אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקלאי אגרקסקו חויבו לממן שכר למפרקים צילום: אוראל כהן

חשיפת כלכליסט

חקלאי אגרקסקו חויבו לממן שכר למפרקים

מפרקי אגרקסקו הוסיפו להסדר החוב סעיף שבו החקלאים מסכימים לשלם להם עוד 200 אלף שקל. הצעד החריג נועד להתגבר על התנגדות הבנקים לתשלום

20.12.2012, 07:06 | ענת רואה

עו"ד שלמה נס, שהתמנה ביולי 2011 לנאמן של חברת היצוא החקלאי אגרקסקו - וכפי שנחשף ב"כלכליסט" קיבל שכר טרחה עצום של 1.94 מיליון שקל, אינו מסתפק בסכום הזה ודורש מחקלאי אגרקסקו להסכים להשתתף במימון שכר טרחה נוסף של 200 אלף שקל (כולל מע"מ).

קראו עוד בכלכליסט

בשונה משכר הטרחה הראשוני, 1.94 מיליון שקל, כאמור, שהגיע לכיסו של עו"ד נס בלבד. עו"ד נס אמור לחלוק את שכר הטרחה הנוסף שיממנו החקלאים עם רו"ח אליעזר שפלר, שהתמנה בשלב מאוחר יותר למפרק, לצדו של נס.

עו"ד שלמה נס (מימין) עם עובדי אגרקסקו. קשה לדמיין תרחיש סביר שבו יידרש הנאמן להחזיר שכר טרחה שכבר קיבל, צילום: אוראל כהן עו"ד שלמה נס (מימין) עם עובדי אגרקסקו. קשה לדמיין תרחיש סביר שבו יידרש הנאמן להחזיר שכר טרחה שכבר קיבל | צילום: אוראל כהן עו"ד שלמה נס (מימין) עם עובדי אגרקסקו. קשה לדמיין תרחיש סביר שבו יידרש הנאמן להחזיר שכר טרחה שכבר קיבל, צילום: אוראל כהן

בשבועות האחרונים הושג ואושר בבית המשפט הסדר נושים שלפיו חקלאי אגרקסקו, שהחוב כלפיהם עמד על 38 מיליון שקל, יחלקו בסכום של עד 26 מיליון שקל, כלומר תספורת של 32%. בכך הצליחו החקלאים לגבור על יתר הנושים הרגילים של אגרקסקו, שלא צפויים לקבל אגורה מחובות העתק כלפיהם. אלא שממסמכים שהוגשו לשופטת ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל אביב עולה כי החקלאים נדרשו להסכים לכמה תנאים כדי לאשר את ההסדר. אחד התנאים היה שהם ישתתפו בשכר הטרחה של עו"ד נס ורו"ח שפלר. כך במסגרת ההסכם המסדיר חלוקת כספים לחקלאים, נכתב ששכר הטרחה של נס ושפלר בגין חלוקת כספים למגדלים יקוזז מתוך הסכום שיקבלו החקלאים. החקלאים נדרשו לאשר ש"אישור הסדר זה כמוהו כאישור המגדלים לשכר טרחת בעלי התפקיד".

במסגרת ההסדר לא נכתב מהו סכום שכר הטרחה שישלמו החקלאים, אך בהודעה שהגיש לבית המשפט בנק הפועלים, באמצעות עו"ד עופר שפירא, הוא ביקש להבהיר שמדובר ב־170 אלף שקל לפני מע"מ, וצירף נוסח של "מתווה ההסדר" שמקובל על הבנק ובו מצוין הסכום. לפי המסמכים, מדובר בשני שלישים מהשכר המגיע למפרקים לטענתם לפי התקנות הקובעות את שכר הטרחה של בעלי תפקיד.

יש לציין שאילו נס היה מבקש את שכרו מבית המשפט לאחר התשלום לחקלאים, הרי שלמעשה מי שהיה נושא בשכר הם הבנקים, שמקבלים את העודפים שבקופה. אלא שהבנקים היו צפויים להתנגד לבקשת שכר כזו, ולכן העובדה שהחקלאים נדרשו לאשר השתתפות בשכר, יוצרת מקור מימון לשכר הטרחה, שלא בטוח שהיה משולם אלמלא כן.

נס ושפלר יצטרכו להגיש בקשה לאישור שכר טרחה מהשופטת אלשיך. נוכח העובדה שבקשתם תכלול מקור מימון מאושר על ידי החקלאים – לכאורה לא יעמוד בפניהם כל מכשול לקבלת הכסף.

הבנקים לא מוותרים

 

כשההסדר הובא לאישור החקלאים באסיפת נושים הם אישרו אותו ברוב גדול. ההסדר מחיל תספורת שונה על כל סוג חקלאים, בהתאם לסוג הסחורה שסיפקו לאגרקסקו.

כך למשל, מגדלי התמרים צפויים לתספורת הגבוהה ביותר, ויקבלו רק כשליש מהחוב כלפיהם, מגדלי הפירות ליצוא יקבלו מעל מחצית החוב, מגדלי התבלינים יקבלו 70%, ואילו מגדלי הפרחים יקבלו 80% מהחוב. ככל הידוע, מקור הפערים הוא ביכולת להתחקות בדיעבד אחר התמורה הכספית שהתקבלה בגין כל סוג סחורה.

הדרישה של המפרקים מהחקלאים להסכים לשאת בשכר טרחתם היא יוצאת דופן, שכן בהסכם מסוג זה מקובל שהנאמנים מבקשים מבית המשפט לפסוק להם שכר טרחה מתוך הכספים שבקופה. בדרך כלל, יתרת הכספים שבקופה היא זו שמועברת לנושים הלא מובטחים, וכך כמעט בכל התיקים נושים אלו שסופגים תספורת, הם גם אלו שנדרשים לשאת במלוא שכר הטרחה של בעלי התפקיד.

תגובת הנאמנים "אין להפלות את החקלאים לטובה" עו"ד שלמה נס ורו"ח אליעזר שפלר: "ההסדר עם המגדלים, שבמסגרתו ישולמו להם עד 26 מיליון שקל מקופת המפרקים, אושר ברוב מוחץ של יותר מ־90% מהמגדלים וכן אושר בבית המשפט" ענת רואהלכתבה המלאה

הבנקים, כנושים מובטחים, כמעט אף פעם אינם מוכנים להשתתף במימון שכר הטרחה, שכן החוק מעניק להם קדימות וזכות לקבל את מלוא החוב כלפיהם.

בתיק אגרקסקו נוצרה מציאות אחרת, שבה החקלאים הלא מובטחים מקבלים סכום מוסכם, ולכן שכר הטרחה ייגרע מהעודפים שיילכו לבנקים. למצב זה, כאמור, הבנקים סירבו להסכים. שכר הטרחה שכבר קיבל עו"ד נס, 1.94 מיליון שקל נחשף ב"כלכליסט" בדצמבר 2011, ולאחר מכן גם נחשף שבנוסף קיבל עו"ד נס את הסכמת השופטת אלשיך לשלם מקופת הנושים 466 אלף שקל נוספים למשרד נשיץ־ברנדס שסייע לנס.

בזמנו טען נס שהבנקים הם היחידים שנושאים במלוא שכר הטרחה, כנימוק לאישור בקשתו. גם השופטת אלשיך, במסגרת החלטה שמסרה, ציינה שהבנקים הם היחידים שבקשת השכר אמורה להעסיק אותם.

כאן המקום להזכיר תיק פירוק אחר, של מפעל הזכוכית פניציה, שבו הנאמן רו"ח חן ברדיצב ועו"ד אהוד גינדס שייצג אותו, הצליחו לשכנע את הבנקים לוותר על 15% מהכסף המגיע להם, שהם 19 מיליון שקל. סכום זה יועד לחלוקה לנושים הרגילים והוא שאפשר הסדר נושים שבו הנושים הרגילים צפויים לקבל לפחות חלק מהחוב.

במקרה של אגרקסקו לא הצליח עו"ד נס לשכנע את הבנקים לוותר אפילו על 200 אלף שקל, מה שהיה יכול להקל את הנטל מהחקלאים, שממילא המתינו שנה וחצי לקבלת כספם.

עם זאת, לא ברורה מה גובה התספורת שיספגו הבנקים, וכשפנינו לעו"ד נס בשאלה מה הסכום שקיבלו הבנקים, התשובה היתה ש"המפרקים אינם מחויבים בהגשת דו"חות לעיתון 'כלכליסט'".

שאלה נוספת המתעוררת נוכח דרישת שכר הטרחה הנוכחית היא האם לא ייווצר מצב לשכר טרחה כפול בגין אותם כספים, משום ששכר הטרחה של עו"ד נס, 1.94 מיליון שקל, התבסס על אחוזים מתוך הכספים שנכנסו לקופת אגרקסקו בטרם נמכרה החברה לקבוצת ביקל. מטבע הדברים, חלק מהכספים הללו שייכים לחקלאים, שמקבלים אותם כיום באיחור.

לכן, לכאורה, כיום, בעת שעו"ד נס דורש לקבל אחוז מהכספים שיוצאים מהקופה – ישנה אפשרות למצב בו מחושבים אחוזי שכר טרחה פעמיים בגין אותם כספים. עו"ד נס מסר בתגובה שבקשת שכר הטרחה שיגיש "תכלול רק סכומים נוספים שנגבו וייגבו לקופת המפרקים, כך שלא תהיה כל כפילות".

הכנ"ר יבדוק הסיווג בסוף ההליך

 

מי שאמור להיות הגורם המפקח שבודק לפרטיהן את בקשות שכר הטרחה הוא כונס הנכסים הרשמי. עם זאת, כפי שנחשף לפני שנה ב"כלכליסט", הכונס הרשמי הסכים לדרישת שכר הטרחה הקודמת של עו"ד נס מבלי שערך בדיקה לגבי סיווג שכר הטרחה, וטען שסיווג כזה ייערך רק בהמשך בעת עריכת ההתחשבנות הכוללת. ב"כלכליסט" נחשף שבקשת השכר של עו"ד נס כללה חישוב חריג של שכר הטרחה, למשל כשהוא ביקש לקבל שכר מימוש בגין כספים שנכנסו לקופה ולא שכר ניהול. תחשיב שערך "כלכליסט" העלה שפסיקת "שכר ניהול" עלולה היתה לצמצם את שכרו לכשליש מהסכום שקיבל, כחצי מיליון שקל בלבד.

לאחרונה עלתה סוגיה משפטית דומה בתיק הפירוק של חנות הרהיטים קיקה, שם טען בנק לאומי שמכירת סחורה מזכה בשכר ניהול ולא בשכר מימוש. בנק הפועלים, לעומת זאת, ביקש ליצור חריג לכלל וטען שאם החברה אינה נמכרת לרוכש ומכירת הסחורה מיועדת לחיסול עסקיה, הרי שאפשר לראות במכירת הסחורה כמזכה בשכר מימוש. חריג זה אינו חל לכאורה במקרה אגרקסקו שנמכרה לקונה, כך שלפי הטענות בתיק קיקה נראה שישנה אפשרות שהשכר אמור היה להיות מחושב כשכר ניהול.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות