אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל משרד התקשורת: "בלי השקעה בתשתיות לא יהיה דור 4 ולא יהיו עסקים קטנים" צילום: אוראל כהן

מנכ"ל משרד התקשורת: "בלי השקעה בתשתיות לא יהיה דור 4 ולא יהיו עסקים קטנים"

עדן בר טל בוועידת "תחזיות 2013" של "כלכליסט": "כאומת סטארט-אפ צריך לזכור את הפרדוקס שככל שמייצרים פיתוחים ושירותים כך צריך להשקיע בתשתיות". מנכ"ל משרד הבריאות: "ישראל היא מדינה מתקדמת בעולם בחיבור בין קהילה לבית חולים"

25.12.2012, 14:52 | הדס שפר

"אנחנו נמצאים בסיפה של נקודה קריטית, המצוקה הכלכלית במערב היא ההזדמנות הגדולה של ישראל. ישראל שמוגדרת כאומת סטארט-אפ צריכה לזכור את הפרדוקס שככל שמייצרים פיתוחים ושירותים כך צריך להשקיע בתשתיות והפרדוקס הוא שזה לא נעשה באותו הקצב. זה כמו לייצר מכוניות פרארי בלי סוף אבל משאירים כביש אחד". כך אמר עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת, בפאנל שעסק בטכנולוגיה כשיטה לצמצום הפערים החברתיים והפערים בין המרכז לפריפריה. הדברים נאמרו במסגרת ועידת "תחזיות 2013" של "כלכליסט".

בר טל סיפר על פרוייקט הסיבים האופטיים שירשת את כל הבתים בישראל וציין כי היום הוא היום האחרון של המכרז בנושא. "הדבר הראשון שמדינת ישראל צריכה לדאוג זה השקעה בתשתיות כי בלי זה לא יהיה דור 4 ולא תהיה טכנולוגיית ענן ולא יהיו עסקים קטנים".

עדן בר טל, צילום: אוראל כהן עדן בר טל | צילום: אוראל כהן עדן בר טל, צילום: אוראל כהן

שי מור, מנהל המגזר הציבורי בחברת סיסקו, אמר "אחד המדדים החשובים לבחינת יעילות של מדינה הן תשתיות רחבות פס. יש קשר ישיר בין איכות התשתית של התקשורת והמחשוב לבין ההשכלה והאינטליגנציה של האוכלוסיה".

מור הוסיף כי הממשלה מכירה בצרכים ומשקיעה בטכנולוגיה. "הממשלה מסוגלת לחשוב טכנולוגיה והטכנולוגיה היא כבר לא רק הבסיס של חברות ההייטק אלא שייכת כבר לכולם". כדי להסביר את דבריו נתן מור לדוגמה שימוש בטכנולוגיה בתחום הרווחה שמתבצע בשוודיה. "יש כיום בתים שבהם מתגוררים תושבים בודדים בין אם הם קשישים או אנשים עם מוגבלויות. באמצעות הטכנולוגיה מותקנים בבתיהם סנסורים שעוקבים אחר התנועה בבית כך שאם קורה משהו חריג כמו למשל המשקל במיטה נשאר קבוע או שאין תנועה בבית לפרק זמן ארוך מהרגיל משם אפשר לפעול החל מהרמת טלפון ועד להגעה למקום".

מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו סיפר על היוזמה שמשרדו פיתח בשנתיים האחרונות שנקראת שיתוף מידע. "שיתוף מידע מטפל בנקודות הצומת למשל כשמטופל מגיע או עוזב בית חולים אנחנו רוצים שהמידע יגיע לקופות החולים לא בדרך שהחולה הוא הבלדר, אלא אנחנו רוצים להציף את המידע הזה בתוך המערכת. התהליך מיושם כיום בשלוש קופות חולים ו-40 בתי חולים. זה יוצר מצב של העברת מידע וחיבור בין קהילה לבתי חולים. המידע הופך לנגיש וזמין. במקביל, התהליך הזה איתגר אותנו לתיאום המידע ויצירת טרמינולוגיה אחידה במערכת. אני חייב להגיד שמדינת ישראל היא מדינה מתקדמת בעולם בחיבור בין קהילה לבית חולים".

רוני גמזו, צילום: אוראל כהן רוני גמזו | צילום: אוראל כהן רוני גמזו, צילום: אוראל כהן

דלית שטאובר, מנכ"לית משרד החינוך, ציינה כי השימוש בטכנולוגיה כמו למידה מרחוק אינה יכולה להחליף את המגע האנושי אבל יוצרת הנגשה של שירותי החינוך בצורה שווה לכלל תלמידי הארץ כדי שיוכלו למצות את ההון האנושי. "אחד הצעדים שעשינו היא תוכנית תקשוב לאומית שהחלה בפריפריה, בצפון ובדרום ובירושלים, להנגיש בית ספר שמדמה את העולם האמיתי עם טכנולוגיה מתקדמת".

שטאובר ציינה כי התוכנית כבר התרחבה לכ-1,000 בתי ספר. "המקום הזה לא מחליף את המורה אלא מייצר סביבה שמאפשרת לתלמידים להשתלב בסביבה דומה".

בנוסף משרד החינוך נקט בקדנציה האחרונה בשתי יוזמות, האחת היא התיכון הוירטואלי שנפתח השנה. "התיכון הוירטואלי מזמן למידה במתמטיקה ומדעים באמצעות למידה מרחוק כך שבכל בית ספר שלא התגבשה בו קבוצת תלמידים לפתיחה של כיתה או שאין מורה למדעים ברמה הנדרשת התיכון הוירטואלי מנגיש ומעשיר את הלמידה".

הדוגמה השנייה שנתנה שטאובר היא יוזמת האקדמיה בתיכון שמאפשרת לתלמידי תיכון ללמוד במקביל ללימודים גם לתואר אקדמי באוניברסיטה הפתוחה כך שהקורסים יהיו מוכרים במקום תעודת בגרות.

כרמלה אבנר, ראש מטה התקשוב הממשלתי במשרד האוצר, שהוקם בחודש מרץ השנה אמרה ש"ככל שאנחנו הופכים ליותר טכנולוגיים בין אם זה בחינוך, רפואה, רווחה – זה הופך להיות גם הבטן הרכה שלנו וזה תהליך בלתי נמנע". דוגמה לזה היא מלחמת הסייבר שהתנהלה במבצע עמוד ענן. "ראינו ניסיון לתקוף סמלי שלטון. כשאנחנו רואים באתרים הממשלתיים שאין את הנתונים שאנחנו צריכים ובמקום זה יש דברי נאצה ונוצר סוג של דה-מורליזציה של הציבור".

הזירה הנוספת שעימה צריך להתמודד המשרד, מעבר למתקפות הסייבר, הם הנגשת השירותים לציבור "לא רק באמצעות העברת מידע אלא בשיתופיות. במבצע עמוד ענן הקמנו אתר שריכז את כל הנתונים וכל המועצות במקום אחד וכך יכלו האנשים להיכנס לשאול שאלות, להתלבט והכל במקום אחד".

החלק השני של הפאנל דיבר על יעדים לשנה הבאה. "יש לנו מספר עוגנים שימשיכו ללא קשר למי שיקים את הממשלה הבאה", אמרה שטאובר מנכ"לית משרד החינוך, "אי אפשר להתייחס לצמצום פערים בלי לאמץ את המלצות ועדת טרכטנברג. הרפורמה בחינוך לגילאי 3-4 זו מהפיכה". שטאובר ציינה גם את תוכנית אופק חדש ועוז לתמורה שיימשכו בשנים הבאות לצמצום הפערים.

רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות ציין כי בסוף 2010 המשרד יצא בתוכנית אסטרטגית בת שבעה סעיפים: חיזוק מערכת הבריאות הציבורית תוך תיחום של הרפואה הפרטית "שצומחת אולי בקצב מהר מדי", צמצום אי השיוויון, קידום בריאות הציבור, דגש על מדידת איכות בתוך המערכת, תכנון ארוך טווח לתקופה של 15 שנה קדימה, חיזוק הרגולציה וצמצום מעורבות של משרד הבריאות באספקת שירותים והעברתם לקופות החולים כדי לא לא להיות גם ספק וגם רגולטור.

שי מור מנהל המגזר הציבורי בסיסקו ביקש לתאר את העתיד הטכנולוגי כך "שכמעט כל מהדברים בעולם יתקשרו אחד עם השני על ידי פריסה של מיליוני סנסורים שיתנו מידע בזמן אמת שיאפשר לקבל החלטה נכונה. למשל אם תהיה תקלה בתשתיות המים, באמצעות מערכות חכמות ותשתיות הסנסורים יגלו את התקלה ויוכלו להתקבל החלטות חכמות כמו הסטת זרימת המים דרך צינור אחר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות