בכיר IBM: "בקרוב לא נתכנת יותר מחשבי על; הם ילמדו וישתפרו בעצמם"

ד"ר מתיאס קייזרוורת', ראש המעבדות האירופיות של IBM, צופה עולם שבו יכולות המחשבים וכוח העיבוד יגדלו מהר יותר מכל התחזיות. "עם חיישנים, רשתות חברתיות וסלולר בכל מקום, נייצר פי מיליון יותר מידע מאי פעם", הכריז בכנס הטכנולוגיה הדו שנתי של החברה בציריך. "אנחנו מאוד קרובים לעתיד שבו לא נתכנת יותר מחשבים; הם יוכלו ללמוד ולהשתפר בפני עצמם".

מחשבי העל מביטים בכוכבים - ומחממים מים

ב-IBM עוסקים כיום במרץ בהקמת מערך המחשוב של SKA - פרויקט הטלסקופ הגדול והיקר ביותר בעולם, שייפרס על פני יותר מקילומטר מעוקב ויכלול 3,000 צלחות רדיו בדרום אמריקה ואוסטרליה. הטלסקופ ייצר תעבורה גבוהה פי שניים מזו שמייצרת האינטרנט או כמות שתמלא יותר מ-50 מיליון אייפודים ביום.

מחשב שיהיה מסוגל לנתח את כל המידע הזה יצטרך להיות בסדר כוח של אקסה-פלופ, כלומר לבצע מיליארד-מיליארדי חישובים בשנייה. המחשב החזק ביותר כיום, BlueGene/Q של IBM, מציע פחות מאחוז אחד מכוח העיבוד הנדרש.

מחשב-העל העתידי לא יצטרך להיות רק חזק יותר: BlueGene/Q תופס כיום שטח של מגרש כדורגל ודורש 9 מגה-וואט לתפעל אותו, שווה ערך לצריכת החשמל של אלפי בתי אב בישראל. מחשב חזק ממנו פי 100 יהיה בגודל של בניין וידרוש יותר חשמל מעיר קטנה. לפיכך, המחשבים צריכים להיות יעילים וקטנים יותר מאי פעם. איך עושים את זה? לפי קייזרוורת', הפתרון קשור לקירור ואספקת אנרגיה. מחשבי-על צורכים היום יותר חשמל מחברות התעופה ומהווים 4% מכל צריכת האנרגיה העולמית.

IBM כבר הציגה השנה מחשב-על שמבוסס על קירור מים. "במקום לשלם על קירור, למה שלא ישלמו לנו?", צחק קייזרוורת' והציג את הסופר-מוק, מחשב העל במינכן שמקורר כולו בשיטה זו. לאחר תהליך הקירור נשארת כמות גדולה של מים רותחים בידי מפעילי המחשב. המיום נמכרים לברכות ולבתי אב באזור. "המחשב הופך להיות חלק מהבנין שלך, חלק מהעיר שלך", אמר קייזרוורת'.

הסופר-מוק מורכב מעשרות אלפי מדפים, כל אחד מהם נראה כמו לוח אם רגיל עם צינורות נחושת עבים שמובילים את המים, ללא חשש מדליפה. אבל הפתרון הזה לא מספיק כדי לפתח את מחשב העל של ה־SKA - הוא גדול ומגושם מדי. לכן את הצינורות האלה מכניסה IBM לתוך לוח האם עצמו.

מחשב על בגודל של לפטופ

בידי החוקרים של קייזרוורת' יש אב טיפוס של שבב זעיר שהוא לא רק מחשב שלם בפני עצמו, אלא כולל גם צינורות דקיקים שעוברים דרך המעבד. חומר קירור יכול לעבור דרכם ולהוביל את החום החוצה - ומה שפעם היה מחשב בגודל שולחן קפה קטן הפך להיות שבב במשקל נוצה.

המזעור לא נעצר שם: מכיוון שכל החום מובל החוצה, אין שום בעיה להעמיס שבב על גבי שבב. קייזרוורת' אחז בידו קוביה שקופה קטנה, שבראשה צינור ושסתום דרכו חומר הקירור יכול לצאת החוצה. השסתום גדול יותר מכל הקוביה, שמכילה לא פחות מעשרים מעבדים שמסודרים בערמה.

הדרך היחידה להגיע לטכנולוגיית המזעור הזו היא אם החברה תוכל לדלג גם על ציוד אספקת כוח כבד ויקר. IBM הדגימה גם טכנולוגיית אנרגיה סולארית ממוזערת שיכולה לספק דחיסות אנרגיה גבוהה במיוחד ולצמצם בעוד כמה יחידות מידה את השטח העצום שתופסים כיום מחשבי־על.

הטכנולוגיה הזאת עדיין בשלב אב טיפוס. כשתשולב במוצר, מחשב שהוא כיום בגודל של חדר שלם לא יהיה גדול יותר מהמחשב השולחני שלכם בבית. ב-IBM מקווים לעשות זאת תוך עשור בלבד.

מנסים להעתיק את המוח האנושי

קייזרוורת' התייחס לווטסון - מחשב העל שניצח את גארי קספרוב בשח ואת אלופי העולם במשחק הטריוויה ג'פרדי. לדבריו, המחשב הוא סנונית ראשונה בזירת המחשבים שמתקנים את עצמם.

החברה מתאימה כעת את הטכנולוגיה של ווטסון לתחום הרפואה, כדי לאפשר למחשב העל המפורסם לתפקד כיועץ רפואי לכל דבר. "הוא לא יחליף את בני האדם, אבל הוא לומד מטעויות", הסביר קייזרוורת'. "הוא יוכל לסייע לרופאים, לקרוא וללמוד את כל המחקרים הרפואיים העדכניים ביותר. לסייע בטיפולים בסרטן ולחזות התקפי לב".

אבל, מסביר קייזרוורת', בסופו של דבר הם רוצים ללמוד מהמוח האנושי. "זה נכון שווטסון יכול לנצח את בני האדם, אבל זו לא חוכמה. הוא דורש מגה-וואט של חשמל והמוח האנושי רק עשרים וואט. המטרה שלנו עכשיו היא לא יותר כוח עיבוד, אלא איך אפשר לעשות את זה יעיל יותר".

IBM, יחד עם חברות אחרות, עובדת על פיתוח של שבבים סינפטיים, הבנויים בצורה דומה למוח האנושי. "בתוך עשור נגיע לשבבים שיש להם את אותה כמות סינפטיות כמו במוח האנושי", העריך קייזרוורת'. "זאת תהיה תקופה חדשה לחלוטין עבור התעשייה ועבור האנושות".

הכתב היה אורח IBM בציריך