"בטווח הבינוני והארוך הכלכלה מנצחת"

הרומן של ניר אומיד, מנהל ההשקעות הראשי בתמיר פישמן, עם שוק ההון התחיל כבר בצבא. "ההשקעה הראשונה שלי היתה באופציות מעו"ף. הייתי בולע ספרים בתחום ומנצל כל זמן פנוי לביצוע אסטרטגיות השקעה, עדיין כתחביב".

הדרך לשוק ההון

הבחירה המשנית הפכה לקריירה

כשנרשם ללימודי התואר הראשון באוניברסיטת תל־אביב, בחר אומיד את החוג לכלכלה בעדיפות שלישית אחרי רפואה ומשפטים. "יום אחד התקשרו אליי ואמרו לי שהתקבלתי לסמסטר קיץ בחוג לכלכלה. החלטתי להצטרף וההמשך כבר ידוע. בדיעבד, אני שמח מאוד על הבחירה שאפשרה לי לעסוק בשוק ההון בכלל ובתחום המניות בפרט כמקצוע לחיים".

עם סיום התואר הפך אומיד את התחביב לקריירה. "התמזל מזלי להתחיל בקרן הפנסיה מבטחים שניהלה אז סכומים עצומים במניות ואג"ח. היינו שניים בלבד במחלקה שניהלה את כל כספי קרן הפנסיה החדשה והישנה, כמו גם את קופות הגמל של מבטחים".

אחרי שלוש שנים במבטחים עבר אומיד להראל שוקי הון. "בהראל ניהלתי את כל התחום המוסדי, ובמקביל כתבתי טור ב'מעריב' על השוק הסולידי. בזכות הטור קיבלתי פנייה ממנורה גאון עם הצעה לנהל גם שם את התחום המוסדי".

במעלה הסולם

"שלחתי קו"ח במקרה"

אלא שקפיצת הדרך הגדולה בקריירה של אומיד היתה מקרית לחלוטין. "באותם ימים היה שיתוף פעולה בין אי.בי.אי ובנק מזרחי בניהול קופות הגמל 'נתיבות'. הם החליטו לגייס מנהל השקעות ייעודי לתפקיד. בלי לדעת על כך, שלחתי במקרה קו"ח לאי.בי.אי".

פיזית, ישב אומיד באי.בי.אי, אף על פי שהיה עובד של בנק מזרחי, שהחזיק נתח של 60% בקופות. "חמש שנות הניהול של 'נתיבות' היו מוצלחות ביותר. הצלחנו לחולל מהפך דרמטי בתשואות כמו גם להכפיל את היקף הקופות שנמכרו אחרי ועדת בכר לאלטשולר שחם". בעקבות ההצלחה הגדולה של 'נתיבות קופות גמל' ומכירתן, הוצע לאומיד לנהל את כל התיקים המוסדיים של אי.בי.אי - מה שהשאיר אותו שם לחמש שנים נוספות.

"לאחר עשר שנים באי.בי.אי החלטתי שהגיע הזמן לשלב בין האהבה לתחום ההשקעות לבין השאיפה לתפקיד בכיר יותר, וכך הגעתי לתפקידי הנוכחי כמנהל השקעות ראשי בתמיר פישמן, שבו אני מכהן בשנה האחרונה.

כעת, בתפקיד הנוכחי, אומיד לא יכול להרשות לעצמו להיות מנותק ממה שקורה בשוק ההון. "גם כשאני בערב בבית עם המשפחה, הסקרנות לא מרפה, ולמזלי, בעידן האייפד אפשר לשלב. הפעם היחידה שהתנתקתי לגמרי היתה בחופשת סקי לפני שנתיים בצפון איטליה".

הקליק עם המניה

"רכישה אינה אקט טכני בלבד"

בתפיסת העולם של אומיד, רכישת מניה אינה אקט טכני בלבד. "כשאתה קונה מניה, אתה בעצם קונה חלק מעסק. בקליק של עכבר אתה יכול להיות שותף בחברת נדל"ן בהונג קונג או בחברת תקשורת בקוריאה. זה מדהים בעיניי. הקליק של הקנייה לוקח שנייה אחת כמו צילום של תמונה, אבל מאחורי ההחלטה ישנן עשרות שעות של קריאת דו"חות וניתוחים. אני מאמין שבטווח הקצר התנודות בשווקים אקראיות, אולם בטווח הבינוני והארוך הכלכלה מנצחת".

לא להיצמד לפוזיציה

לדעת מתי ללכת נגד הזרם

"מנהל השקעות טוב צריך לדעת מתי לפעול נגד הזרם, למכור בשיא האופוריה ולקנות בנקודה הנמוכה ביותר של השפל. לא תמיד זה עובד מיד, אבל אם קנית לפי חוקי הכלכלה, זה עובד בסוף. כל משבר הוא הזדמנות, אפילו את הירידות האחרונות בצלו של הצוק הפיסקאלי ניצלנו להשבחת התיק המנייתי בחו"ל.

"כמו כן, חשוב לא להתאהב בפוזיציה. אסור לפעול עם הראש בקיר וצריך לשנות כיוון אם יש סיבה לכך".

התחזית ל־2013

לנצל את התנודתיות באג"ח השקליות

"על 2012 אמרו שזו תהיה שנה מסובכת, שיהיה מאוד קשה לעשות תשואות, שאירופה תתפרק, שהגירעון בארה"ב יתפח, שתהיה מלחמה עם איראן, שממשלות לא ישלמו את חובן ושיהיה גל של הסדרי חוב. למרות כל זה, השנה עומדת להסתיים עם תשואות מדהימות.

"האסטרטגיה לשנה הבאה ברורה: שילוב של אג"ח קונצרניות קצרות־בינוניות בדירוגים גבוהים (כדי לקבל הצמדה) יחד עם אג"ח ממשלתיות שקליות במח"מ קצר־בינוני וריבית משתנה.

"יש צורך בהצמדה מאחר שחוקי הכלכלה אינם משתנים. יהיה מחיר להדפסת הכסף, למחיר הזה קוראים אינפלציה, לא יודע אם זו תגיע בשנה הבאה או בעוד שנתיים, אף אחד לא יודע. דווקא שיפור בכלכלה עשוי להיות מלווה בהעלאת ריבית, וכשזה יגיע, זה יהיה כואב. כל העולם יצטופף בתור היציאה מנכסים ארוכי טווח. לא תמיד צריך לפעול בכל הכוח ולעתים החוכמה היא לדעת גם לא להפסיד ולא לחפש תשואות בכוח. רכיב מסוים של אג"ח קצרה עשוי לשמש כתחמושת להמשך".

עוד אומר אומיד כי "התשואות באג"ח שקליות לעשר שנים נעו כמה פעמים בין 4.5% ל־5% וניצלנו את זה בצורה טובה. אני סבור שגם ב־2013 יהיו הזדמנויות להאריך בחזרה את החלק השקלי".

את הסיכון, לדבריו, צריך לקחת דווקא במניות ולא באג"ח. "נמליץ להשקיע במניות מקומיות הנסחרות במחירים סבירים כדוגמת בנקים וחברות ביטוח, ולשלב עם מניות חו"ל. מה שיפה בשוקי חו"ל זו העובדה שתמיד יש חברות שנסחרות בזול, והמבחר עצום. שילוב גלובלי נכון צריך להיות בין תחומי הפיננסים, הטכנולוגיה והפארמה. גם מדינות ה־BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) עשויות להיות מעניינות".

השורה התחתונה של ניר אומיד: "אמליץ להשקיע במניות מקומיות הנסחרות במחירים סבירים כמו בנקים, ולשלב עם מניות חו"ל"

ניר אומיד (41)

מצב משפחתי: נשוי + 2

השכלה: תואר ראשון בכלכלה, אוניברסיטת ת"א

עוד משהו: חובב צילום, סקי ובישול