אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיכום עקרוני עם האחיות: האוצר מסכים להגדיל את תוספת השכר צילום: גיל נחושתן

סיכום עקרוני עם האחיות: האוצר מסכים להגדיל את תוספת השכר

משרד האוצר הודיע הלילה על פריצת דרך במשא ומתן בין הצדדים. לפי המסתמן, הוא צפוי להעלות את הצעתו מתוספת של 12% - ואף לקצר את תקופת ההסכם. הדיון נעשה בחסות נשיאת בית הדין הארצי נילי ארד

19.12.2012, 23:34 | מיקי פלד

מתקרבים לסיום שביתת האחיות: בתום דיון בבית הדין הארצי לעבודה, הודיע משרד האוצר על פריצת דרך במשא ומתן בין הצדדים, ועל התקדמות בשיחות. על פי המסתמן, משרד האוצר צפוי להעלות את הצעתו מתוספת של 12%, ואף לקצר את תקופת ההסכם מ-5 שנים. הצדדים מדווחים על שיחות רציניות ועל אפשרות לסיים את השביתה עוד הלילה. הדיון נעשה בחסות נשיאת בית הדין הארצי נילי ארד.

קראו עוד בכלכליסט

אמש לא הצליחו הצדדים להגיע לסיכום שיאפשר את סיום השביתה, למרות שהשיחות נעשו בלשכתה של הנשיאה ארד. זאת, למרות שאתמול עוד היה נראה כי הצדדים קרובים לסיכום, ולכן לא מן הנמנע כי ה"פיצוץ" בשיחות הוא ניסיון של הרגע האחרון לשפר עמדות.

ל"כלכליסט" נודע כי האוצר הסכים להחריג את האחיות באופן מלא מהסכם השכר שיהיה בשנים הקרבות במגזר הציבורי, מה שאומר כי אם ההסכם יהיה ל-4 שנים התוספת שיקבלו האחיות לשכר הבסיס יכולה להגיע ל-20%.

האחיות מפגינות, צילום: עמית שעל האחיות מפגינות | צילום: עמית שעל האחיות מפגינות, צילום: עמית שעל

המחלוקות העיקרית בין הצדדים היא על פריסת תוספת השכר. נציגי האחיות מעוניינים שהתוספת תינתן בשנה-שנתיים הראשונות להסכם, כאשר באוצר מעוניינים בפריסה רחבה של חמש שנים על מנת להקל את המשמעות התקציבית של התוספת. כמו כן, באוצר רוצים שנתח של 2% יוקצה לטובת מענקים שונים לעידוד אחיות לעבוד משמרות נוספות בבתי החולים, בעוד שנציגי האחיות מוכנים כנראה לכל היותר ל-1%.

אחת הסיבות לפיצוץ השיחות אתמול מצידה של יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, היא ההתנגדות הגדולה מאוד של האחיות בבתי החולים למתווה ההסכם. במה שמזכיר את התעוררות הרופאים המתמחים לפני שנה שסיכלה חתימת הסכם שכר של ההסתדרות הרפואית עם האוצר, החלו ועדי האחיות בבתי החולים להבהיר לכהן כי השטח לא מוכן להסתפק בסיכום הנוכחי.

רחל זיו, יו"ר ועד האחיות בבית החולים מאיר בכפר סבא, אמרה הבוקר ל"כלכליסט", כי "כמו שזה נראה עכשיו לא לילד הזה פיללנו". לדברי זיו, גם אם יוציא בית הדין לעבודה צווי מניעה נגד השביתה, המאבק יימשך באמצעות "עבודה לפי הספר. אם למחלקה במאיר מגיע כך וכך תקנים לכך וכך חולים ככה נעבוד ולא נקבל עוד חולים". דליה הדר, עמיתתה של זיו מבית החולים בילינסון, הוסיפה כי "יש תסיסה קשה ואנשים לא מוכנים לקבל את ההסכם הזה, אפילו במחיר שהן לא יקבלו כלום. האחיות אומרות שעדיף לא לקבל את ההסכם הזה ולא להתבזות. אם היו שואלים את דעתי הייתי מזמן נוטשת את בתי החלים, אולי ככה יקשיבו לנו. אחרי נטישה של 4 ימים יישבו איתנו מהר מאוד ולא יימשכו אותנו. עשינו את זה ליומיים ב-1986 ובנוסף קיבלנו את כל מה שרצינו".

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
מירי אני חותמת על כל מילה שלך, אחות היא אדם חד-פעמי
מירי אני חותמת על כל מילה שלך, אחות היא איש מקצוע חד-פעמי ובלתי נשכח, והן עושות עבודות רבות, החל מהצלת חיים ועד מניעת תחלואה. ועוד לא התחלנו לדבר על אחיות טיפת חלב. הכרתי אחיות מאז שהן היו סטודנטיות, הכרתי אחיות מנוסות שלמדתי איתן (אני עוסקת במחקר בתחום פיזיולוגי) ואחיות טיפלו בי במקצועיות מדהימה במצבים הכי קריטיים לי בחיים. כשמסתכלים על עבודתן לומדים שיש אנשים שמסוגלים לעשות דברים לא רק 100% אלא 120%. מהיכרות, אחיות רבות היו עשויות ללמוד רפואה, במדינות שבהן קל יותר להתקבל למקצוע. מדובר באנשים עם יכולות מאוד גבוהות, הן מבחינת ידע, הן מבחינת יכולות טכניות ואפילו מבחינות נוספות. לא מתכוונת להעליב אף אחד, אבל לאחות יהיה קל יותר לעשות הסבה לסמנכלית חברת אופנה מאשר ההיפך. בהרבה. אז למה הן במקצוע? אנשים לא רגילים להתנהגות כזאת, אבל אחיות הן לא לגמרי אנשים רגילים, באמת אכפת להן לטפל ולשפר מצבו של אדם חולה. זה ממש חשוב להן. אני למשל, לא בנויה מהחומר הזה אז לא ניסיתי להתקבל לרפואה או להיות אחות או וטרינרית, אלא פניתי למחקר. יש להן משהו עודף עלי, ומאוד הייתי רוצה שזה יתבטא גם במשכורת. ולכל אלה שלא לגמרי יודעים מה אחות עושה, אני מציעה להתלוות למשך כמה שעות לאחיות ולראות מה הן עושות. להתייעץ עם אחיות לגבי מצבים בריאותיים, לשוחח עם אחיות. מדינת ישראל מבורכת בתחום הבריאות, ובנפשנו היא לשמור בשיניים על האיכות הגבוהה. דרך מיידית, היא להעניק למקצוע את הכבוד הראוי לו.
רותי , נתניה  |  19.12.12
1.
שביתת האחים והאחיות
שלום אני מירי אני אחות בפנימית ברמב"ם עם וותק של 8 שנים בפנימית עם קורסים ועם שאיפות רבות מהמקצוע הזה.כשאני רואה את הזלזול המשווע של המדינה בנו אני כואבת ואומרת לעצמי אנחנו בקו האש כמו לוחמים מצילים חיים נלחמים בשביל המטופלים במחלקה פנימית אח או אחות עובדים על 10 חולים במשמרת ובשמונה שעות של עבודה אמורים לחייך להיות אמפטיים סובלניים ועוד לעבוד בגדר מצווה? פרנסה תואמת לא מגיעה? עובד נמלב עלחשיבות יותר מחיי אדם אם זה ככה אני לא מתפלאהה עזיבות של צוותים לחול מה הטעם להיות פה? אילנה צריכה להמשיך להיאבק ואנחנו בהחלט צריכים לנטוש מחלקות בלי מתכונת מצומצמת לנטוש!
מירי גנון , קרית ביאליק  |  19.12.12