אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

תחזיות 2013

אייל וינטר: "מקווים שהמדד שיצרנו ישפיע על ההתנהגות הכלכלית של הציבור"

פרופ' וינטר הציג בוועידת תחזיות 2013 של כלכליסט את מדד הטובים למשק ואמר: "הטייקונים יצטרכו להתייחס לתרומה החברתית של פעילותם"

25.12.2012, 14:41 | מיקי פלד

"אנו מקווים שדירוג בעלי השליטה ישפיע גם עם ההתנהגות הכלכלית של הציבור בעיקר כצרכן וכמשקיע. אם הציבור יבחר להשקיע ולצרוך מחברות הנמצאות בשליטת טייקונים המדורגים גבוה במדד, הרי שיתווסף תמריץ נוסף לבעל השליטה להתייחס ברצינות לתרומה החברתית של פעילותם" - כך אמר היום (ג') פרופ' אייל וינטר בוועידת תחזיות 2013 של כלכליסט, כשהציג את מדד הטובים למשק.

קראו עוד בכלכליסט

לדברי וינטר, "אם רובנו ננהג כך כצרכנים וכמשקיעים, הרי שהטייקונים החברתיים יהיו גם הטייקונים הרווחיים, אך הרווח הגדול יהיה של כולנו כחברה.

לדבריו "בעוד כחודש נגיע כולנו לקלפי לבחור ב-120 איש שיכבשו את ספסלי הכנסת. הסיבה שהמערכת הדמוקרטית מאפשרת ובמימד המוסרי אפילו מחייבת אותנו האזרחים להגיע לקלפי ולבחור היא שלכל אחד מנבחרים אלו תהיה השפעה מכרעת על חיינו בשנים הקרובות".

עוד אמר וינטר: "במדינת ישראל ישנם כתריסר אנשים שהשפעת כל אחד מהם על חיינו הינה כפולה ומכופלת מהשפעתו של חבר כנסת. איש לא בוחר בהם, איש לא ממנה אותם, לא ציבור ולא ועדה - וטוב שכך. בעלי השליטה במדינת ישראל צברו את כוחם וממונם בזכות היזמות, היצירתיות, כושר הניהול שלהם והרבה עבודה קשה. כמי שמאמין בכלכלה החופשית אני סבור שטוב שהם נבחרו על ידי כוחות השוק ולא על פי כוחות הפוליטיקה. אך כיוון שלכל אחד מהם השפעה כה מכרעת על חיינו יש לנו כציבור זכות לשפוט אותם על האופן שהם משפיעים על חיינו. הדירוג שאנו יצרנו ב"כלכליסט" הוא למעשה פסק הדין של בית משפט זה.

"פרוייקט הדירוג החל בתובנה לפיה לאיש או לאשת עסקים שהבטיח את עתידו הכלכלי, עתיד משפחתו ואפילו את עתיד צאצאיו לדורות רבים חשוב כבר פחות השמן הטוב ויותר השם הטוב. בשלב זה של חייו של בעל שליטה העשייה היא פחות למען הכסף ויותר למען ההכרה, הכבוד, והפירגון הציבורי. את הכישרון והדחף להצליח יכולים בעלי השליטה בארץ לנתב לשני כיוונים; בכיוון הראשון נמצא טובת הציבור בשני טובת חשבון הבנק הפרטי שלהם. ככל שנפרגן להם יותר על לכתם בכיוון הראשון ופחות על לכתם בכיוון השני ניטיב עם עצמינו.

"לפני כחצי יובל שנים, כשמספר העמודים בעיתונות הכלכלית היה זעום נהגו בנו החברות ובעלי השליטה שלהן טוב יותר מהאופן שהם נוהגים בנו היום כשבמדינת ישראל שלושה עיתונים יומיים עבי כרס. הסיבה לכך היא שבמשך שנים רבות יצרנו מערכת תמריצים מעוותת לבעלי השליטה משום שדירגנו אותם על פי הרווח שצברו לעצמם מהציבור ולא על פי הרווח שהציבור הפיק מפעילותם. המדד שיצרנו אמור להפוך את היוצרות בעניין זה", אמר וינטר.

"מלאכת יצירת הדירוגים היתה מורכבת מאוד משום שניסינו לתת ביטוי כמעט לכל תחומי החיים שעליהם משפיעה הפעילות התאגידית בארץ. ניסינו לעשות שימוש כמעט בכל מקור אינפורמציה רלוונטי, יצרנו מנגנון תמריצים לשקיפות מצידן של החברות, שיקללנו את חלקיות השליטה של הטייקונים בחברות השונות ואפילו עשינו שימוש בנרמול ענפי כדי לנטרל הבדלים ענפיים שהיו עלולים להשפיע בצורה לא הוגנת על הדירוג.

"שום מדד ושום דירוג אינו יכול להיות מושלם. מדד הטובים למשק יהיה איתנו גם בשנים הבאות ואנו נעמול לשכלל אותו ולשפרו. ככל שהמדד יהיה מוכר יותר ע"י הגורמים השונים במשק יתרחבו מקורות המידע שיעמדו לרשותינו, תגדל האמינות שלהם ונוכל לייצר מדדים ברזולוציה גבוהה יותר".

תגיות