צילום: shutterstock
מדינת ישראל מתכננת לחסום אתרים ללא צו בית משפט
משרד המשפטים פרסם תזכיר הצעת חוק לחסימת אתרים ללא התערבות משפטית. מטרתו היא צמצום השימוש באתרי הימורים ומלחמה בפדופיליה, אולם לטענת מומחי משפט, מדובר ב"חוק דרקוני שאינו ראוי למדינה דמוקרטית"
מנסים לשטר את הרשת: משרד המשפטים פרסם אתמול תזכיר להצעת חוק, שאם תאושר - תאפשר למשטרה להורות לספקיות אינטרנט לחסום את הגישה לאתרים מסוימים, מבלי להזדקק לצו שופט לצורך ביצוע הפעולה.
קראו עוד בכלכליסט
"התיקון המוצע מבקש להבהיר את המצב ביחס להגבלת הגישה לאתרי אינטרנט המיועדים להימורים, מבלי שיהיה בכך כדי לגרוע מטענותיה של המדינה במסגרת ההליך המשפטי האמור, וכן לקבוע סמכות שתאפשר למשטרת ישראל להגביל את הגישה גם לאתרים שמפרסמים חומר תועבה פדופילי", נכתב בתזכיר להצעת החוק.
"מוצע כי קצין משטרה מוסמך יוכל להורות לספק שירותי גישה לאינטרנט לחסום גישה לאתרים שבהם מבוצעות העבירות. צו כאמור יינתן לאחר שניתנה לספק שירותי הגישה לאינטרנט התראה על הכוונה לחסום את הגישה לאתר וניתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו".
חוק שירחיב את זכויות המשטרה
התזכיר עורר ביקורת חריפה בקרב מומחים משפטיים, שמזהירים כי יישום החוק עלול להוביל לפגיעה בחופש המידע ולהגבלת הפצת תכנים שאינם נוחים לשלטון. “מדובר בחוק דרקוני, שאם יעבור אנו נהיה בגלישה מהירה כלפי מטה", התריע עו"ד אביב אילון, מומחה למשפט וטכנולוגיה.
משרד המשפטים גיבש את הצעת החוק על רקע ניסיונה של המשטרה לחסום את הגישה לאתרי הימורים. בקיץ 2010 שלחה המשטרה צו לכל ספקיות האינטרנט בישראל, שמורה להן למנוע מלקוחותיהן את הגישה לאתרי הימורים גדולים דוגמת Victor Chandler. המשטרה התבססה על סעיף 229 בחוק העונשין, שלפיו רשאי מפקד מחוז להורות על סגירת "מקום של משחקים אסורים", וטענה שהוא מקנה לה סמכות להוציא צו לחסימת גישה לאתרי הימורים.
כל הספקיות נענו אז לצו - ואף אחת מהן לא עתרה נגדו לבית המשפט. את ההובלה בתחום תפס איגוד האינטרנט, שעתר נגד החסימה לבית הדין לעניינים מינהליים. באפריל שעבר קיבלה השופטת מיכל רובינשטיין את העתירה וקבעה כי פרשנות המשטרה את חוק העונשין אינה נכונה.
המדינה ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון, והדיון בערעור טרם הסתיים. ואולם, בינתיים החליטו משרד המשפטים והמשטרה לעקוף את החלטת בית המשפט, באמצעות שינוי נוסח החוק כך שיאפשר להם להורות על חסימת אתרי הימורים ואף אתרים אחרים.
כאמור, מומחי משפט ביקרו בחריפות את תזכיר הצעת החוק, ומתחו ביקורת על הכוונה להקנות סמכות מסוג זה למשטרה, במיוחד לאור העובדה שעולה מהתזכיר שהיא לא תוגבל רק לאתרי הימורים או פדופיליה. זאת לאור העובדה שבתזכיר מדובר גם על כוונה להרחיב את סמכות המשטרה להורות על הגבלת שימוש במקום (כולל סגירתו) לכלל העבירות "שהמכנה המשותף להן הוא שהן פוגעות בציבור", ובהן הוכללה גם הפרת זכויות יוצרים.
אף שבהצעת החוק לא נקשר במפורש בין סמכות חסימת האתרים לעבירה זו, החשש הוא שאישור החוק יאפשר למשטרה להורות לחסום גם אתרים שמפרים זכויות יוצרים ואף עבירות נוספות שלא מופיעות בהצעת החוק.
"מדובר בחוק דרקוני"
"עצוב כי באותו השבוע בו מתכנסת ועידה בינלאומית כנגד האינטרנט ומנסים להעביר במחשכים אמנה סודית להגבלת הגישה, מקדמת מדינת ישראל, במהלך תקופת בחירות לא פחות, חקיקה שכל מטרתה היא לקבוע עבור אזרחי ישראל הגבלת גישה למידע", אמר ל"כלכליסט" עו"ד יהונתן קלינגר, שעוסק בתחום ומייעץ לתנועה לזכויות דיגיטליות.
"הצעת חוק דומה, שנועדה להגביל גישה לאתרי הימורים ופורנוגרפיה, כבר נפלה בכנסת הקודמת - והצעת חוק זו, שמסתמכת על ראיות חסויות ועל מידע סודי, היא נסיון לפגוע בחופש המידע. הנסיון המר הוכיח כי במקום בו מדינה מקבלת סמכות להתערב בתכנים ולהגביל גישה, ההגבלה הופכת להיות פוליטית, ופתאום תכנים של קבוצות אופוזיציה וקבוצות שונות מוגבלים בטענה שהם פדופילים".
עו"ד אביב אילון, מומחה למשפט וטכנולוגיה, היה חריף יותר: "מדובר בחוק דרקוני שאינו ראוי למדינה המתהדרת ביסודותיה הדמוקרטיים. מדרון חלקלק כבר לא יתאים לתאר את המצב אם דבר החוק הזה יעבור, אנו כבר נהיה בגלישה מהירה כלפי מטה. מדובר בפגיעה חמורה מאין כמותה בזכויות יסוד, אותן הזכויות עליהן דיבר בית המשפט בעת שדחה את פרשנותה היצירתית של המשטרה בעניין חסימת הגישה לאתרי הימורים. קבלת תיקון חוק זה תפגע אנושות בחופש הביטוי, בחופש המידע, בחופש העיסוק ובעקרונות החירות והצדק עליהן הוקמה מדינת ישראל".
5 תגובות לכתיבת תגובה