פער של 55 מיליון שקל בין דו"ח אנגל משאבים לבין המציאות

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שקבוצת טאגור־אי.ג'י.אר.אי־אקרמן ביטלה כדין את הצעתה לרכישת השליטה בחברת אנגל משאבים מידי בעל השליטה דאז, שעיה בוימלגרין, והורה להשיב לה לאלתר את הערבויות שהופקדו בסכום של 4 מיליון שקל. השופטת דניה קרת־מאיר קבעה כי ביטול ההסכם לא היה נגוע בחוסר תום לב כפי שטענה אנגל משאבים, שהשליטה בה נרכשה בסופו של דבר בידי מוריס קונרד.

אי.ג'י.אר.אי, טאגור קפיטל ואריה אקרמן הגישו באמצע 2011 באמצעות עו"ד רנן גרשט הצעה להזרים לאנגל משאבים מזומנים בהיקף של 45 מיליון שקל תמורת הקצאה של 51% ממניות החברה, וכן להעמיד לאנגל משאבים מסגרת אשראי של עד 45 מיליון שקל נוספים, כך ש־100 מיליון שקל מסך החוב כלפי בעלי איגרות החוב של אנגל משאבים והחברה־האם, אנגל אירופה, יימחקו והחוב יסתכם ב־210 מיליון שקל.

הקבוצה נסוגה מההצעה שהגישה בעקבות התנגדות מחזיקי האג"ח לעסקה ולאחר שבדיקת הנאותות העלתה ממצאים שאינם תואמים את הדיווחים בדו"חות הכספיים של אנגל משאבים. עם זאת, הנאמן עו"ד יוסי עבאדי סירב להחזיר לה את הערבות שהפקידה בטענה כי כך דובר בתנאי ההסכם.

שעיה בוימלגרין. זכה לביקורת מבית המשפט | צילום: תומריקו

בית המשפט קיבל את טענותיה של קבוצת טאגור־אי.ג'י.אר.אי־אקרמן שהערבות נועדה לשמש כאמצעי בטוחה למחזיקי האג"ח וכי התנגדותם של מחזיקי אג"ח אנגל אירופה למכירת השליטה תרמה באופן משמעותי להצדקת ביטול הצעת הרכישה. מנגד, בית המשפט דחה את טענת אנגל משאבים שלפיה לא היה צורך בהסכמת מחזיקי האג"ח לעסקה וקיבל את טענת הקבוצה כי אנגל משאבים לא דאגה כפי שהתחייבה לקבל פטור מחובות בעלי שליטה והסדרת שומות מס.

אבל הפסיקה המשמעותית ביותר היתה כשהשופטת קיבלה את הטענה שהדו"חות של אנגל משאבים כללו ממצאים בלתי תואמים בהיקף של יותר מ־55 מיליון שקל, סכום שנמוך מטענותיה של טאגור, אולם עדיין סכום גבוה. בית המשפט ניתח כל אחת מהעסקאות שהוצגו בדו"חות והגיע למסקנה כי דו"חות החברה היו לא תואמים לנתונים האמיתיים ב־55.5 מיליון שקל לפחות. חלק מההחלטות של אנגל זכו לביקורת, כמו אי־ההפחתה של אנגל מזרח אירופה ממאזן הקבוצה, החלטה שכונתה על ידי השופטת "תמוהה ביותר".