אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

חקר ביצועים: השבוע של שטייניץ, שמחון ועצי אשוח

הבורסה מסכמת שנה עגומה מבחינת מחזורי המסחר, עדכון סל הבריאות נדחה, בהייטק שוב מאיימים בפיטורים המוניים, המתמטיקאים לא חוזרים לישראל ופסגות לא מצביעה על אי.די.בי

27.12.2012, 08:28 | כתבי כלכליסט

חג המולד - קונים, למרות הכל

אנליסטים אמריקאים המתמחים בחיזוי טרנדים מתייחסים למכירות עצי האשוח כאל מדד לבדיקת מצב הרוח הלאומי והמנהג הנלווה אליו - שופינג. השנה, בפעם הרביעית ברציפות, צפויה להירשם עלייה במכירות עצי האשוח, לאחר שב־2011 הוציאו האמריקאים 3.4 מיליארד דולר על עצים. בכלל, מאז משבר 2008 האמריקאים לא מסתפקים בעץ אחד בלבד, אלא קונים כמה מהם, לחדרים השונים בבית. גם המכירות המקוונות צפויות להסתכם השנה בחצי טריליון דולר, עלייה של 4.1% לעומת 2011. וכך, בזמן ששעון החול אוזל והולך לקראת הצוק הפיסקאלי ב־1 בינואר, ענפי העצים המקושטים ימשיכו להסתיר לאמריקאים את הנוף הכלכלי המבהיל שניבט מהחלון.

תמר טוניק

 

שופינג לחג שופינג לחג שופינג לחג

עבאדי־בויאנג'ו מקבלת כוח

תכירו את מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מעוד ארבעה ימים האשה הכי חזקה במדינת ישראל. ראש הממשלה ושר האוצר הזמניים גם יחד. בהיעדר התקציב, יעברו כל משרדי הממשלה ב־1 בינואר להתנהל בכל חודש עם 1 חלקי 12 מתקציב השנה הקודמת. בסיטואציה הזאת, שתסתיים רק לאחר הרכבת ממשלה ואישור תקציב חדש, החשבת הכללית באוצר היא זו שתאשר כל הוצאה חריגה של משרדי הממשלה ותקבע למעשה את סדר העדיפויות הלאומי. ביטחון או חינוך? חרדים או תשתיות? זכות הווטו עוברת אל הפקידה הבכירה והכפופים לה. ניסוי כלים שהוא ההזדמנות שלהם להפריך את המיתוסים על עריצות שלטון הפקידים ולגלות אחריות כלפי האוברדרפט הלאומי.

נעמה סיקולר

ברונפלד ולבנון חסרי משמעות

סם ברונפלד ואסתר לבנון, יו"ר ומנכ"לית הבורסה לניירות ערך, כינסו השבוע את מסיבת העיתונאים המסורתית לסיכום השנה, והציגו נתונים עלובים. הבולט שבהם היה הירידה במחזורי המסחר: ב־2012 עמד מחזור המסחר היומי במניות על פחות ממחצית מב־2010, כ־40% פחות מאשתקד. לבנון תלתה זאת, כמובן, במגמה העולמית. כשהבורסה גאתה וגבתה עמלות ענק מחבריה לבנון וברונפלד לא תלו זאת במגמה העולמית אלא בהצלחתם הניהולית, שמצדיקה את משכורות העתק שהם מושכים. עכשיו, כשמחזורי המסחר הם הנמוכים מאז 2004, רואים עד כמה חסרי משמעות שני הבכירים הללו.

שי אספריל

סם ברונפלד ואסתר לבנון, צילום: אוראל כהן סם ברונפלד ואסתר לבנון | צילום: אוראל כהן סם ברונפלד ואסתר לבנון, צילום: אוראל כהן

שטייניץ רחוק מהעין

חצי שנה ניתנה לשר האוצר יובל שטייניץ לבצע את ההוראה של בג"ץ ולמנוע את המשך "הפגיעה הרחבה והחמורה" בציבור החולים, כפי שקבעו השופטים ביוני. עד יום שישי שעבר הוא אמור היה לסיים את עדכון נוסחת "מדד יוקר הבריאות", שלפיו גדל תקציב סל הבריאות - זה שמממן את הטיפול הרפואי בכל אזרחי ישראל. אבל ביום שישי האוצר פנה לבג"ץ וביקש ארכה. רשמית - בגלל הבחירות, שביתת האחיות, היעדר תקציב. בפועל, שטייניץ יודע שהעין הציבורית מתקשה לשזוף ולבקר נוסחה מתמטית עם חמישה משתנים באגף אחד ועוד משתנה עלום, "מחיר יום אשפוז", באגף השני. הקושי הזה מנע מהציבור להתקומם על הפגיעה הרחבה עד כה, ולהפסיד את מיליארד השקלים שמגיעים לו על פי עדכון הנוסחה ונגזריו. מהמלחמות האלה, שקשה מאוד לנהל, האוצר חי.

מיקי פלד

הפקות מקור לא מזיזות לאף אחד

בסוף השבוע החליטה הכנסת לאשר הקלות בהשקעה הנדרשת מזכייניות ערוץ 2 בסוגה עילית (הפקות דרמה ותעודה מקוריות). היוצרים, בצדק, נזעקו, והבטיחו צעדי מחאה חריפים. ואכן, בתוך שעות יצאו לרחובות מאות אלפי אזרחים מודאגים שהבעירו צמיגים וקראו "רוצים תרבות, לא רק ריאליטי". התאחדות הסטודנטים מיהרה להצטרף והקימה אוהל מול משכן הכנסת, עופר עיני איים שיוריד את השאלטר, וראשי המפלגות השכילו להפוך את הנושא לאג'נדה מרכזית בבחירות הקרבות. כן, בטח. במקום זה, כולנו המשכנו לצפות בג'קי עושה למאסטר שף את העונה וביובל בנאי מחרב את שמו הטוב ב"דה וויס". הקפאת העונה החדשה של "האח הגדול", כך נדמה, מטרידה פה יותר אנשים מאשר ביטולה של עוד דרמת מקור.

עמיר קורץ

אבי ניר מנכ"ל קשת, צילום: נועם מושקוביץ אבי ניר מנכ"ל קשת | צילום: נועם מושקוביץ אבי ניר מנכ"ל קשת, צילום: נועם מושקוביץ

שמחון - למה לא, תלחצו

מפעל מיקרון בקריית גת עומד לפטר 1,300 עובדים בתוך כמה שנים. מפעל פלקסטרוניקס באופקים, על 600 עובדיו, מאיים לסגור את שעריו אם המדינה לא תספק לו ביטוח אשראי. זה לא מקרי: ערב בחירות הוא חלון זמן מצוין לענף מוערך כמו התעשייה המתקדמת ללחוץ על הממשלה באמצעות איומי פיטורים המוניים. וזה עובד: שר התמ"ת שלום שמחון, רגע לפני פרישה, התערב, האוצר כבר הבטיח לפלקסטרוניקס פתרון מהיר, והממשלה לוחצת על אינטל לקלוט את עובדי מיקרון. עם היענות כזאת, אפשר לצפות בשבועות הקרובים לעוד ועוד דרישות דומות מחברות אחרות. אבל רק בהייטק, כמובן.

מאיר אורבך

בריחת המוחות - משאירה מדינה נבערת

מי שרצה לקבל השבוע הצצה לעתיד צריך היה להציץ בפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבדק כמה אקדמאים ישראלים נמצאים בחו"ל כבר יותר משלוש שנים, ולאו דווקא מתכוונים לחזור. 10% מקרב הישראלים בעלי תואר שלישי נמצאים שלוש שנים או יותר בחו"ל. 14% מהדוקטורים הישראלים במדעים מדויקים ובהנדסה, ובעיקר במתמטיקה, חיים בחו"ל. בצד השני של המשוואה נמצאת העובדה שלא רחוק היום שבו מחצית מהילדים העולים לכיתה א' במדינת ישראל יהיו חרדים או ערבים, שתי אוכלוסיות שלא מקבלות כלים מתאימים לשוק העבודה. אם מחברים את שני הנתונים יחד, אפשר רק לדמיין איזו מדינה ואיזה משק יהיו פה בעוד 20 או 30 שנה.

שאול אמסטרדמסקי

טקס הענקת תארים (ארכיון), צילום: יותם פרום טקס הענקת תארים (ארכיון) | צילום: יותם פרום טקס הענקת תארים (ארכיון), צילום: יותם פרום

דנקנר  - יחסים מנוגדים

לאי.די.בי אחזקות יש חברה־בת בבעלות מלאה ששמה אי.די.בי פתוח. לשתי החברות יש אותו יו"ר (נוחי דנקנר), אותו מנכ"ל (חיים גבריאלי), אותו סמנכ"ל כספים (אייל סולגניק), אותו מבקר פנים (אילן עמית) וכן רוב של שבעה דירקטורים (בנוסף ליו"ר) שיושבים בשני הדירקטוריונים גם יחד. כל אלו, לפי חוק החברות, חבים את חובת הנאמנות וחובת הזהירות לכל אחת מהחברות, ואמורים לשרת את האינטרסים של כל אחת מהן בנפרד. בכירי אי.די.בי מתייחסים לעצמם כמי שיודעים לעשות את ההפרדה הדרושה, אבל לנושים שלהם הם מתייחסים אחרת. בשבוע שעבר, למשל, הם קיבלו מנאמני האג"ח מתנה בדמות פסילה של פסגות מההצבעה על הסדר באג"ח אי.די.בי אחזקות, רק משום שבית ההשקעות מחזיק גם באג"ח אי.די.בי פתוח. אז האם רק אצל פסגות יש ניגוד אינטרסים? נראה שזה עניין של הגדרה.

עומרי כהן

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
למספר 2- לפי שמך תומס בריבארט אינך ישראלי מקורי או יהודי מקורי?
אז שיהיה לך בהצלחה. אני לא ממליצה לזוג ישראלים שאין להם דבר וחצי דבר עם גרמניה ללכת להשתקע שם. לעקור את הילדה ממשפחתה,שפתה,תרבותה,שורשיה. מהשמש. וללכת אל מדינה קפואה וקרה ושונה כל כך תרבותית משלנו. הילדים האילו חוזרים לארץ כשהם גדלים ומרגישים תלושים בכל המובנים. יש לי אחיינים וילדים של חברים שגדלים בחו"ל. הילדים האילו לא מוצאים את עצמם ומחכים לגדול ולבוא לפה. עם כל הקושי, ליהודים יש בית אחד! וזה פה!! הסבים שלי נישקו את עפר הארץ כשהגיעו לכאן. ואנחנו אחרי שנים רבות בגלות, חזרנו לגדל ילדינו פה.
ניקול  |  28.12.12
לכל התגובות