רודפים אחרי קולות הבוחרים מבלי לספק תשובות לציבור

1. הבחירות שלאחר המחאה החברתית מתקרבות. הבחירות שהנושאים הכלכליים־חברתיים היו אמורים להיות עיקרן, ובכל זאת, לציבור הרחב אין דרך לדעת כיצד נבחרי הציבור בהווה ובעתיד מתכוונים להתמודד עם הבעיות הכלכליות המיידיות שיעלו על השולחן לאחר הבחירות. 

למעשה, למעט מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ', אף מפלגה גדולה אחרת לא הציגה עד כה תוכנית כלכלית מסודרת שאפשר לנתח את ההשפעה שלה על החיים בישראל בטווח הקצר או הארוך, או את מידת ההתאמה שלה להשקפת העולם הכלכלית של כל אחד מהבוחרים.

2. ראשון הנעדרים מזירת התוכניות הכלכליות עד כה הוא ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. כיו"ר אופוזיציה, ובפרט כמר כלכלה, בשלב הזה ערב בחירות 2009 לנתניהו כבר היו תוכניות כלכליות מוגדרות להפליא. היה ברור, למשל, שנתניהו מתכוון להאיץ את הפחתת מס ההכנסה ומס החברות לאחר הבחירות, כפי שאכן עשה בסופו של דבר. גם תוכנית הרפורמה שלו במינהל מקרקעי ישראל זכתה לתהודה ציבורית. ואילו הפעם, יוק. נתניהו לא פוצה פה, לא מציג תוכנית, אפילו לא שולח את היועצים הכלכליים שלו לדברר את תוכניותיו ליום שאחרי. ולא בכדי.

היום נתניהו הוא ראש הממשלה. המחיר הפוליטי של הצגת תוכנית כלכלית סדורה מתחילתה ועד סופה ערב בחירות הוא גדול מדי עבורו. בניגוד ליחימוביץ', למשל, אין הוא יכול להרשות לעצמו להציג תוכניות שסיכוי קטן מאוד לממשן ביום שאחרי. אם הוא חושב שהבחירות בכיסו, מוטב לו לשתוק, לחכות לאחר הבחירות, ולהנהיג איזו תוכנית כלכלית שבא לו.

נתניהו. אם הוא חושב שהבחירות בכיסו, מוטב לו לשתוק | צילום: רויטרס

3. מבין התוכניות האחרות שהוצגו עד כה, אלו של יש עתיד ושל הבית היהודי אינן תוכניות כלכליות סדורות. לא ברור מהיכן יבוא הכסף להצהרות שמופיעות בהן, אין התייחסות לכלל הסוגיות, ובעיקר - אין התייחסות למדיניות המס הרצויה מבחינת מפלגות אלה (למעט משפט קצר) ואין התייחסות לסוגיית הקיצוץ התקציבי שינחת רגע לאחר הבחירות. האמירות הכלכליות הקצרות של ציפי לבני משלשום אמנם לא ראויות להיקרא תוכנית כלכלית, אבל בניגוד לאחרים לבני התייחסה במפורש לאתגר הקיצוץ והזכירה בקול את הפיל שנמצא באמצע החדר. לפחות על כך אפשר לתת לה קרדיט. על כל היתר, לא. בינתיים, לפחות.

שלשום הבטיחה לבני כי בקרוב תציג תוכנית כלכלית מסודרת. בבחירות הקודמות היא לא עשתה כן.

4. האנשים שנאבקים על הקול הציבורי עושים זאת ברובם מבלי שהם טורחים לפרט כיצד הם מתכוונים להשפיע על חיינו. האם הם מתכוונים להעלות עוד מסים? ואם כן, אילו מסים? האם הם מתכוונים לבטל פטורים ממס לחברות הגדולות במשק? האם הם מתכוונים לריב עם ההסתדרות ולבטל את הפטור ממס על קרנות ההשתלמות שמגיע רובו ככולו לעשירון העליון? איך הם מתכוונים לפתור את בעיית מחירי הדיור במקום שכל האחרים נכשלו? האם הם מתכוונים לשלוח את החרדים לשוק העבודה, לבטל את קצבאות הילדים או דווקא להגדיל אותן? לקצץ במערכת הביטחון? אם הציבור לא ידרוש תשובות ממי שמעוניינים להיבחר, אזי גם מערכת הבחירות הזו תוכרע על בסיס דפוסי הצבעה קמאיים, שבטיים, יצריים. לא מושכלים, לא כלכליים ולא חברתיים.