הנגיד סטנלי פישר עשוי לחזור בקרוב לרכוש דולרים

מתקרב היום שבו יהיה על בנק ישראל לשנות את מדיניות אי־ההתערבות בתחום מטבע החוץ שהוא נוקט בשנה וחצי האחרונות, ולחדש את רכישות הדולרים. את מדיניות ההתערבות בשוק המט"ח, שנועדה גם להחליש את שער השקל כדי לסייע ליצואנים ולעודד את הפעילות במשק וגם להגדיל את יתרות המט"ח, הפעיל בנק ישראל במרץ 2008. הפעם האחרונה שבה התערב הבנק במסחר במט"ח ורכש דולרים הייתה ביולי 2011. בין שני מועדים אלה רכש בנק ישראל מטבע חוץ בסכום כולל של כ־49 מיליארד דולר.

יתרות מטבע החוץ שמנהל בנק ישראל מסתכמות ב־75.7 מיליארד דולר. אולם למרות סכום עצום זהאין לבנק כל מניעה להמשיך להגדיל את היקף יתרות המט"ח. בדו"ח השנתי על השקעת יתרות מטבע החוץ ב־2011 שפרסם לפני חצי שנה, הוגדרה רמת היתרות הרצויה בטווח של 65־90 מיליארד דולר. הסיבות שעשויות להוביל את נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, לשוב ולהתערב במסחר במטבע חוץ הן שורת הנתונים הכלכליים וההערכות הפסימיות שהולכים ונערמים באחרונה. הנתון העיקרי שאליו מכוון בנק ישראל את מדיניות מטבע החוץ שלו הוא זה של "שער החליפין האפקטיבי". מדובר בשער החליפין של השקל מול 28 מטבעות שמייצגים את המדינות העיקריות שישראל סוחרת ישראל איתן. שלשום הודיע הבנק שבנובמבר התחזק השקל מול סל המטבעות בכ־1.9%. מסוף השנה שעברה התחזק סל המטבעות מול השקל בכ־1.2% בלבד. התנהלות שער סל המטבעות מראה שרכישות הדולרים שבוצעו בעבר כבר לא משפיעות על שער החליפין.

סיבות נוספות שאותן ניתן למנות הן הנתונים שלפיהם המשקיעים הזרים מגלים מחדש את אגרות החוב של הממשלה. התמשכות מגמה זו תחייב את הבנק למתן את הביקושים לשקל, או במילים פשוטות יותר – לשוב לרכוש דולרים. לכך ניתן להוסיף את תחזית הצמיחה המעודכנת והפסימית שפרסם האיחוד האירופי בסוף השבוע.

מבנק ישראל נמסר: "מדיניותו של הבנק בתחום מטבע החוץ לא השתנתה. מעבר לכך, מדובר בספקולציות, ובבנק מסרבים להתייחס לספקולציות".