אביגדור ליברמן יועמד לדין באשמת מרמה והפרת אמונים

היועץ המשפטי יהודה וינשטיין החליט היום (ה') להגיש נגד שר החוץ אביגדור ליברמן כתב אישום בפרשת השגריר זאב בן אריה. זאת בצד ההחלטה לסגור את התיק העיקרי נגדו.

בתיק העיקרי נחשד ליברמן בעבירות מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. על-פי החשד, העבירות מתייחסות לחשד לפיו שלט ליברמן בחברות שאליהן הועברו כספים בהיקף של מיליוני דולרים, שמקורם באנשי עסקים פרטיים, ואשר התקבלו בין השנים 2001-2008, במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר.

ליברמן (ארכיון). "לא נשלל החשד לפיו ליברמן נקט במסכת מורכבת של תחבולות כדי להסתיר את מעשיו" | צילום: אלכס קולומויסקי

"הגעתי לכלל מסקנה, כי התשתית הראייתית בתיק אינה מקימה סיכוי סביר להרשעה, ולפיכך יש לסגור את התיק נגד אביגדור ליברמן בשל העדר ראיות מספיקות להעמדתו לדין בכל הנוגע לחשדות שעלו בקשר לחברות", כך כותב היום (ה')היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לאחר כארבע שנים של התלבטויות. הוא מוסיף: "לא נשלל החשד לפיו ליברמן נקט במסכת מורכבת של תחבולות כדי להסתיר את מעשיו...אלא שלא ניתן יהיה לדעתי להוכיח ברמה הנדרשת במשפט פלילי כי ליברמן שלט בניהול העסקי של החברות, כי הבעלים החדשים, אשר נכנסו בנעליו של ליברמן, היו 'אנשי קש', או כי ליברמן נהנה מרווחי החברות בתקופה בה כיהן כעובד ציבור".

ההחלטה לסגור את התיק התקבלה בניגוד לדעתם של פרקליט המדינה משה לדור, מנהלת המחלקה הכלכלית עו"ד אביה אלף, המשנה הפלילי ליועץ רז נזרי, והמשנה לפרקליט המדינה לאכיפה פלילית יהודה שפר. שאר אנשי הצוות שבחנו את התיק (שוקי למברגר, המשנה הפלילי לפרקליט המדינה, ראש הצוות מיכל סיבל דראל, סגנית מנהלת המחלקה הכלכלית ויוסי קורצברג, ממונה עניינים פליליים מפרקליטות מחוז ת"א) הצטרפו לדעה שאין להגישו, בגלל העדר סיכוי סביר להרשעה.

פרקליט המדינה לדור, במסמך פנימי שהועבר ליועץ, הביע את עמדתו שגם ההחלטה לסגור את התיק בשל העדר ראיות מספקיות היא עמדה סבירה. נדמה שעמדה זו חוסמת סיכוי להתערבות בג"ץ בסבירות ההחלטה.

החלטת הסגירה מבוססת בעיקר על סירובה של עדת מפתח, רו"ח קפריסאית דניאלה מורצי, שריכזה את הטיפול בשלוש מבין חמש החברות המרכזיות שבנוגע אליהן נחשד ליברמן, לזהות את ליברמן כמי שעומד מאחורי התאגידים שקיבלו את הכספים האסורים. זאת, לאחר שבהודעות מוקדמות הצביעה על ליברמן, אך בהמשך חזרה בה ונקלעה ל"חוסר זיכרון גורף", כפי שנכתב בהחלטת היועץ שסיכם בעניינה: "לא ניתן לפרש את התנהלותה אלא כסירוב לשתף פעולה עם התביעה בישראל".

החקירה המורכבת כללה כ-14 חיקורי דין בתשע מדינות שונות. החקירה בנושא החשדות הנוכחיים נפתחה ב- 2006. באוגוסט 2009 , העבירה המשטרה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את תיק החקירה. "התוצאה הכוללת היא, כי הטיפול הכולל בתיק ארך זמן ניכר. על כך אני מצר", מתנצל וינשטיין.

לעומת זאת, הוחלט להאשים את שר החוץ בעבירת מרמה והפרת אמונים, הנוגעת לכך שהסתיר את הקשר הפסול עם השגריר לשעבר בבלארוס זאב בן אריה ואיפשר בכך את קידומו לתפקיד השגריר בלטביה. המינוי סוכל לאחר שהתברר כי בן אריה העביר לידי ליברמן מסמכים הנוגעים לחיקור הדין שביקשה הפרקליטות לבצע בבלארוס. בן אריה הורשע בעיסקת טיעון בעבירות של גילוי בהפרת חובה ושיבוש מהלכי משפט ונדון לארבעת חודשי מאסר בעבודות שירות.

ככל הנראה, צפוי עתה ליברמן להתמודד מול מספר בג"צים. האחד, שיוגש נגד החלטת היועץ לסגור את התיק. מרבית העתירות הדומות נדחות, כאשר בג"ץ נמנע מלהתערב בשיקול דעת היועץ, במיוחד כשזו נוגעת לראיות.

הבג"ץ השני יוגש אם לא יתפטר מהממשלה, ויהיה נגד ראש הממשלה לעשות שימוש בסמכותו לפטר שר מרגע שהוגש נגדו כתב אישום. עתירה דומה התקבלה על ידי בג"ץ שהורה לראש הממשלה יצחק רבין לפטר את השר אריה דרעי. אלא שאז הדגישו השופטים את חומרת העבירות שבהם נאשם השר (שוחד, הפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד וגניבה בידי מנהל) כשיקול מרכזי בהחלטה לפטרו. חומרה דומה לא קיימת במקרה הנוכחי שמצוי בגבול התחתון של הסף הפלילי, ומתאים באופיו יותר להליך משמעתי שאינו קיים עדיין לגבי שרים.