ביקורת ספר: "אמריקה - העולם החדש ביידיש ובעברית"

סיפורים קצרים על חיי היהודים בארה"ב במאה הקודמת.

קהל היעד: חובבי קלאסיקות.

דבר המבקרת: יותר מהכל, הספר שערך מתן חרמוני ושבו שבעה סיפורים באורכים שונים, שחמישה מהם תורגמו על ידי מתרגמים שונים (שניים מהם נכתבו בעברית), הוא שאלה של טעם. כמעט כל ספר הוא כזה, ועדיין, נדמה שפה התגובות יהיו קיצוניות: יש כאלה שיאהבו מאוד ויש כאלה שלא יבינו מה הרעיון. העולם שאותו מנסה לתפוס הספר הוא עולם שנדמה שכבר אינו קיים - עולמם של דוברי וכותבי הידייש שהתפתח בארה"ב במאה שעברה, ויחסם למדינה החדשה שאליה הגיעו.

הספר "אמריקה - העולם החדש ביידיש ובעברית"

מתוך תרבות עשירה כל כך, חרמוני בחר בפינצטה את הסיפורים, כשהוא פותח וסוגר את הקובץ עם שני סופרי היידיש הידועים שלום עליכם ויצחק בשביס זינגר. יש משהו, הן בזינגר והן בשלום עליכם, יותר מוכר לקורא העברי שמתעניין בספרות יידיש, ככל הנראה מכיוון שהם כבר תורגמו בעבר. על הרקע שלהם, הסופרים האחרים נדמים מעט משונים, בעיקר משה נאדיר עם "ביגביז", סיפור מודרני להפליא על היחס בין העסקים הגדולים לפועלים הפשוטים. נדמה שחרמוני ניסה לכלול ספקטרום רחב של כתיבה בקובץ שהוא בסך הכל קצר מאד, ולכן מותיר הספר תחושה מעט משונה: חלק מהסיפורים מצוינים, חלקם פחות, ובסך הכל הקורא נע בקיצוניות בין סגנונות לתפיסות עולם. ציטוט למזכרת: "כן, אמריקה יכולה להתקיים בלי עברית, כשם שבחורף יכולים להתקיים בלי גלידה, ובכל זאת, הנה הבט כיצד הרגילו כאן עושי הגלידה את הקהל לאכול את פרי תעשייתם גם בחורף" (עם עובד ואמנות לעם, 193 עמודים).

› שורה תחתונה: מעניין, אבל רק משוגעים לדבר באמת ייהנו.

יצא השבוע: "מסע של מאה צעדים" מאת ריצ'רד ק' מוראייס

 "נער החידות ממומבאי פוגש את רטטוי" - כך מצוטט "הניו יורק טיימס" על גבי כריכת הספר (תרגום: קטיה בנוביץ'). גיבורו של הספר עוזב את הודו לטובת צרפת, שבה פותחת משפחתו מסעדה הודית ומתחרה בשכנה, בעלת מסעדה צרפתית שמרנית. מי שאוהב לקרוא על אוכל ודאי ייהנה, השאר יהפכו רעבים. גם השף אנתוני בורדיין ממליץ. (הכורסא, ידיעות ספרים וספרי חמד, 296 עמודים).