צילום: David Gagnebin-de Bons
"כן, אנשים רוכשים אמנות פוליטית"
האוצר דניס פרנה מגיע משוויץ לישראל כדי להשתתף בכנס העוסק בהשפעת האמנות על גבולות מוסריים. ל"כלכליסט" הוא מספר על המפגש עם אמנים ישראלים ופלסטינים, ולמה כדאי לתלות יצירה פוליטית בסלון
"אמנות פוליטית היא חלק ממסורת חשובה", אומר דניס פרנה, אוצר שוויצרי מוביל בזירה הבינלאומית, "אבל בימינו העניין הוא מורכב יותר, גם כי הפוליטיקה הולכת ונעשית מורכבת יותר". פרנה (38) היה עד לאחרונה אוצר המרכז לאמנות עכשווית בז'נבה (שם אצר תערוכות של ג'ף קונס וכריסטיאן מרקלי) וכיום הוא אוצר בפסטיבלים בעולם, מרצה בבית הספר לאמנות ועיצוב בז'נבה וכותב עבור מגזינים שונים, כשההתמחות שלו היא יחסים בין אמנות ופוליטיקה ויצירה קווירית. לישראל הוא יגיע בסוף השבוע הקרוב, לכנס "דימויים אקסטריטוריאליים: שאלות על גבולות של דימויים" באילת, שם יעביר תוכנית בשם "Beyond Control" בה יציג שלוש עבודות וידיאו שעוסקות בחללים שונים ובכמות השליטה שיש לנו בתוכם.
מהי אמנות פוליטית בימינו?
"אפשר לומר שהיום מדובר פחות באמנות פוליטית ויותר באמנות ביקורתית, וקיימת בתוך האמנות הזאת גם ביקורת על הדרכים שבהן פעלו אמנים בעבר. אפשר לראות דוגמה מעניינת אצל האמנית האמריקאית שרון הייז שעובדת בסגנון האקטיביזם של שנות השבעים, אבל בצורה שונה מאוד. היא כמו מנתחת את מה שהיה אז באמצעות מיצבים של הפגנות, שהופכים ליצירות פרפורמנס שבהן המפגינים מקריאים שירי אהבה, למשל. אמנים מסתכלים היום על ההיסטוריה ושואלים מה יכולה להיות הדרך החדשה עבורם. חשוב לציין גם שהיום אמנים רבים עוסקים גם בשאלות חברתיות ולא רק פוליטיות, שאלות בנושאים כאקולוגיה וכלכלה".
לאמנות כזו יש עדיין השפעה על הקהל הרחב?
"היום עוד ועוד אנשים הופכים ביקורתיים כלפי המדיה ההגמונית. אנחנו חשופים להרבה בלוגים ביקורתיים, עיתונות ביקורתית ואפילו תוכניות טלוויזיה סאטיריות, מה שהופך את הקהל למשכיל יותר ולכן גם לביקורתי יותר, ויותר קל לו להבין ולקבל את הביקורת שמגיעה מכיוון האמנים".
אמנות פוליטית היא סחירה?
"כן, אנשים רוכשים אמנות פוליטית. אתה יכול ליהנות מלחיות עם יצירה מסוג כזה בסלון, כי היא מזכירה לך מדי יום את השאלות שיש לך באופן אישי".
האם הביקורת הפוליטית נוכחת יותר אצל אמנים ממדינות בעלות בעיות פוליטיות משמעותיות?
"קשה לעשות הכללות. וגם אם כן, אני לא בטוח שאני זה שיכול לעשות אותן. לי יצא לראות עבודות פוליטיות וביקורתיות מעניינות מאוד שהגיעו מישראל, מהעולם הערבי ומאסיה, אבל גם כאלה שהגיעו מאירופה ומדינות אחרות בעולם המערבי. הביקורת של אמנים ממדינות קונפליקט היא מעט שונה, כיוון שבאופן טבעי כל אמן עובד עם התכנים והנושאים שנמצאים בסביבתו הקרובה. אבל גם במדינה כמו שוויץ, שבה על פני השטח הכל שקט יותר, קיימות בעיות פוליטיות משמעותיות שאמנים מגיבים אליהן".
הכנס שפרנה ישתתף בו הוא חלק מפרויקט האמנות "אקסטריטוריה" של האוצרת מעין אמיר והאמנית רותי סלע, שמוקדש למחקר של מרחב ומחשבה אקסטריטוריאלית, ושל הדרכים שבהן אמנות, תרבות ושיח ביקורתי עשויים לערער על חלוקות מפות וגבולות שרירותיים - פרויקט שזיכה את אמיר וסלע בפרס כבוד לאמניות צעירות מטעם אונסק"ו. הכנס, שיתקיים בסוף השבוע, יבחן גבולות של דימויים וישאל כיצד הדימוי האמנותי משתתף בהבניה של גבולות מוסריים, באמצעות סדנאות מעשיות, הרצאות, הצגה של אמנות עכשווית, התערבויות במרחב, מוזיקה, פרפורמנס ועוד.
יצא לך להשתתף בעבר באירוע באזור שלרובנו בישראל לא היתה גישה אליו.
"נכון. ב־2010 הצגתי תוכנית וידיאו במסגרת פסטיבל 'Eternal Tour' שהתקיים במקביל במזרח ירושלים וברמאללה. מדובר בפסטיבל שנוסד בידי אמן שוויצרי ומטייל בכל שנה למקום אחר בעולם. הרעיון המקורי של הפסטיבל הזה היה לקיים אותו בשתי נקודות - אחת בצד הישראלי ואחת בצד הפלסטיני, אבל מהר מאוד הבנו שהניסיון לבנות 'גשר' בין שני הצדדים הוא ניסיון בנאלי, והקלישאה של עושי השלום המערביים לא עומדת במבחן המציאות. הפסטיבל הזה חידש הרבה עבורי, כי את התרבות והאמנות הישראלית אני מכיר כבר שנים רבות, אבל זו היתה הפעם הראשונה שבה יצא לי להיפגש עם פלסטינים משכילים, אקדמאים, אמנים ואוצרים, וזה הגביר אצלי את העניין באמנות שבאה מהמקומות הללו".
מה מאפיין לדעתך את האמנים העכשוויים בישראל?
"האמנים הישראלים בולטים בסצנה הבינלאומית ואיכותם, ביחס לגודל המדינה, היא מדהימה. הנושאים האישיים והפוליטיים באמנות הישראלית מאוד מחוברים. אמנים שאני מחבב ועוקב אחריהם, כמו יעל ברתנא, עדי נס, עומר פסט ואלעד לסרי (אמריקאי יליד ישראל - ר"ב), הם מאוד פוליטיים, אבל לא עוסקים בהכרח במצב בישראל. כיוון שהמודעות הפוליטית כל כך טבועה בהם, יש להם חופש לעסוק בביקורת גם על מצבים חברתיים ופוליטיים אחרים, כמו האימפריאליזם האמריקאי. לדעתי, היום יהיה משעמם לעסוק רק במצב הפוליטי בישראל, כי הרי הכל מתקשר למצב הפוליטי בשאר העולם".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה