אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אל תמהרו לשבח את דנקנר צילום: אוראל כהן

אל תמהרו לשבח את דנקנר

לא למחזיקי איגרות החוב דואג דנקנר, אלא לחובותיו שלו. לא בטוח שיש לתקוף אותו על כך, אבל ודאי שאין לקשור לו כתרים שלא לו

13.12.2012, 08:43 | רחלי בינדמן
נוחי דנקנר קיבל אתמול שקט תעשייתי של ארבעה חודשים בחסות של שלושה גופים מוסדיים - הראל פיא, אקסלנס וגילעד קופות דתיות. בתמורה להתחייבות ערטילאית להזרים 180 מיליון שקל - חלקם מתוך השקעה אפשרית אך לא ודאית של אדוארדו אלשטיין בגנדן, השולטת באי.די.בי - הסכימו מחזיקי האג"ח לדחיית תשלום הריבית הקרוב, ונתנו לדנקנר עוד קצת זמן למשוך מתוך תקווה שבפרק זמן זה יתחולל נס.

הנה כמה נקודות למחשבה למוסדיים:

  • הראל פיא היה בין הגופים הבודדים שתמכו גם בהצעת ההסדר המקורית של דנקנר, שבה התחייב להזרים רק 120 מיליון שקל מהשקעה פוטנציאלית עתידית של אלשטיין בגנדן, בהיקף של 300 מיליון שקל. רוב מחזיקי האג"ח התנגדו להסדר והצליחו לכופף את בעל השליטה להתחייב להזרים עוד 60 מיליון שקל מהשקעתו של אלשטיין.

עצם העובדה שההתנגדות למתווה המקורי הצליחה, מעידה שהלחץ שהמוסדיים מפעילים עובד. אם כן, מדוע בהראל הרימו ידיים כל כך מהר? מדוע הסתפקו בהזרמה של 40% בלבד מההשקעה של אלשטיין ונעתרו להשאיר 60% ממנה בתוך גנדן, שם יכול דנקנר להסתייע בכספים כדי לעמוד בהתחייבויות האישיות שלו מול נושיו?

  • אקסלנס וגילעד קופות דתיות התנגדו אמנם למתווה ההסדר המקורי, אך די היה בהתחייבות של דנקנר להוסיף 60 מיליון שקל לא ודאיים לחבילה, כדי לשכנע אותם לשנות את דעתם ולהטות את הכף לטובת הסדר. אחת השאלות המטרידות המופנית לכל מחזיקי האג"ח שתמכו בהצעה של אי.די.בי היא מדוע לא הפנו להנהלת אי.די.בי את השאלה המתבקשת: מדוע ההנהלה לא דאגה לכך שההשקעה של אלשטיין תוזרם ישירות לאי.די.בי ולא לגנדן הפרטית? מדוע הסכימו לקבל כעובדה חקוקה בסלע את הדאגה של בעל השליטה לחובותיו הפרטיים ולערבויות האישיות שנתן להלוואות שלקח דרך גנדן הפרטית, באופן שבו ההשקעה של אלשטיין יועדה לגנדן ולא לקבוצת אי.די.בי שחייבת מיליארדי שקלים למחזיקי האג"ח?

  •  להוציא את פסגות בניהולו של חגי בדש, שהוביל קו מיליטנטי מול אי.די.בי ואחראי במידה רבה להישגי מחזיקי האג"ח, הגופים המוסדיים נעתרו לתת לדנקנר שקט בתמורה להתחייבות שמה שעומד בבסיסה אינו ודאי. אי.די.בי לא יכולה להתחייב בפני מחזיקי האג"ח שאלשטיין יממש את האופציה שלו. אי.די.בי גם לא יכלה לאשר בדיווח לבורסה התבטאויות של "מקורבים", שהדליפו בשבוע שעבר הצהרות שלא מחזיקות מים, ולפיהן "אלשטיין קרוב למימוש האופציה", רגע לפני ההצבעה על ההסדר. למעשה, השקט התעשייתי שקיבל דנקנר מוריד ממנו את הדחיפות ללחוץ על אלשטיין לממש את האופציה, לפחות עד מרץ הקרוב. בהגיע שעת השין מחזיקי האג"ח יכולים לעמוד מול שוקת שבורה, כשאלשטיין עלול לקבל רגליים קרות ולוותר על מימוש האופציה.

נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי אחזקות, צילום: צביקה טישלר נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי אחזקות | צילום: צביקה טישלר נוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי אחזקות, צילום: צביקה טישלר

  • הן בעיני מחזיקי האג"ח והן בעיני הציבור הרחב, נוחי דנקנר נתפס כאיש הגון, איש של מילה. גם חקירת רשות ני"ע בחשד שפעל להריץ ני"ע של אי.די.בי לא פגעה בהילה שעוטפת את דנקנר. אלא שצריך להבין שדנקנר פועל כמו כל איש עסקים שכלתן. לדנקנר חובות אישיים לבנקים דרך הלוואות שלקח בגנדן וטומהוק (החברות הפרטיות שדרכן הוא מחזיק באי.די.בי). חלק מן ההלוואות הללו מגובות בערבויות אישיות, ועל פי הערכות מגובות גם בשעבוד על חלק מנכסיו הפרטיים של דנקנר. מבחינתו, העמדת החוב לפירעון מיידי והסיכון שבעלי החוב ייקחו לו את החברה הוא כזה שהוא לא יכול להרשות לעצמו לקחת, שכן אז הבנקים עלולים לממש את הערבויות שהעמיד. כרגע המטרה המרכזית של דנקנר היא למשוך זמן, ולקוות שהשווקים יטוסו כלפי מעלה ויעלו את ערך החברות שבמורד הפירמידה. כל אלטרנטיבה אחרת משמעותה סיכון של נכסיו האישיים.

כך שלא למחזיקי איגרות החוב דואג דנקנר, אלא לחובותיו שלו. לא בטוח שיש לתקוף אותו על כך, אבל ודאי שאין לקשור לו כתרים שלא לו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות