האופטימיות הלא זהירה של יובל שטייניץ שר האוצר

"תגיד, שטייניץ מבין בכלכלה?", נשאל לפני 3.5 שנים אחד מבכירי האוצר, כמה שבועות לאחר כניסתו של שר האוצר החדש לתפקידו. "האמת, לא הרבה", ענה אותו בכיר, "אבל הוא לומד מהר". עכשיו מתברר שבאותה מהירות שבה שר האוצר לומד דברים חדשים, הוא גם שוכח את מה שלמד. ההצהרה המוזרה של שטייניץ שלשום בלילה בוועידה השנתית של "עדיף", זו שצפתה צמיחה של 3.5% בשנה הבאה ושל 3.9% ב־2014, היתה אחת המוזרות שנרשמו לזכותו בשנים האחרונות.

הדבר הראשון ששטייניץ כבר הספיק לשכוח הוא שמעולם שר אוצר לא פרסם את תחזית הצמיחה הרשמית של משרדו לפני שהתקיימו עליה דיונים ארוכים ומפורטים עם אנשי משרד ראש הממשלה ועם ראשי אגף התקציבים, אגף החשב הכללי, מינהל הכנסות המדינה ורשות המסים באוצר. נכון להיום, דיונים אלה עדיין לא התקיימו, וזאת מהסיבה הפשוטה שמשרד האוצר צפוי לפרסם באופן רשמי את תחזית הצמיחה שלו לשנה הבאה רק לקראת תחילת הדיונים על תקציב 2013. וכל זה יקרה רק אחרי הקמת הממשלה החדשה, ככל הנראה בעוד 3–4 חודשים.

הסיבה לכך שהאוצר מפרסם את תחזית הצמיחה הרשמית שלו רק לאחר דיונים ארוכים ומפורטים, וגם אינו ממהר לשנות אותה בתדירות שבה עושה זאת למשל בנק ישראל, היא שלא מדובר בסתם מספר. תחזית הצמיחה של האוצר לשנה הבאה קובעת למעשה את תחזית הכנסות המדינה ממסים, וממנה נגזר גם גודלו של הגירעון בתקציב הממשלה. היקף הגירעון הצפוי הוא שקובע את הגזירות שהממשלה מתכננת להטיל על כולנו.

תחזית מופרכת ותלושה מהמציאות

וכאן אנחנו מגיעים אל הדבר האמיתי, שאותו יש לנסח לאט ובאופן חד וברור: תחזיות הצמיחה שהפריח שטייניץ שלשום בלילה לחלל האוויר של רמת גן הן הצהרות מופרכות ותלושות מהמציאות.

שר האוצר באמת יודע היום בכמה יצמח המשק ב־2014? לא הספיקה לו הטעות הקשה של התקציב הדו־שנתי האחרון שלו, אותו תקציב שחזה בקיץ 2010 - כאשר נראה היה שהמשבר האחרון כבר מאחורינו - כי המשק הישראלי יצמח ב־2012 ב־4%, ההכנסות ממסים יסתכמו ב־232.3 מיליארד שקל והגירעון בתקציב יגיע לרמה של 2% מהתוצר (18.3 מיליארד שקל)? בינואר השנה נאלץ שר האוצר להתייצב מול ועדת הכספים של הכנסת ולדווח לה כי המציאות לא הסכימה להתיישר עם תחזיות משרדו. התחזית הכלכלית המעודכנת שלנו, הסביר אז שטייניץ לחברי הוועדה, היא שהמשק יצמח בשנה שזה עתה יצאה לדרך רק ב־3.2%.

כתוצאה מכך גביית המסים תהיה נמוכה מהתחזית המקורית שעל פיה הוכן תקציב 2012 ביותר מ־11 מיליארד שקל ותסתכם ב־221 מיליארד שקל. גם הגירעון יהיה גדול בהרבה מזה שנחזה קודם לכן ויגיע לרמה של 3.4% מהתוצר (יותר מ־30 מיליארד שקל).

גם בכך לא תמו תלאות אותה תחזית חבוטה ומוטעית: כבר לפני כמה חודשים דיווח משרד האוצר כי גם התחזית המעודכנת כבר אינה מציאותית, וכי גביית המסים בפועל תהיה נמוכה השנה בכ־3 מיליארד שקל נוספים. הגירעון בתקציב הממשלה צפוי לגדול בהתאם ולהסתכם השנה בכ־4% מהתוצר.

הדברים שהשמיע שטייניץ שלשום אינם רק יומרניים וחסרי בסיס, הם גם מביכים, בייחוד בהתחשב בעובדה שהוא לא השכיל ללמוד מניסיונו האחרון והדי מביך לכשעצמו של מי שמבין קצת יותר ממנו בענייני תחזיות. לפני חודשיים התראיין נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר לסוכנות הידיעות בלומברג, ואמר כי צמיחת המשק בשנה הבאה תהיה גבוהה מ־3% שאותם צפתה חטיבת המחקר של הבנק חודש קודם לכן. שלושה שבועות לאחר מכן התראיין סטנלי פישר פעם נוספת, הפעם לעיתונאי ריצ'רד קווסט, וחזר בו מתחזיתו הקודמת, "בגלל התחדשות המשבר באירופה".

נסחף אל מחוזות רחוקים ולא נודעים

אז הנגיד סטנלי פישר חושב כעת שהמשק יצמח בשנה הבאה רק ב־3%, ואילו שר האוצר שטייניץ אופטימי יותר וצופה צמיחה של 3.5%. את תוספת הצמיחה הלא צפויה הסביר שר האוצר ב"השפעת תגליות הגז על המשק, על פי חישובים עדכניים שנערכו באגף המחקר של המשרד". לא נעים לומר, אבל גם בנקודה זו נסחף שטייניץ אל מחוזות רחוקים ולא נודעים.

על פי אנשי משרדו, הגז הטבעי צפוי להתחיל לזרום לקראת חודש מאי בשנה הבאה, ויתרום לצמיחה ב־2013 כ־0.8% מהתוצר שהם כ־8 מיליארד שקל. אלא שהנתונים המוסמכים של אלה העוסקים בתחום הגז מדברים על הכנסות שנתיות מקידוח תמר של כ־700 מיליון דולר, שהם פחות מ־3 מיליארד שקל. מכיוון שבשנת התקציב הקרובה הגז יתחיל להיות רלבנטי לאחר שכבר תחלוף כחצי שנה, יתרמו ההכנסות מהגז הטבעי לצמיחה ב־2013 כ־1.5 מיליארד שקל בלבד, שהם רק 0.15% מהתוצר.

לכל זה צריך להוסיף גם את התופעה הסטטיסטית שנקראת בשפת המקצוע "השפעת קצה" - במקרה שלנו מדובר במצב שבו הצמיחה נמצאת בשנה מסוימת בתוואי יורד, כך שנקודת המוצא של השנה העוקבת היא נמוכה. כתוצאה מכך צפוי כי גם בשנה שלאחר מכן תירשם צמיחה נמוכה מהמצופה. זה בדיוק מה שקורה השנה; בחודש שעבר דיווחה הלמ"ס כי ברבעון השני של השנה צמח המשק בשיעור שנתי של 3.4%, ואילו ברבעון השלישי הסתכמה הצמיחה רק ב־2.9% - שיעור הצמיחה הנמוך ביותר שנרשם במשק הישראלי ב־13 הרבעונים האחרונים. אם מגמת הירידה בצמיחה תימשך גם ברבעון האחרון של השנה, יפתח המשק את 2013 מנקודת מוצא נמוכה, דבר שיקשה עליו לרשום צמיחה גבוהה מזו של השנה הנוכחית.

שם המשחק הוא רצינות ואמינות

מעבר לעניין של הפרחת מספרים לא אחראיים לאוויר, לכל הסיפור יש חשיבות מעשית רבה. בנושא התקציב והגירעון, שם המשחק הוא אמינות ועמידה בתחזיות. הממשלה, ובכלל זה גם שר האוצר, אינה פועלת בחלל ריק. אחרי פעולות והצהרות הממשלה עוקבים מדי יום גם כל הפעילים במשק ובשוק ההון המקומי, וגם גופים בינלאומיים גדולים וחשובים כמו קרן המטבע הבינלאומית וחברות דירוג האשראי.

כאשר הממשלה קובעת למשל תוואי גירעון פוחת לאורך כמה שנים ואז קופצת, כמו שקרה רק לפני חצי שנה, ומכפילה את יעד הגירעון ל־ 2013 כי תחזיות גביית המסים שלה התגלו כאופטימיות מדי - התחושות האחרונות שהתנהלות כזו מעוררת הן רצינות ואמינות.

אותו הדבר צפוי לקרות גם כעת. כאשר משרד האוצר יבנה את תקציב השנה הבאה על בסיס תחזית צמיחה לא מציאותית, המשך הסיפור כמעט ידוע מראש: לקראת סוף השנה הבאה יתברר ששוב חסרים כמה מיליארדי שקלים בקופה, שהגירעון בפועל גדול יותר מזה שצפה האוצר בספר התקציב, הממשלה והכנסת יתבקשו אז לאשר הטלת מסים נוספים ואמינותה של המדיניות הכלכלית של הממשלה שוב תוטל בספק.

אבל הרי ההצהרה של שטייניץ הנה נטולת כל בשורה לגירעון התקציבי ולתושבי המדינה, ושטייניץ עצמו הזהיר מכך כבר שלשום בוועידת "עדיף".

באותה נשימה עם התחזית המעודכנת הזהיר שטייניץ כי "התוספת מהגז הטבעי לצמיחה לא תשפיע על הכנסות המדינה, מכיוון שאת ההכנסות מהמסים על הגז הבאנו כבר קודם לכן בחשבון". הוא אף הוסיף כי ההשפעה על התעסוקה תהיה מוגבלת.

על פי חישובי האוצר, הפקת הגז הטבעי מקידוח תמר תגדיל את הכנסות המדינה ממסים בשנה הקרובה בכ־1 מיליארד שקל, וסכום זה כבר תואם את הערכות אנשי המקצוע בתחום הגז. כלומר, גם אם אכן תתמשש תחזיתו החדשה של שר האוצר, הרי שהכנסות המדינה יגדלו מהצמיחה החזויה רק במיליארד שקל. אם כן, לא רק שמדובר במיליארד שקל בלבד, אלא אלה מיליארד שקל צפויים וידועים שכבר הובאו בחשבון ולא משפיעים במאום על הבור התקציבי הקיים.

שאלת השאלות והתשובה המתבקשת

כל זה מוביל אותנו היישר אל שאלת השאלות: אם בסך הכל מדובר בסוג של צמיחה וירטואלית, שמתמקדת בתחום פעילות אחד וצר במיוחד ושבמקרה הטוב תגדיל את הכנסות המדינה בשנה הקרובה רק במיליארד שקל (פחות מ־0.5% מכלל גביית המסים), מדוע קפץ שר האוצר והעלה את הנושא מבלי להתייעץ קודם לכן עם אנשי המקצוע הבכירים במשרדו, כמה חודשים טובים לפני המועד המתוכנן?

התשובה הכי מתבקשת היא ככל הנראה זו: מי שרוצה להיות שר אוצר גם בממשלה הבאה ורואה את מושא חלומותיו הולך ומתרחק מיום ליום - ייאחז גם בקנה סוף שמבצבץ פתאום מתוך המים.