אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חושבים נמוך: טעויות התכנון היקרות במרכזי הערים הגדולות בישראל צילום: מוטי מילרוד

חושבים נמוך: טעויות התכנון היקרות במרכזי הערים הגדולות בישראל

היעדר בנייה לגובה ותכנון מספר קטן של דירות במרכזי הערים הגדולות בארץ הם מהגורמים שהובילו לזינוק במחירי הדירות, כך עולה ממחקר של מכון גזית גלוב

24.12.2012, 14:31 | דותן לוי

סיבה בולטת לזינוק המחירים בשנים האחרונות בשני המטרופולינים הגדולים של ישראל - ירושלים ותל אביב - היא תכנון פיזור האוכלוסייה הלקוי של ערים אלה. כך עולה ממחקר של מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבינתחומי.

קראו עוד בכלכליסט

רחוב שינקין בתל אביב , צילום: צביקה טישלר רחוב שינקין בתל אביב | צילום: צביקה טישלר רחוב שינקין בתל אביב , צילום: צביקה טישלר

דמי השכירות לא מדביקים את עליית מחירי הדירות "אנחנו רחוקים מלהכריז כאן על בועה" ד"ר אפרת טולקובסקי: "למרות הזינוק במחירי הדירות, הם עדיין לא שיקפו את רמות שכר הדירה המלא שאנשים מוכנים לשלם" דותן לוילכתבה המלאה

לדברי מנכ"לית המכון ד"ר אפרת טולקובסקי, "גוש דן בנוי בצורה הפוכה מכל העולם. תל אביב צריכה להיות צפופה הרבה יותר. זה מסביר גם את המחירים הגבוהים במרכז תל אביב שנובעים בין היתר מהיצע נמוך של דירות ומתחבר עם המדיניות של עיריית תל אביב שלא רוצה תושבים, לעומת הערים הסובבות אותה שכן מעודדות תוכניות למגורים".

טולקובסקי מוסיפה כי "השוואת מטרופולינים בעולם לזה של גוש דן ובמרכזו תל אביב מעלה כי בעוד שבמטרופולינים מרכזיים שיא הצפיפות הוא בלב המטרופולין וככל שמתרחקים ממנו הצפיפות הולכת ויורדת, רואים כי דווקא תל אביב שנמצאת בלבו של גוש דן צפופה פחות מהערים הסובבות אותה".

תפיסת העולם הזו נובעת בעיקר מהעובדה שבערים מרכזיות בישראל, המתכננים סברו לאורך שנים כי יש לשמור על בנייה נמוכה. כך למשל, לפי נתוני המחקר, בבני ברק שהיא גם העיר הצפופה ביותר בישראל, עומד יחס התושבים לקמ"ר על 21.7 אלף - פי שלושה מתל אביב, אחריה בת ים עם יחס של 15.9 אלף נפש לקמ"ר ורמת גן עם יחס של 11.05 נפש לקמ"ר.

 , צילומים: אורן אגמון, צביקה טישלר צילומים: אורן אגמון, צביקה טישלר  , צילומים: אורן אגמון, צביקה טישלר

החוקרים מצאו כי השוואה של הצפיפות בערים מרכזיות בישראל לעומת ערים מרכזיות במדינות מפותחות אחרות במדינות החברות ב־OECD מגלה כי הצפיפות בתל אביב, שעומדת על 7,806 איש לקמ"ר ו־6,296 איש לקמ"ר בירושלים, נמוכה משמעותית ביחס לערים מרכזיות אחרות. כך למשל בפריז למשל מצטופפים 20.2 אלף איש בכל קמ"ר, בניו יורק 10,531 אלף איש לכל קמ"ר, בטוקיו 13,671 אלף, באתונה 20,235 אלף ובז'נבה עומדת הצפיפות על 11.2 אלף איש לקמ"ר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



55 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

54.
התיכנון הזה תאם לאוכלוסיה של 2 מילון איש ומטה
מה יהיה כאשר יהיו בארץ 20 מילון תושבים ? גיהינום ? ריכוז אוכלוסין הגבוה בעולם שיתן את התוצאות הבאות: צפיפות תושבים לדונם, אלימות ופשע, מאבק ושרידות מתמשך על משאבים, יוקר מחיה הגבוה בעולם, זיהום אויר, קרקע וים, תשתיות של תחילת המאה ה -20 ( אין סיבים אופטיים, חול במי הברז, אין תשתית לשמל תת-קרקעית, מערכת תקשרות מיושנת ) מונופול דורסני של מנהל מקרקעי ישראל על קרקעות המדינה והציבור, ממשלה שעוינת את אזרחיה ועסוקה בתעמולה ותפיסת עולם אנכרוניסטית, ציבור אזרחי ישראל טיפש וגלותי הנותן את כל חייו לשיעבוד בידי המדינה, מיגדלי ומיתחמי סלאמס שמהווים סכנה ציבורית וקיומית, שחיתות ציבורית.
דעה מלומדת  |  25.12.12
53.
לכל המפנטזים על רכבת תחתית
בצפיפות מגורים נמוכה כמו בתל אביב הקמת רכבת כזו היא דבר לא משתלם. אנשים צריכים להשתמש ברכבת בכמות מספקת אחרת היא תזלול כספים מהממשלה או פשוט תפסיק לפעול. הפתרונות לזה הם 1. להגדיל את הצפיפות כמו שמציעים כאן. 2. לפתח BRT - אוטובוס מערכתי שעובד באופן דומה לרכבת תחתית אבל הוא לא רכבת והוא לא תחתי ובכל זאת עם ביצועים דומים במאית ממחיר הפיתוח והתפעול של רכבת תחתית. שומרים על עקרונות דומים - נתיב בלעדי , תדירות גבוהה, תשלום בכניסה לתחנה ולא בעליה לאטובוס, מעט תחנות, מסלול ישיר ולא מתפתל. משלימים את זה עם מיניבוסים שכונתיים ושבילי אופניים שמזינים נוסעים אל צירי התנועה . אין צורך לבנות מגדלים, שהם גם דבר יקר מאד כלכלית ואנרגטית לתחזוקה. מספיק לבנות בתים בני 6-8 קומות, אם בונים נכון (בניה מרקמית) ואם לא מבצעים קומוניזם למכוניות (חניה חינם = דיור ציבורי חינם למכוניות) אפשר להגיע לתחבורה טובה עם דיור יותר זול. כל התובנות האלה קיימות בתחום שנקרא "עירוניות מתחדשת" שיש בו עוד היבטים כמו קרוב מקומות העבודה אל הבית (על ידי ערבוב בין מסחר למגורים במקום הפרדה שלהם למתחמים שונים - עירוב שימושי קרקע) והיבטים רבים נוספים.
האזרח דרור , גבעתיים  |  25.12.12
לכל התגובות