הכירו את היצור היחיד שחסין לסרטן

בן 60, ממושב אבטליון שבגליל, אבא לשניים, סבא ובן זוגה של הסופרת גבריאלה אביגור רותם.

תחום מחקר >> חסינות מסרטן: פרופסור אביבי למד באוניברסיטה העברית ומכון וייצמן לפני שהגיע למכון לאבולוציה ב-1997. מאז הוא חוקר את אותה חיה שרובנו לא שמענו עליה, עדיין: החולד העיוור. "מעל 40 שנה נחקרו במכון לאבולוציה כ-4,000 חולדים עיוורים, ואצל אף לא אחד מהם גילו גידול סרטני. ככל הידוע לנו היום, החולד העיוור למעשה 'חסין' בפני מחלת הסרטן", אומר פרופ' אהרון אביבי, שמוביל את המחקר יחד עם ד"ר עימד שמס וד"ר אירנה מנוב.

חולד עיוור. "תאים בריאים של חולד מפרישים כנראה חומרים שהורגים גידולים סרטניים" | צילום: מיכאל מרגוליס

בדרך לפטנט: "החולד הוא ממשפחה של מכרסמים, החי מתחת לאדמה, ולכן עבר התאמות לאורך האבולוציה, אחת מהן היא עמידותו לחיים ברמת חמצן נמוכה. בני האדם שורדים ב-21% חמצן והוא יכול לשרוד בסביבה של 3% חמצן. הצטברו אצלנו חתיכות מידע שהחולד לא חולה לסרטן בגלל סיבות מולקולריות. בשלב הבא ניסינו להשרות בחולד סרטן על ידי טיפול בחומרים מחוללי סרטן ולהשוות לעכברים וחולדות", מספר אביבי.

כעבור 4 חודשים, החולדות והעכברים פיתחו את הגידולים הסרטניים, אך באף חולד לא התפתח גידול סרטני. כעבור 14 חודשים 2 חולדים זקנים פיתחו גידול, אולם מבדיקה של הגידולים התברר כי מדובר בגידולים שפירים שהיו למעשה תופעה דלקתית שלא נרפאה כראוי. "חולד יכול לחיות 20 שנה ומעלה, פי 10 מעכבר ופי 6 מחולדה, וגם הזקנים לא פיתחו גידל סרטני".

"כעת אנו מבינים שתאים בריאים של החולד, הבאים במגע עם תאים סרטניים, מפרישים כנראה חומר או חומרים שהורגים או לפחות מעכבים בצורה משמעותית מאוד גידול של תאים סרטניים". כעת מנסים החוקרים, לזהות ולאפיין את החומרים הללו, תהליך שכבר נמצא בהליך של רישוי לפטנט.  

"בכנסים אני הקוריוז": "במקום לחקור איך לרפא גידולים סרטניים שהושרו בעכברים ואשר הדמיון שלהם לגידולים סרטניים בבני אדם מוטל בספק, מוטב לנסות ולפצח את המנגנונים המולקולאריים של חולדים, המאפשר להם שלא לחלות כלל בסרטן או לרפא את עצמם. הבעיה העיקרית היא שמדובר במודל יונקים לא קלאסיים במחקר, שעוסק בדרך כלל בחולדות ועכברים. לכן הסיכוי לקבל מענקי מחקר הוא הרבה יותר קטן.

פרופסור אהרון אביבי. דרושים תורמים עם ראש פתוח | צילום: איתמר רותם

"רוברט ויינברג, אחד מחוקרי הסרטן המובילים ב-MIT אמר בריאיון שיש 2000 חומרים מחוללי סרטן שפוגעים בעכבר, רק 15 מתוכם מחוללים משהו גם בבן אדם. קרנות המחקר וחברות התרופות משקיעות טונות של כסף בשביל מחקר בעכברים כאשר בסוף מספר התרופות שיגיעו לשימוש אנושי הוא אפסי. רוב הניסויים הסתיימו בשלב הפרה קליני. המערכת היא מאד קונסרבטיבית. כאשר אני מציג בכנס אני המתאבן, הסיפור הנחמד שמספר על חיה שלא שמעו עליה. הבעיה העיקרית היא שכשאתה בא לבקש מענק מחקר אתה ניצב בפני אנשים שלא מכירים את החיה ואתה קוריוז. אנחנו מקווים שיגיעו תורמים עם ראש מספיק פתוח ויתרמו לטובת התקדמות המחקר הזה".