רליק שפיר: "משה רבנו לא טעה כשהוא לקח פניה ימינה"

"אנחנו צריכים שוועדת תכנון ובנייה תאפשר לנו לעשות ניסוי מדעי שלוקח שלוש שנים, אבל כבר באמצעו נראה את איכויות הנפט וההשפעה על הסביבה. החששות של ארגוני הסביבה נובעים בעיקר מחוסר ידע - רשות המים הגדירה בצורה חד משמעית בפיילוט שאין סיכון לאקוויפר", כך אמר היום (ג') רליק שפיר, מנכ"ל IEI שדיבר בפאנל אנרגיה שנערך בוועדת "תחזיות 2013" של כלכליסט. הוא התייחס לאתגרים שעומדים בדרכה של החברה עד להפקת נפט.

"משה רבנו לא טעה כשהוא לקח פניה ימינה. הרעיון הוא שהממשלה צריכה להוביל, לקחת אחריות ולפתור את הפלונטר שמשרדים שונים לא מסוגלים לשתף פעולה. האנרגיה זה תחום שהוא כל כך חיוני. אנחנו לא מבקשים שום הקלה - לא בתחום ההנחיות ולא בתחום ששינסקי ולא באיכות הסביבה - אנחנו רק רוצים שהממשלה תקח אחריות ותוביל את זה", סיכם שפיר.

מיזם פצלי השמן של חברת IEI באזור בית שמש מסתמן כאחת ההבטחות הגדולות בתחום הפקת הנפט. מדובר בפוטנציאל להפקה של מיליארדי חביות - מהלך שאם יצליח, ישנה את מאזן האנרגיה של ישראל עשרות שנים קדימה. ההפקה מתבצעת על ידי החדרת מוטות ברזל לעומק של כמה מאות מטרים, שלאחר חימום אטי אמורים להוציא מרבצי נפט כלואים בשכבות הסלע, לאגור אותם ולהפיק מהם בנזין, סולר ותוצרי לוואי אחרים. הטכנולוגיה מוכרת בעולם, ורק באפריל האחרון אישרה ממשלת בריטניה הפקה דומה בשטחיה. עד היום המיזם זכה למעט אזכורים בתקשורת, רובם בהקשר של ארגוני הסביבה שמתנגדים לו, מפני שלטענתם הוא עלול לפגוע בתוואי הנוף ולזהם את הסביבה.

"2013 היא שנת המהפכה של הגז הטבעי וזוהי רק תחילת הדרך. בשנה זו נראה חדירה של גז טבעי לתחום ייצור החשמל. ללא מאגר תמר אני לא חושב שהיה אפשר לספק ביקושים למשק הישראלי בקיץ", כך אמר יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים.

"המאגרים שגילינו פה הם גדולים על המשק הישראלי בהרבה. כרגע אנחנו ממתינים לוודאות הרגולטורית ההכרחית. כשזו תגיע, יבואו שחקנים בינלאומיים נוספים ותהיה תחרות. העניין הזה הוא בידיים של הממשלה", אמר אבו.

"נכון להיום מתוכננת מערכת הולכה בודדת, כשכל הגז יזרום דרך צינור שני", אמר אבו. לדבריו, ההחלטה אם להוסיף צינור נוסף היא שאלה רגולטורית: "אם יאשרו לנו לישם תוכנית פיתוח וכניסה של צנרת מלוויתן לשטח הצפוני בישראל ולדרומי - נוכל לפתח את ליוויתן".

הוא הוסיף כי זהו לא העניין הרגולטורי היחיד שצריך להתייחס אליו. "אני לא רואה רק חרב אחת מעל הראש שלנו - יש לנו שורה של סמוראים", אמר אבו. "אנחנו נצטרך להגיע לוודאות ולהסדר שיאפשר לפתח את ליוויתן. יש שורה של ארועים רגולטורים כדי שנוכל להמשיך להשקיע מילארדים. מדובר עד כה ב-3 מילארד שקל השקעה, הכל במימון פרטי. HSBC היו לנו פרטנר וללא המימון שלהם לא היינו יכולים להתקדם", אמר.

"במערכת הביטחון ידעו להגן על מאגרי הגז"

שאול מרידור, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, התייחס לטענות לגבי הרגולציה: "המדינה תרוויח הרבה מהמאגרים האלה. ועדת צמח ישבה בדיונים סגורים שבסופם התקבלו המלצות שהוגשו לממשלה. אנחנו לא אלה שיכולים להביא את זה לאישור. אני מניח שזה יעלה על שולחנה של הממשלה הבאה".

לגבי מימון ההגנה על מאגרי הגז אמר מרידור כי "אני בטוח שבמערכת הביטחון ידעו להגן על מאגרי הגז. גם אם חברת IEI תצליח להפיק נפט, המדינה תצטרך לדאוג לו כמו על מתקנים אחרים. עד היום עשינו את זה כמו שצריך. אני מתחבר לחלום של מנכ"ל החברה רליק שפיר והלוואי שזה יקרום עור וגידים. אם החזון של IEI יתגשם, אז מהפכת הגז תהיה מיני מהפכה לעומת מהפכת הנפט. אני רק מקווה שלא נצטרך להקים עוד ועדה", אמר מרידור בציניות.

מרידור התייחס גם להפרטת חברת החשמל ולשינוי הארגוני שם ואמר שהרפורמה לא תגיע מתקציב המדינה "אלא מתוך התייעלות בחברת חשמל ומכירת נכסים. מרידור הוסיף כי "צריך להבריא את חברת החשמל, ושיהיו כאן יצרנים פרטיים ותחרות על הלקוחות. האם זה אפשרי? אני מקווה שנוכל לגמור את המו"מ בהצלחה ולקדם את הרפורמה. זאת בתנאי שהיא תורמת למשק ולא רק כדי לעשות אותה", הוסיף.

"עדיין לא התחלנו לדבר על עלויות הרפורמה. בתוך הרפומה צריך לתקן את מבנה ההון של חברת החשמל.המדינה כבעלים תעשה את זה. גם ברכבת השתדלתי לא לדבר עד שזה לא נגמר. מחיר החשמל עלה בצורה דרמטית בשנים האחרונות וזה בגלל היעדר הגז כתוצאה מפיצוץ הצינור במצרים. כשלוקחים במקום גז דלק שעולה פי 5 מישהו צריך לשלם את זה", הוסיף מרידור.