבלה בשנים האחרונות מעמד של בית תוכנה, עד שזה בוטל בחודש שעבר.

"הטענה הבסיסית של העירייה מבוססת על כך שכבר יש לנו מוצר, ולכן הפעילות היא לא פיתוח אלא תמיכה", אומר סמנכ"ל המוצרים של החברה, רועי אדלר. סולוטו התבקשה להעביר לעירייה את הדיפלומות של העובדים, אלא שלדעת אדלר מדובר בחוסר הבנה של המקצוע. "העירייה כביכול לא מחשיבה מעצבים או עורכי דין שעוסקים בפיתוח תוכנה, רק כי אין להם דיפלומה במחשבים. תל אביב מנסה להתגאות בהיותה עיר של טכנולוגיה, זה לא הולך יחד עם מהלכים ארכאיים כאלה".

גם רפאל אוזן, ממייסדי בילגארד, מציין כי נוכחות מעצבים בחברה פגעה במעמד החברה כבית תוכנה. "בשביל לקבל את ההנחה אתה צריך להחזיק 100% אנשי פיתוח, אבל מה אם חברה רוצה לעצב או למכור את המוצר שלה? במקום שסטארטאפים יתמקדו במה שהם טובים, שזה פיתוח המוצר שלהם והבאתו לשוק, הם צריכים להסתובב בין ערכאות ולהשיג אישורים".

היזמים משלמים לעורכי דין כדי לזכות בהנחות בארנונה

 

כדי לקבל את המעמד המיוחל של בית תוכנה יש להגיש השגה לחיוב על ארנונה, שלאחריה מגיעה בדרך כלל דחייה ממנהל הארנונה. בשלב הבא ניתן לעתור לוועדת ערר. אלא ששלב זה הוא יקר יותר: החברות נוטות להשתמש בייצוג משפטי ולעתים להעזר בחברות המתמחות בייעוץ מס. שיעור העמלות שנוטלות החברות הללו הוא כ־30%–75% מההנחה שהושגה על שנת ההנחה הראשונה, לאחר שהתקבלה.

אבנר וורנר, ראש מינהלת "עיר עולם" בעיריית תל אביב, מודע לבעייתיות שבמושג "בית תוכנה". לדבריו הוא הקים צוות משותף יחד עם מחלקת הארנונה לפתרון הבעיה. "כשהסדירו בחוק ההסדרים במשרד הפנים את ההנחות לבתי התוכנה, איש לא חשב על סטארטאפים", אומר וורנר. "כשאתה אומר בית תוכנה, האם אתה מתכוון דווקא לסטארט־אפ? תהליך ההגדרה מחדש לא יהיה פשוט ויקח זמן".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

38 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

36.
לא להתרגש יותר מדי
ראשית כל חברת הייטק יכולה לקבל מעמד של חברת תוכנה, צריך לדעת לנהל את התקשורת עם אנשי עת"א בשכל. הבעיה בסטארטאפים שרובם מנוהלים ע"י צעירים חסרי נסיון שלא יודעים איך להתנהל מול רשויות, מה לעשות, זרקו את הותיקים מההייטק - שישלמו עד שילמדו. שנית כל החברה שרוצים להיות בסביבה מגניבה, ואין כוונתי לרמת החייל המשעממת בטרוף, אלא לסביבת רוטשילד, ראוי שישלמו קצת על המגניבות. אגב, עת"א אכן מעודדת סטארטפים באזור רוטשילד כי הגיעה למסקנה שלטובת מיתוג העיר (כן כן, היום עיר היא מותג שראש העיר חייב לחזקו כדי להבחר שוב) עדיף הייטקיסטים מגניבים על פני עורכי דין ורואי חשבון משעממים. כלומר היא תלך לקראת הסטארטפים, אם רק ידעו להתנהל מולה.
רונית  |  11.12.12
35.
מה ההתעקשות הזאת על תל אביב, לא הבנתי?
אתם מ*רבנים דולרים שאתם יכולים להרשות לעצמכם בכלל את המיסים והשכירות המאמירה או שאתם באמת חיים באיזו פנטסיה חולה של "אם זה לא בתל אביב, זה לא קורה"? מה גם שמרבית החברות פה לא מפתחות כלום. זה כאילו מישהו שם לב שהאופציה קיימת רק חלקית בפייסבוק או משהו בסגנון וגייס הון סיכון על שטויות. סרגל כלים לאינטרנט...אני לא מבין, אתם לוקחים קרדיט על משהו שקיים כבר 15-20 שנה? בכלל לא הבנתי אילו סטארטאפס כבר יש בארץ. מחצית המוצרים המפותחים היום כבר קיימים, אז מה בדיוק אתם מפתחים...?
פלוני  |  10.12.12
34.
We skipped Tel Aviv
We were looking for a 3000 square meter space in TelAviv. Not only was the Arnona ridiculous, but the city's policy of "encouraging" the use of public transportation by forbidding the construction of parking spaces (Elko building) , while not building any public transportation) convinced us to stay away from Tel Aviv. We ended up renting a space in Bnei Brak, minutes from Tel Aviv. Lower Arnona and we don't have to deal with corrupt Tel Aviv system.
Ted , Tel Aviv  |  09.12.12
לכל התגובות