אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חשמלית ושמה ליף

חשמלית ושמה ליף

כתב "כלכליסט" הוא הישראלי הראשון שזכה לבצע נסיעת מבחן מקיפה בניסאן ליף, המכונית החשמלית הראשונה שתוכננה להיות חשמלית ולא עברה הסבה. הוא גילה שהעובדה הזאת חוסכת ממנה בעיות של כלי רכב חשמליים אחרים, כגון תא מטען קטן או סוללה כבדה שמעיקה על המתלים. נשארה רק בעיית המחיר, שעלול לנסוק ל־170 אלף שקל

10.12.2012, 08:34 | תומר הדר

יש לי עוד 128 ק"מ על השעון עד שניסאן ליף תעצור ללא חשמל. 128 ק"מ זה המון מרחק לנסוע - פחות או יותר מלב תל אביב היישר אל התור הצפוף שבכניסה לחומוסייה של סעיד בעכו - אבל אני נמצא בטריטוריה זרה ולא ממש מכיר את הכבישים כאן.

וחוץ מזה, ניסאן ליף שורפת את הקילומטרים שנותרו בשעון במהירות מפחידה - שתי דקות של שיוט במהירות גבוהה מאוד בכביש מהיר הופכות את 128 הק"מ השלווים שהיו לי על השעון ל־117 ק"מ.

ניסאן ליף. מנוע חזק, לא עמוסה בגימיקים ובעלת יכולת ספיגת מהמורות טובה ניסאן ליף. מנוע חזק, לא עמוסה בגימיקים ובעלת יכולת ספיגת מהמורות טובה ניסאן ליף. מנוע חזק, לא עמוסה בגימיקים ובעלת יכולת ספיגת מהמורות טובה

לפחות הליף לא צריכה להתבייש, בתנועה שנעה במהירות של 150 קמ"ש היא שומרת על קצב התקדמות משביע רצון, ויש לה עוד כוח אם רוצים לשייט מהר מאוד ולסיים את הסוללה עוד קצת. לי אין עוד קילומטרים אז אני יורד למהירות שפויה. אבל הליף כבר מודיעה שנותרו רק 105 ק"מ.

אז הליף עוצרת במסעדת דרכים נידחת ואני שולף את כבל הטעינה מתא המטען המרווח. את הליף מטעינים מקדימה, ממדף חשאי בחרטום המכונית ממש מאחורי הסמל. אבל במסעדה אין עמדות טעינה, רק קרואסון טוב וקפה רע. אף אחד לא ממש מתלהב מהליף שבחניה. שום ילד לא רץ להשאיר עליה טביעות ידיים דביקות, הזוגות הצעירים שחולפים לא טורחים לברר בנימוס כמה קילומטרים היא נוסעת או כמה היא עולה. בקושי מסתכלים.

חשמלית מלידה

 

לפני כמה שנים תעשיית הרכב העולמית טענה שמכוניות חשמליות הן העתיד, אבל אז לתעשיית הרכב העולמית היה הרבה כסף לממן חלומות. על החלומות שנתלו במכונית החשמלית בשוק הרכב הישראלי אין בכלל טעם להרחיב. היום תעשיית הרכב נמצאת במקום אחר והחלומות על עתיד חשמלי נדחו. הליף נשארה, כי בסופו של דבר אף שתוכניותיהן של רוב היצרניות לייצור של מכונית חשמלית נעצרו, מדובר בפרויקט שהושקעו בו מאות מיליוני דולרים, כזה שיישא פירות בעתיד הרחוק.

בחוץ קר. סוף סוף מישהו ניגש כדי לשאול שאלה באנגלית של צרפתים: אולי יש לך סיגריה? אין לי סיגריה. מי שנוהג במכונית ירוקה שומר על כדור הארץ ועל הבריאות, אבל המעשן בכלל לא שם לב שזו מכונית ירוקה. חבל, ניסאן ליף היא פריצת דרך טכנולוגית.

למעשה, זו המכונית העממית הראשונה בעולם שמיוצרת אך ורק בדגם חשמלי. בניגוד לרנו פלואנס ZE או למיצובישי IMIEV שמבוססות על דגמי בנזין ומשווקות גם בגרסה חשמלית, את הליף לא תוכלו למצוא בשום מקום בגרסת בנזין או טורבו דיזל. זו מכונית שתוכננה בראש ובראשונה כדי להיות חשמלית, ועובדה זו מתבטאת היטב בכל היבט, החל בעיצוב וכלה בתא הנוסעים.

מבחוץ הליף נראית כמו הכלאה מוצלחת בין ניסאן מיקרה לחללית. אין כאן פרופורציות בעייתיות כמו ברנו פלואנס שמשווקת בישראל, שהוארכה כדי לקבל את הסוללה החשמלית, או ממדים זעירים כמו אלה של ה־IMIEV, אלא מרכב הרמוני לחלוטין שמנצל היטב כל סנטימטר של שטח אחסון.

מכיוון שהליף תוכננה מלכתחילה אך ורק כדי להיות חשמלית, לא היה כלל צורך בשיקולים כגון מיקומו של מכל הדלק בדגם הבנזין המקביל, ולכן מארז סוללות הליתיום איון של הליף מותקן מתחת לרצפה ואינו פולש כלל אל תא הנוסעים. מסיבה זו לליף יש גם תא מטען גדול מאוד.

המסר ברור: ניסאן ליף נועדה להיות חשמלית עממית, כזו שכל עקרת בית בפרברי לונדון או לוס אנג'לס יכולה לקחת לקניות בסופר. זו לא מכונית חשמלית מוחצנת שמרוב גימיקים קשה לתפעל, וגם לא מכונית נוסעים שהוסבה בחופזה לשימוש בחשמל. זה רכב חשמלי עממי ונגיש.

גם מבפנים ניכר שבניסאן כיוונו ישירות אל לב המיינסטרים. מטבע הדברים, מי שמתמקם בתא הנוסעים של הליף ישר יחוש שמדובר ברכב חשמלי הודות לכמה גימיקים צנועים אך מדליקים, כמו יכולת לשלוט ברוב הפונקציות של המכונית באמצעות הטלפון החכם; אך תא הנוסעים הזה יכול באותה מידה להישתל בקרביה של ניסאן טידה עממית ללא שינויים מהותיים.

איכות חומרי הגימור סבירה ומזכירה את זו של יתר דגמי ניסאן העממיים. הפלסטיקה בהירה, למעט הקונסולה המרכזית שבה מותקנת מערכת סטריאו משוכללת ומחשב דרך, ומול עיני הנהג מצויים שעוני מהירות, טווח ותצוגה של מצב פעולת המנוע. בין המושבים שוכן גימיק מדליק: לליף אין ידית הילוכים קונבנציונלית אלא כפתור עגול שניתן להזזה במסילה לבחירה בין מצב נסיעה קדימה, אחורה ומצב חיסכון. פשוט להפליא.

לליף יש שני מצבי הטענה: רגיל - מצב שאורך שמונה שעות וממלא את כל הסוללה, או מהיר - שטוען 80% מהסוללה בתוך חצי שעה.

אבל לי אין עמדת טעינה, והליף צריכה לחזור. גם אם היתה לי היכולת להחליף את הסוללה באחת מלאה, הייתי מודאג. 100 ומשהו ק"מ שיורדים בקצב רצחני לא מפסיקים להטריד. הג'י.פי.אס אומר שיש לי עוד 60 ק"מ, אפשר להירגע. המנוע ששוכן בחרטום מפיק 80 קילו־ואט, או 110 כוחות סוס. לשם השוואה, מנוע של רנו פלואנס חשמלית מפיק 70 קילו־ואט.

מדובר במנוע חזק שמסוגל להזניק את הליף ל־100 קמ"ש בתוך 9.9 שניות, נתון שאינו מבייש את הליף מול רוב המכוניות המשפחתיות המקבילות וגם מאפשר שיוט במהירויות גבוהות. המטרה העיקרית של הליף, לשמש כחשמלית עממית, מורגשת היטב גם בנסיעה: הליף מתנהגת למופת.

משום מה, נושא השקט בנסיעה מהווה תמיד נקודה שחייבים לציין; אך כיום רוב המכוניות, גם אלה שמצוידות במנועי דיזל, עדיין שקטות למדי. מה לעשות, אנחנו כבר בשלהי 2012. אך מה שמפתיע בליף יותר מהכל היא ההתנהגות המגובשת. גם כאן הסיבה היא שמדובר במכונית שתוכננה להיות חשמלית. אין כאן סוללה כבדה שנוספה לרכב קיים ואילצה הקשחה של המתלים כדי לשאת במשקל הנוסף, אלא מארז שחבוי ברצפה ומוריד את מרכז הכובד של המכונית - מה שמאפשר לה להתנהג בדיוק כמו מכונית נוסעים רגילה שמיועדת בעיקר לקהל אמריקאי, קרי רכה מאוד ובעלת יכולת ספיגת מהמורות טובה.

ההתנהגות בפיתולים אמנם רחוקה מלהיות ספורטיבית, אך מרגישה מגובשת מאוד. החסרונות היחידים הם במערכות שבמכונית רגילה מתוגברות באמצעות המנוע ואילו בליף נדרשות לתגבור חשמלי - קרי, ההגה ומערכת הבלימה. במכונית רגילה מערכת הבלימה פועלת באמצעות משאבות ואקום שנוצר על ידי המנוע. בליף פשוט אין מנוע. לכן דוושת הבלם נוקשה וחסרת תחושה. גם ההגה מנותק לחלוטין. בהתחשב ביכולות של הליף כמכונית, מדובר במחיר קטן לשלם.

3 ק"מ ליעד. 12 ק"מ נותרו בסוללה. מתברר שהליף יודעת לדבר בקול נשי חם, שלא נשמע בכלל לחוץ כשהוא מודיע על האפשרות שאיעצר בצד הכביש ללא חשמל. אנחנו נצליח להגיע. על פי ניסאן, הליף מסוגלת לנסוע לטווח של 180 ק"מ, אך בשנה הבאה תוצג "סופר־ליף", כזו שתצויד בסוללה משודרגת שתציע טווח של 270 ק"מ - הרבה יותר ריאלי והרבה פחות מפחיד מהליף הנוכחית. בשנה הבאה הליף תשווק בישראל.

גימיק מוצלח

 

בארה"ב הליף עולה 27,700 דולר, מחיר שמשקף הטבות מס לרכב חשמלי. לפי הערכות זהירות, מחירה של הליף בישראל ינוע בין 150 ל־170 אלף שקל, מחיר שגבוה בכ־30 אלף שקל ממחירן של מכוניות משפחתיות רגילות ואינו רחוק ממחירן של מכוניות היברידיות מסוגה של טויוטה פריוס.

אך זה לא הכל: בקרוב יחושב שווי השימוש לרכב חשמלי לפי מחיר הרכב ללא הסוללה - משמע, מי שייקח את הליף בליסינג ישלם שווי שימוש דומה לשל מכונית משפחתית רגילה. האם הליף תהיה סיפור הצלחה? בשנה האחרונה היבואנים למדו רבות על חוסר נכונות הצרכנים לאמץ את המכונית החשמלית כמוצר לכל משק בית, והם מפחדים לצאת בהצהרות בומבסטיות על נתוני מכירות גבוהים. הליף תשווק בישראל כמכונית שנייה, כזו שמיועדת למשפחה שכבר מחזיקה במכונית בעלת מנוע בנזין או דיזל, ותשמש בעיקר לנסיעות עירוניות. בקבוצת קרסו יבואנית ניסאן מדגישים שהליף לא תשווק כמוצר לכל אחד.

הגענו אל היעד. הליף כמעט נעצרת. מחד, הליף היא המכונית החשמלית הטובה ביותר שבה נתקלנו עד היום. מאידך, נושא הטווח מעיק. נכון שבנסיעות עירוניות בעיית הטווח לא תורגש, אך קשה לנסוע במכונית בלי לדאוג לנושא הטווח כל הזמן, לפחות עד להגעתה של הליף המשודרגת. עד אז, גם בישראל, הליף תישאר גימיק מוצלח לחובבי איכות סביבה. מוצלח, אבל עדיין גימיק.

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
טסלה דגם S ודגם X
חברת טסלה התחילה למכור רכבים בארה"ב. זוהי מכונית חשמלית שנוצרה להיות חשמלית מרגע יציאתה לאויר העולם. לא כמו "הלבשה" של מנוע חשמלי לרכב קיים. כמו שמנסה חברת "בטר פלייס" לעשות עם רנו פלואנס. אנא פרסמו כתבות על המכוניות החשמליות של טסלה. אני ממתין לשמוע איזה יבואן ישראלי יקח על עצמו לייבא את טסלה לישראל. העתיד טמון ברכב חשמלי.
ציון , אשקלון  |  11.12.12
12.
איזה כותרת "הישראלי הראשון שזכה לנהוג בניסן לייף"
אז ככה גם אני ישראלי וכבר נהגתי בלייף יותר מפעם אחת בשנתיים האחרונות. ואפילו אני לא הישראלי הראשון שעשה את זה. מכוניות חשמליות הן העתיד!! צריך להשקיע בתחנות טעינה מהירות (בין רבע שעה לשעה והמכונית טעונה). חברת חשמל בוחנת בימים אלה כמה יצרנים והם מתכננים כמה מאות נקודות טעינה ברחבי הארץ. אני מקווה שלא יקחו דבר טוב ויקלקלו אותו.
סתם אחד  |  11.12.12
לכל התגובות