"אצלנו אין בעיות חניה"

"האורגינל כבר לא משחק תפקיד, לא באופן כללי, ובטח שלא בתערוכה הזאת", אומרת ציונה שמשי, אוצרת הביאנלה האינטרנטית השנייה, "ישראל 'המצברוח'", שתיפתח בסוף השבוע ברשת.

את שמשי (73), אמנית, מעצבת ואוצרת ותיקה, גייס לפרויקט האדריכל דקל גודוביץ, שיזם כבר ביאנלה שכזו בעבר, במתכונת מצומצמת וקלילה הרבה יותר. "כשהתחלתי לגייס אמנים לביאנלה", מספרת שמשי, "הם ביקשו לראות מה היה בקודמת. עניתי להם שזה כל כך לא רלבנטי שאפילו אני לא ראיתי אותה. בביאנלה הנוכחית אנחנו עובדים עם מערכת טכנית שונה וחדשנית - היא מאפשרת שיטוט וירטואלי בגלריות שונות, שמדמות שיטוט ריאלי בגלריות מציאותיות".

הביאנלה תעלה לרשת לתקופה של שנתיים שלמות, שבהן יוצגו בה ב־13 גלריות וירטואליות כ־150 יצירות של כ־50 אמנים ישראלים. "המטרה שלנו היא חשיפה של אמנות ישראלית לעולם", אומרת שמשי, "ולכן מציגים בה אמנים ישראלים בלבד. כאוצרת, אני פניתי לאמנים ובחרתי אותם, אבל בניגוד לאוצרות של תערוכות רגילות - ועשיתי יותר מ־20 כאלה בחיי - יש בפרויקט שכזה לא מעט קשיים. ראשית, ההיבטים הטכניים. בביאנלה מוצגות יצירות שמיועדות לאינטרנט, אבל לא רק. מוצגים בה גם ציורים, צילומים ועבודות וידיאו, שהיו צריכים לעבור התאמה בידי האמן, מה שלא תמיד הסתדר. קושי נוסף הוא שאחד התנאים שלי היה שלמשך השנתיים שבהן הביאנלה באוויר, היצירות שמשתתפות בה לא יוצגו במקומות אחרים בארץ או בעולם, כולל באתרי האינטרנט של האמנים עצמם. לאמנים מסוימים זה היווה בעיה. הפתרון שהגענו אליו היה שבמקום היצירות שמוצגות אצלנו תופיע באתר האמן שקופית שמסבירה שכרגע היצירה הזאת מושאלת לטובת הביאנלה, ולחיצה עליה תוביל את הגולש לאתר שלנו. בעיה נוספת היא שלא זכינו לשום מימון, כרגע כל העבודה שדקל ואני עושים היא במימון עצמי, ומדובר במיזם ללא מטרות רווח".

ציונה שמשי. "כל העבודה שאנחנו עושים היא במימון עצמי" | צילום: עמית שעל

בסופו של דבר הצלחתם להרכיב רשימה מכובדת של אמנים.

"נכון. יש לנו אמנים שהם מדור 'האבות המייסדים', מהראשונים שעסקו בנושא הווירטואלי כמו בוקי שוורץ המנוח. יש אמנים צעירים יותר, כמו גלעד אופיר, שי אלוני, ניר כפרי ואחרים, שמציגים צילומים ועבודות וידיאו. יש גם אמנים שמציגים ציורים ש'תלויים' על קירות הגלריות הווירטואליות, כמו יעל תורן ומירי פרנקל עשת, וגם אמנים שמציגים עבודות סאונד, כמו צבי אבני".

האם היצירות מופיעות בממדים ה'אמיתיים' שלהן?

"כן. כל יצירה 'תלויה' על קירות הגלריה הווירטואלית בממדיה האמיתיים, וכל יצירה שמוצגת בביאנלה גם קיימת באופן פיזי.

הביאנלה מחולקת ל־13 גלריות שבכל אחת מציגים בין שלושה לחמישה אמנים על שלושה קירות. השיטוט נעשה באמצעות אווטאר, שבעזרתו אפשר לעבור בין גלריה לגלריה דרך מבואה, אבל הכיף בגלריות מסוג זה הוא שאפשר גם לעבור דרך הקירות. כאשר מתקרבים לכל יצירה מופיע שמה ושם האמן על המסך, ובעזרת לחיצה על האייקונים שבתחתית המסך אפשר לקבל עליה מידע נוסף, להגיע לעוד עבודות של אותו האמן ואפילו לצ'וטט עם מבקרים וירטואליים נוספים שנמצאים באותו רגע באתר. על הקיר הרביעי בכל חלל נמצאות כתוביות עם פרטי התערוכה הספציפית ובמבואה נמצאים הטקסטים שאני כתבתי, ממש כמו בכניסה לתערוכה ריאלית".

אז מה בעצם היתרון של השימוש ברשת?

"אין בעיות חניה. אפשר להיכנס ולראות בכל זמן ומכל מקום בעולם, אבל נשמרת החוויה של שיטוט בגלריה או במוזיאון".

הביאנלה תוצג מסוף השבוע באתר www.3dvas.com.