אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זאב נהרי: הבנקים בישראל מסוכנים יותר מהנדמה לציבור צילום: עמית שעל

זאב נהרי: הבנקים בישראל מסוכנים יותר מהנדמה לציבור

המשנה למנכ"ל לאומי לשעבר טען במסגרת "פורום שווי הוגן" שדרישת בנק ישראל להגדלת הלימות ההון של הבנקים מעודדת אותם לנטילת סיכונים, שחלקם לא מופיע בדו"חות הכספיים, ולכן המשקיעים לא יכולים להעריך את שיעור התשואה הנדרש

11.12.2012, 08:14 | שניר הנדלר

זאב נהרי, לשעבר המשנה הבכיר למנכ"ל לאומי, טוען כי הוראות באזל 2 - התקן הבינלאומי בנושא הלימות הון, ניהול סיכונים וממשל תאגידי - "שיפרו באופן ניכר את ניהול הסיכונים בבנקים, אולם באופן פרדוקסלי הן מעודדות נטילת סיכונים". נהרי אמר את הדברים במסגרת דיון שנערך במסגרת "פורום שווי הוגן" של התכנית בחשבונאות של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה בראשותם של פרופ' אמיר ברנע, הדיקן המייסד של בית ספר אריסון וסגן הדיקן רו"ח שלומי שוב.

זאב נהרי. לשעבר המשנה הבכיר למנכ"ל לאומי, צילום: עמית שעל זאב נהרי. לשעבר המשנה הבכיר למנכ"ל לאומי | צילום: עמית שעל זאב נהרי. לשעבר המשנה הבכיר למנכ"ל לאומי, צילום: עמית שעל

נוסף על הטענה כי תוכניתו של בנק ישראל להגדיל את הלימות ההון של הבנקים מעודדת את הבנק לנטילת סיכונים, נהרי גורס כי לציבור אין יכולת להסיק מהדו"חות הכספיים את הסיכון האמיתי של הבנקים: "הדוחות הכספיים של הבנקים אינם כוללים גילויים חשובים כגון גילוי על ההון הדרוש לבנק בתרחישי קיצון או תוספת ההון שמחזיק הבנק בגין נכסי הסיכון שבנדבך 2. בשל אי חשיפת מידע זה לציבור, קשה לשוק לתמחר את הסיכונים אליהם חשופים הבנקים השונים וגם לא ניתן לכך משקל". לדבריו, חוסר מידע זה אינו מאפשר למשקיע לקבוע את שיעור התשואה הנדרש מהבנק.

רו"ח שלומי שוב גרס כי הלימות ההון, כפי שהיא מוצגת היום בידי הבנקים היא לרוב תוצר של עיוותים חשבונאיים.לדבריו, "בהתאם לכללי באזל, הלימות ההון מבוססת על ההון העצמי החשבונאי תוך ביצוע התאמות שונות, כגון נטרול נכסי מיסים נדחים ונכסים בלתי מוחשיים. בשנת 2011 נדרשו הבנקים לסווג את נכסי התוכנה שבבעלותם כנכסים בלתי מוחשיים בהתאם לתקן 38. סיווג התוכנות כנכסים בלתי מוחשיים במאזן היה אמור לגרור את נטרולם בתחשיב הלימות ההון של הבנקים. כלומר, רק מעצם שינוי הסיווג של התוכנות, הלימות ההון של הבנקים היתה אמורה להיפגע מהותית. עם זאת, באמצעות 'תרגיל חשבונאי' איפשר המפקח לבנקים בארץ לסווג את התוכנות במאזן לסעיף 'ציוד' ובכך להימנע מהצורך להפחיתן מההון לצורכי הלימות ההון. כפועל יוצא, באמצעות 'שליטה' על החשבונאות הצליח המפקח שלא לפגוע בהלימות ההון של הבנקים ובד בבד לא לסתור את הוראות באזל".

העובדה שהבנקים נדרשים להגדיל את הלימות ההון, מגבילה את יכולתם להעניק אשראי. לכן, כדי להתמודד עם הסטגנציה בתיק האשראי של הבנק, עשויים הבנקים להגדיל את מחיר האשראי ללקוחותיהם. לדברי נהרי, "הדרישה להגדלת הלימות ההון בבנקים לא תגרור עלייה משמעותית במחירי האשראי, אולם כן תהיה לה השפעה על זמינות האשראי. ניתן לבחון זאת תוך התבוננות בענפי משק ריכוזיים. לפי דרישות הפיקוח, בענפי משק ריכוזיים נדרשת הלימות הון גבוהה יותר. לפיכך, על פניו ניתן היה לצפות שבענפים אלה תהיה עלייה משמעותית במחיר האשראי, אולם אין עדות לכך. ההסבר לכך ככל הנראה טמון בתחרות הגבוהה בין הבנקים".

פרופ' ברנע מעריך כי "במערכת תמחור האשראי הבנקאית הנוכחית גידול של 1% בהון הליבה מלווה בגידול של 0.1% במרווח הבנקאי, וזאת על מנת לשמור על שיעור תשואה דומה על ההון העצמי. בספרות עולה הטענה שלא כך הוא: הגדלת הון הליבה לא בהכרח אמורה להוביל לעלייה במחיר האשראי ולקיטון בזמינותו. יש לציין כי המציאות בענף הבנייה בישראל סותרת את טענת הספרות: בשל הגבלות רגולטריות על יחסי הלימות הון, ענף הבנייה בארץ סובל ממצוקת אשראי ומסלקציית לווים קשה", ציין ברנע והוסיף כי מצוקת האשראי מעודדת נטילת סיכונים: "הבנקים עשויים לדחות דווקא את הלקוחות האיכותיים בשל הריבית הנמוכה שהם משלמים, ולהעדיף את הלווים הבעייתיים שישלמו ריבית גבוהה יותר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



29 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

27.
נו באמת
הבנקים מסוכנים כי הם עוקפים את תקנות הלימות ההון בכל מיני דרכים ספק חוקיות. להגיד שהגדלת הלימות ההון מגדילה את הסיכון שהבנקים לוקחים? באמת? אם בנק מעדיף לווה מסוכן בריבית גבוהה על פני לווה בטוח בריבית נמוכה, הוא יעשה את זה גם תחת דרישות הלימות הון נמוכות יותר. מה הקשר? בנוסף, אני בהלם מהעובדה שתוכנה נחשבת לנכס. טוב לדעת שאם אכנס לקשיים, אוכל למכור את הרישיון excel שלי. עזבו את זה שלא אוכל להמשיך לעבוד אחר כך, אבל לפחות אוכל לקבל כסף תמורת הרישיון (WTF?!). מישהו עוד לוקח את הרגולטורים שלנו ברצינות?
י  |  12.12.12
25.
בלחיצת כפתור קיבלתי 240 אלף ש"ח
אני שכיר שהרוויח 6000 ש"ח לאחר שקיבלתי את הכסך משני חברות כרטיסי אשראי ומהחשבון שלי בבנק הוכרזתי כפושט רגל בכוונה תחילה והיום אני משלם רק 800 ש"ח לשלושת הגופים הריבית וההצמדה נמחקו נעלמו מן העולם ובעוד 22 שנים אסיים לשלם זה מה שהם חושבים כן המחיר מבחינתי היה להעביר את כל נכסי לילדי ולאישתי והיום אני כאילו חסר כל אבל שלא לציטוט טחנתי וסידרתי את המערכת ולינינו אם יהיו עוד חמשת אלפים או עשרת אלפים כמוני הבנקים החמדנים יקרסו נקודה
חיים  |  11.12.12
לכל התגובות