ראיון כלכליסט
"יש לנו אמצעים לשים את ידינו על האמנים החמים"
כריסטיאן זינג, אוצר אוסף הבנק השוויצרי יוליוס בר שפתח לאחרונה נציגות בישראל, מספר על אוסף האמנות יוצא הדופן של הבנק, על המוזיאון הווירטואלי שנמצא בתהליך הקמה ועל האג'נדה שמאחורי רכישת אמנות מקומית
יוליוס בר הוא הבנק השלישי בגודלו בשוויץ ונחשב למוסד מוביל בתחום הבנקאות הפרטית. הבנק, שנוסד ב-1890 על ידי יוליוס בר, מנוהל על ידי משפחת בר עד היום, ונסחר בבורסת שוויץ בשווי שוק של כ־6.6 מיליארד פרנק שוויצרי. כבר למעלה מ-30 שנה מחזיק הבנק גם באוסף של יצירות אמנות, שהיום מונה כ-50 אלף יצירות התלויות ברחבי הסניפים והנציגויות שלו ב-20 מדינות בעולם. "בשנות השבעים והשמונים, כשהבנק החל לגדול, החליט בר שבמקום לוחות שנה, יהיו תלויות על קירותיו יצירות אמנות", מספר זינג. "ב-1981 הוקמה ועדה שתהיה אחראית על האוסף, והוועדה הזו פועלת מאז ועד היום, ללא התערבות של משפחת בר".
האם לבנק יש מניעים פיננסיים להחזיק באוסף שכזה?
"אין כאן טעמים פיננסיים. האוסף לא נוצר כהשקעה. מעולם לא מכרנו עבודות, ולולא היינו צריכים לדעת לטובת ביטוח, גם לא היינו יודעים מה ערכו. המטרה שלו היא לקדם אמנים ואמנות שוויצרים ברחבי העולם. העובדה שהבנק רוכש יצירות מאמנים צעירים היא דרך מצוינת עבורם להתפרסם ולהגיע לאנשים בעלי ממון. וזה גם נותן משהו לעובדים שלנו וללקוחות. העובדה שיצירות אמנות תלויות בסניפי הבנק עוזרת לא פעם לעודד שיחה בין הלקוח לבנקאי. יש לנו היום כבר אמצעים לשים את ידינו על האמנים החמים, למשל ריסט פיפילוטי, אמנית שרכשנו ממנה עבודת וידאו קטנה ב-1995 ששווה היום כ-100 אלף פרנקים שוויצרים, או כריסטיאן מרקלי שמוכר היום לעולם בזכות עבודתו 'השעון' (עבודת וידאו שהוצגה במוזיאון ישראל ב-2011, ר.ב). במקביל אנחנו משקיעים משאבים רבים בפיתוח המוזיאון הווירטואלי שלנו שכולל כרגע כ-1,000 יצירות מתוך האוסף. הרעיון הוא ליצור מוזיאון של ממש, שמלבד היצירה עצמה יופיעו בו גם מידע ונתוני מחקר לגביה".
יש יצירות מסוימות שלא באות בחשבון מבחינתכם?
"כן. כיוון שאנחנו בנק, לא נרכוש אמנות שמציגה עירום או אמנות פוליטית נוקבת במיוחד. בנקים נמצאים באופן מתמיד תחת ביקורת גם כך, אין לנו עניין בליצור לעצמנו ביקורת נוספת".
חשבתם פעם לרכוש יצירות גם מאמנים שאינם שוויצרים?
"יש לנו כמה יצירות שאינן של אמנים שוויצרים, אבל קיבלנו אותן במתנה. אחת מהן היא יצירה גדולה של ויטור וסרלי (אמן צרפתי-הונגרי ממובילי זרם האופ-ארט בשנות השישים, ר.ב) שתלויה בנציגות שלנו בתל אביב. היו הרבה דיונים לגבי הרחבת האוסף לאמנים ממדינות נוספות, אבל כרגע אין לנו כלים לכך. בסצינת האמנות השוויצרית אנחנו מאד מעורים, וייקח עוד זמן עד שתהיה לנו הבנה כזו במדינות שונות. אנחנו יכולים ללכת על בטוח ולפנות ישר לאמנים המפורסמים בכל מדינה, אבל זה מהלך שגם יצריך השקעה כלכלית גדולה הרבה יותר".
האם המשבר הכלכלי של 2008 פגע גם ברצף רכישת האמנות של הבנק?"מעולם לא הפסקנו או הקפאנו את האוסף. למזלנו, הבנק לא נפגע באופן קשה ב-2008. בשנים קשות יותר מקצצים בתקציב השנתי של האוסף, אבל בשום אופן לא מפסיקים לפעול להרחבתו".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה