אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אבי טיומקין: "המשק הישראלי ייכנס השנה למיתון" צילום: אוראל כהן

תחזיות 2013

אבי טיומקין: "המשק הישראלי ייכנס השנה למיתון"

יועץ לקרנות גידור בינלאומיות אמר בוועידת תחזיות 2013 של כלכליסט כי "אנחנו נמצאים במצב שדומה לערב משבר הסאב פריים בארצות הברית"; ד"ר ליאור יסעור: "מגזר הכימיקלים ישמור על יציבות גם ב-2013"

25.12.2012, 16:04 | ענת ציפקין
"בסביבה העסקית הגלובאלית, בה שיעור הריבית קרוב לאפס והתקציבים הגירעוניים של רוב ממשלות העולם המערבי התאפיינו במדיניות תקציבית מרחיבה בצורה דרמטית, ישנן שתי אגדות שאני רוצה לנפץ" פתח את דבריו היום (ג') אבי טיומקין, יועץ לקרנות גידור בין לאומיות בוועידת תחזיות 2013 של "כלכליסט".

קראו עוד בכלכליסט

"האגדה הראשונה היא שהמערכת הבנקאית הישראלית היתה חזקה ויציבה ובגלל עובדה זו היא עמדה היטב במשבר של 2008 כאשר רוב הבנקים הגדולים בעולם נפלו למשבר בצורה דרמטית וסחבו אחריהם את המדינות והמערכות הפוליטיות".

"עם כל הכבוד לכמה מחבריי הטובים מנהלי הבנקים הגדולים בישראל ויושבי הראש שלהם, אני רוצה לומר שהמשבר תפס את ישראל בסייקל מאוחר מאוד". טיומקין הסביר כי עד שנת 2007 היה מיתון בשוק הנדל"ן הישראלי ולפיכך החשיפה של מערכת הבנקאות לתיק האשראי הנד"לני הייתה מוגבלת מאוד, ולא היו עליות מחירים, וזאת בניגוד לשאר העולם, בו התפתחה באותם שנים בועת נדל"ן, שמאוחר יותר, התפוצצה.

"היום אנחנו נמצאים במצב שדומה לערב משבר הסאב פריים בארצות הברית בשנת 2008 בכל הקשור לחשיפת מערכת הבנקאות לתיקי האשראי והמשכנתאות במשק, כמו גם איכות האשראי ועליית מחירי הדירות. זו קומבינציה מפחידה. מה שקרה שם, עומד לקרות גם פה", אמר טיומקין.

אבי טיומקין, צילום: אוראל כהן אבי טיומקין | צילום: אוראל כהן אבי טיומקין, צילום: אוראל כהן

האגדה השנייה אותה מבקש טיומקין לנפץ היא שהמשק הישראלי עבר את המשבר האחרון כל כך יפה בזכות היכולות שלנו. "יש לזה הסבר ברור, וניסים לא קורים. המשק הישראלי עבר את המשבר האחרון בצורה טובה מכיוון שבשנת 2009 בנק ישראל היה הבנק המרכזי שהזרים הכי הרבה כסף בעולם למערכת הפיננסית, והגדיל את המאזן שלו פי שתיים". טיומקין סבור שהשנה המשק הישראלי ייכנס למיתון. "הריבית בישראל ריאלית, אחת המדינות הבודדות בעולם, ולכן השקל כל כך גבוה, מה שפוגע בצורה משמעותית בייצוא, יחד עם המיתון באירופה והאטה באסיה"

טיומקין מתייחס לנושא נוסף , והוא הגירעון התקציבי. "כל הדוברים בכנס הזה ובכלל , נושאים את אותה התזה - והיא שגירעון תקציבי הוא אסון. אני סבור שאמירה כזו שייכת לעולם שאינו קיים עוד. הבנק המרכזי בארצות הברית קונה אגרות חוב של ממשלת ארצות הברית בהיקף של 85 מיליארד דולר בחודש, ומממן בפועל את הגירעון התקציבי של ממשלת ארצות הברית. הבנק המרכזי האירופאי הזרים טריליון יורו למערכת הבנקאית על מנת שתוכל לקנות אגרות חוב של הממשלות וכנ"ל הבנק המרכזי של יפן והבנק המרכזי של בריטניה. האם אפשר להגיד שרק נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הוא המבוגר היחיד האחראי ? מה עם נגידי הבנקים המרכזיים האחרים ?"

טיומקין סבור שאין בעיה להגדיל את הגירעון ושהבנק המרכזי יממן אותו. "תמיד הילכו עלינו אימים שאם הגירעון התקציבי יגדל,שוק האג"ח הממשלתי יתמוטט והריביות יטוסו לשמיים. וראו זה פלא, מה שקורה בארצות הברית הוא שהריבית יורדת. וגם ביפן ובאירופה. טענו שהאינפלציה תהיה נוראית אם הבנקים ידפיסו כסף, והם הדפיסו כסף בהיקפים דרמטיים ובמדינות המובילות במערב יש דווקא תהליך דפלציוני".

"סקרטור הכימיקלים באירופה ישמור על יציבות גם בשנה הבאה"

"סקטור הכימיקלים ישמור על היציבות שלו גם ב־2013" - כך אמר היום  ד"ר ליאור יסעור, ראש מחלקת מחקר אשראי HSBC אירופה, בוועידת תחזיות 2013 של כלכליסט.

לדברי יסעור, "גם בתעשיית הטלקום, אף שהלחץ הרגולטורי שכולל דרישה להוריד מחירים ללקוח הסופי עדיין קיים, עדיין מדובר בחברות עם דירוג גבוה, ששינו את המיקוד הניהולי שלהן ב־2012 מחלוקת דיבידנד גבוה ורכישה עצמית של מניות לחיזוק המאזן והשקעה ברשתות חדשות ותשתיות". 

לדבריו, "נושא החוב האירופי לא תופס מקום רב בתשומת ליבם של המשקיעים הישראלים. ב־2012 הונפקו באירופה אג"ח חדשות בדירוג השקעה בהיקף של 365 מיליארד יורו, כ־10% פחות מהשיא שנרשם ב־2009 (404 מיליארד יורו) ו־80% יותר מ־2011 שבה גייסו 198 מיליארד יורו בלבד. להערכת יסעור, קיים פער גדול בין המצב הפיסקאלי-כלכלי החלש של אירופה למצבם של התאגידים העסקיים ביבשת, שנכנסו למשבר של 2009 עם רמת מינוף נמוכה ואיתנות פיננסית".

יסעור אומר כי "כיום - ובמיוחד על רקע הבטחתו מיולי האחרון של נשיא הבנק האירופי המרכזי מריו דראגי כי יעשה הכל כדי להציל את המטבע ואת גוש היורו כולו - אג"ח קונצרניות באירופה הן אטרקטיביות. זאת, כמובן, תחת בחירה של סקטורים לפי מידת היכולת שלהם להתמודד עם בעיית החוב הריבוני באירופה, עם החשש מהאטה בשווקים המתעוררים ועם קיצוץ תקציבי של ממשלת ארה"ב באופן שיכביד על שיעור הצמיחה של המשק האמריקאי ויפגע בחברות אירופיות השואבות נתח משמעותי מהכנסותיהן בארה"ב.

נגיד הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, צילום: אי פי אי נגיד הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי | צילום: אי פי אי נגיד הבנק האירופי המרכזי, מריו דראגי, צילום: אי פי אי

יסעור מתייחס לסקטורים שנמצאים בקשיים באירופה. "בסקטור הקמעונאות במרבית מדינות אירופה - במיוחד באלו שבהן העלו את המסים כחלק מתוכניות הצנע לאישוש הכלכלה המקומית - שולי הרווח נמוכים מאוד, בגלל הלחץ על ההכנסה הפנויה של משקי הבית. מנגד, אפשר למצוא רשתות שהרוויחו כשניצלו הזדמנות עסקית של מתחרים שיצאו מהמגרש הביתי שלהן.

"סקטור נוסף שנמצא בקשיים הוא תחום התשתיות, במיוחד חברות החשמל והגז במדינות הפריפריה. חברות הפועלות בתחום הזה הגדילו את רמת החוב והמינוף שלהן עוד לפני המשבר הנוכחי, לעומת זאת, יסעור מציין שני סקטורים מומלצים להשקעה באירופה ב־2013 - כימיקלים וטלקום. "תעשיית הכימיקלים פעלה מאז 2008 בזהירות, במינוף פיננסי זהיר, תוך שמירת שולי רווח. רוב הסקטור עבר בהדרגה בשנים האחרונות מייצור כימיקליים בסיסיים לייצור מוצרים מתוחכמים נותני ערך".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

20 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

20.
נבואות טיומקין
שלום מר טיומקין, אינני כלכלנית, אני אקדמאית מתעניינת. אני מתקשה להבין את אלו שמדברים דברים נמרצים ומתנבאים בנמרצות בכלכלה כאשר ידוע שקשה מאד להתנבא בעולם לא יציב זה שמושפע מתנודות פסיכולוגיות של ההמון. בכ"ז מצאתי מדי פעם דברי טעם בדבריך. במשך השנים גם לי היו דעות שונות על מה קורה או מה יקרה וחלק ממחשבותי התקיימו ( לשמחתי או לצערי ) ולא חשבתי שיש בכך מקום לחגוג. אנחנו יכולים לקלוע ב- % 50 או לא לקלוע ביתרת האחוזים- גם הם מחצית .... לא הבנתי איך אתה מסביר את אי קריסת היורי למרות נבואותיך שהזמן שצויין על ידך - כגבול - לא התגשם עדיין. המצב באירופה לא כל כך גרוע. הייתי שם וראיתי במו- עיני. נכון יש מדינות עם כלכלה לא סימפטית , אך אירופה עדיין לא מתמוטטת. לא בטוח שאנחנו נתמוטט. כיום- כשאני רוצה להשקיע- אני לא מצליחה לראות את העתיד ולחזות בצורה סבירה . אין לי ספק- שאי תמיכה של המדינה בכלכלה יכולה להביא לאסון. אך במדינה שבה מלחמות תכופות בזבזו נהרות של כסף והמדינה לא התמוטטה מעולם בגלל הוצאות גרנדיוזיות כאלו - יש כנראה איזה חיסון לאוכלוסיה כנגד היסטריה.... וכן- האם עדיין אתה סבור שהזהב הוא מקלט?
אתי , מרכז  |  06.01.14
18.
ל 10 - כשהשכר החציוני סביב 5500 והמשכנתה הממוצעת קפצה לסביב 600,000
ב 3 שנים האחרונות אנשים בישראל לקחו משכנתאות ענק הולכות וגדלות ומישכנו את הוריהם וחייהם ל 30 שנה הבאות. המשכורות לא עלו באותה המידה ועכשיו גם רבים מפוטרים. לכן, אין ספק שאתה "צודק": רק בארה"ב אנשים קנו נכסים מעבר ליכולתם, בארץ זה לא קרה.
נילי  |  26.12.12
לכל התגובות