מחסומי אדומים

שאלת ההרחבה של מעלה אדומים לעבר שטח E1 אינה רק פרשה מדינית דרמטית שעלתה לכותרות לאחרונה, אלא גם סוגיה כלכלית ממדרגה ראשונה שעלולה להשפיע על עתיד הכלכלה הפלסטינית. כך מכל מקום סבור אבו־עלא (אחמד קריע), מי שהיה יו"ר הפרלמנט הפלסטיני וראש הממשלה ברמאללה בשנים 2003–2006. אבו־עלא (75) בנקאי וכלכלן במקצועו, מתגורר בעיירה אבו־דיס שממזרח לירושלים, שממנה ניתן להשקיף על מעלה אדומים ועל השטח הנתון במחלוקת מצפון, שבו מבקשת ממשלת ישראל להקים את "מבשרת אדומים".

המחסומים יבריחו תיירים

אבו־עלא מסביר שהרחבת מעלה אדומים תביא להצבת מחסומים חדשים, שיפגעו בענף התיירות של הרשות הפלסטינית. התיירות עתידה להיות בסיס חשוב ביותר לכלכלת הרשות, מכיוון שאין בשטחיה משאב כלכלי אחר בעל יתרונות יחסיים כמותה. תיירות זו מתבססת כיום בעיקר על צליינים נוצרים שמספרם בשנים האחרונות גדל, אולם אבו־עלא סבור שיש גם פוטנציאל גדול של עולי רגל מוסלמים, שכמעט אינו מנוצל היום.

מיליוני מוסלמים מבקשים לבקר באל־אקצה, המסגד שממנו עלה הנביא מוחמד לשמים להביא את הקוראן, ובמזרח ירושלים, שתהפוך לדעת הפלסטינים לבירת מדינתם, והדרך היחידה לעשות זאת מבלי שיצטרכו לעבור ביקורת ישראלית היא ממזרח, מירדן. אבו־עלא סבור שאם עולי הרגל המוסלמים יצטרכו לעבור דרך מחסומים במעלה אדומים - הם יירתעו, ואין סיכוי שיבואו בהמוניהם.

ממסמכים שפרסמה בשנה שעברה תחנת אל־ג'זירה, עלה כי במאי 2008 במסגרת תפקידו כראש צוות משא ומתן עם ישראל, אבו־עלא הציע לשרת החוץ דאז ציפי לבני, שישראל תפנה את מעלה אדומים, או לחלופין שתושבי העיר יסכימו להיות תחת שלטון פלסטיני. בשיחות שנסבו על חילופי שטחים בין ישראל לפלסטינים, דחתה לבני מכל וכל את הצעת אבו־עלא. לגבי הרעיון שתושבי מעלה אדומים יהיו תחת שלטון פלסטיני אמרה לבני: "זה לא ריאלי, יהרגו אותם ביום שלמחרת".

מובלעות פלסטיניות או ישראליות

במבט נוסף אפשר לומר ששאלת הבנייה ב־E1 כהתרחבות מעלה אדומים אינה רק שאלה של ניתוק בין צפון המדינה הפלסטינית העתידית לדרומה, אלא גם שאלת עתידם של היישובים היהודים והערביים שבאזור. בנייה ישראלית בשטח זה תהפוך את אבו־דיס, אל־עזריה, ענאתה, א־זעיים ועוד ישובים ערביים - למובלעות צפופות ונצורות, ללא רזרבות קרקע להרחבה ופיתוח. מנגד, בנייה ערבית בשטח זה תהפוך את מעלה אדומים, כפר אדומים, ועוד התנחלויות סמוכות ליישובים מבודדים ומנותקים. זוהי, אם כן, תמצית המערכה.