האג"ח הלא מדורגות יובילו גם ב־2013

החודשים האחרונים התאפיינו בהגדלת מרכיב הסיכון של המשקיעים בתעשיית קרנות הנאמנות, עם גיוסים גבוהים לקרנות נאמנות קונצרניות שגייסו בנובמבר כ־2 מיליארד שקל, הגיוס החודשי הגבוה ביותר שלהן ב־2012.

מעט מאוד מהגיוסים הופנו גם לקרנות מנייתיות ולקרנות אג"ח כללי מסוג 10/90, מגמה שהתגברה לאחרונה. כדי לבחון האם הציבור משנה את טעמי הסיכון שלו, החלטנו לבדוק את מידת ההיחשפות לקרנות שבשמן מופיע סימן הקריאה - שבא להתריע כי למנהל הקרן הזו יש אפשרות להיות חשוף לאג"ח קונצרניות שאינן בדירוג השקעה (שאינן מדורגות כלל או נמצאות מתחת לדירוג -BBBּ) ברמה גבוהה יותר מזו המותרת כחשיפה למניות על פי הסיווג המותאם לכך, ומהוות רכיב סיכון.

לדוגמה, בקרן עם סיווג (1A), אשר בשמה לא מופיע סימן קריאה, מנהל הקרן יכול להחזיק בשיעור של עד 10% באג"ח שאינן בדירוג השקעה, אותו שיעור שמותר לו להשקיע במניות. בקרן שאין לה חשיפה למניות ומופיע סימן קריאה, למנהל הקרן יש אפשרות להיות חשוף לאג"ח שאינן בדירוג השקעה ללא הגבלה, אך בכפוף, כמובן, לכתוב בתשקיף הקרן.

הנכסים המנוהלים בקרנות עם סימן קריאה (שאינן מחקות) עומדים כיום על 21.7 מיליארד שקל אחרי שמתחילת השנה נפדו מהן 3.1 מיליארד שקל. מגמה זו נמשכה גם באוקטובר, אך ניתן לצפות כי עם קבלת נתוני נובמבר בימים הקרובים יתברר שמגמה זו מתהפכת. מבדיקה שערכנו עולה שקרנות עם סימן קריאה הניבו, לרוב, תשואות גבוהות יותר מקרנות ללא סימן קריאה באותה קטגוריה נבדקת.

כך למשל, בקטגוריה של קרנות אג"ח חברות והמרה (ללא מניות) קבוצת הקרנות ללא סימן קריאה רשמה בנובמבר עלייה של כ־0.9%, בעוד שאלה עם סימן קריאה נסקו בכ־2.7%. ב־12 החודשים האחרונים הניבו הקרנות הקונצרניות עם סימן קריאה כ־11.9% (נטו, אחרי דמי ניהול הגבוהים בכ־40% ממקבילותיהן שללא סימן קריאה), לעומת תשואה של כ־8.4% לקרנות ללא סימן קריאה, וב־60 החודשים האחרונים הפער עומד על כ־16.8% במצטבר.

גם בקרנות אג"ח מדינה כללי (ללא מניות) התמונה זהה, אך הפערים קטנים יותר עקב חשיפה גבוהה לאג"ח הממשלתיות שלא מאפשרת ניצול גבוה מידי של חשיפה לאג"ח קונצרניות ולאג"ח שאינן בדירוג השקעה. ב־12 החודשים החולפים השיאו קרנות אג"ח מדינה כללי (ללא מניות) עם סימן קריאה כ־6.2%, וזאת לעומת כ־6% באלו שללא סימן קריאה. ב־36 חודשים וב־60 חודשים הפער עמד על כ־1%.

גם כשמדובר בקרנות מעורבות (כללי 10/90), אלה שעם סימן קריאה זינקו בנובמבר בכ־3.5% לעומת עלייה של כ־1.4% במקבילות שללא סימן קריאה, ואילו ב־36 חודשים ו־60 חודשים הפערים עומדים על כ־3.4% וכ־9.4% בהתאמה. בקרנות עם סימן קריאה מנוהלים רק כ־1.7 מיליארד שקל לעומת כ־5.9 מיליארד שקל בקרנות אג"ח כללי 10/90 ללא סימן קריאה. להערכתנו, קרנות עם סימן קריאה ימשיכו להניב בטווח הזמן הארוך תשואות יתר על פני מקבילותיהן ללא סימן קריאה, אך עם תנודתיות גבוהה יותר שאינה מתאימה לכלל המשקיעים.

השורה התחתונה

קרנות עם סימן קריאה ימשיכו להניב בטווח הזמן הארוך תשואות יתר על פני מקבילותיהן ללא סימן קריאה, אך עם תנודתיות גבוהה שאינה מתאימה לכלל המשקיעים

צבי סטפק הוא יו"ר מיטב. רוני אפטר הוא מנכ"ל מיטב סוכנות לביטוח פנסיוני