אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למי יש יותר בריאות?

למי יש יותר בריאות?

בין תל אביב לבאר שבע יש פערים עצומים בתוחלת החיים, אך באופן אבסורדי זה משחק דווקא לטובת הממשלה

28.12.2012, 07:53 | אורי וייס

מחקר של משרד הבריאות שהתפרסם לאחרונה הצביע על שיעור גבוה בתמותה עד גיל 75 באזורי פריפריה, כתוצאה ממחלות הניתנות לטיפול רפואי. גם במהלך המחאה החברתית נתלו שלטים על הפרשים ניכרים בתוחלת החיים בין תל אביב לבאר שבע. בעיה חמורה? באופן אבסורדי, דווקא הפערים בתוחלת החיים, יוצרים אשליה של פערים קטנים יותר בהכנסה במדדים המקובלים של אי-שוויון במדינה. אם כך, האם עבור הממשלה, שמתבססת על מדדים אלה, אין עניין לסגור את הפערים במתן שירותי בריאות בין הפריפריה למרכז?

קנת אירו, חתן פרס נובל לכלכלה, ביקר את המדדים המקובלים לאי-שוויון על כך שאינם לוקחים בחשבון פערים בתוחלת החיים. בכך הם יוצרים מצג שווא של פערים קטנים יותר בהכנסות, שכן הכנסתו של אדם יורדת עם הגיל.

אילוסטרציה, צילום: דוד הכהן אילוסטרציה | צילום: דוד הכהן אילוסטרציה, צילום: דוד הכהן

נדגים: נניח, כי בבאר שבע חיים בממוצע עד גיל 77, וכל תושב מרוויח בה 1,000 דולר עד גיל הפנסיה ו-500 דולר מגיל הפנסיה עד תום החיים; ואילו בתל אביב חיים עד גיל 83, וכל תושב מרוויח בה 2,000 דולר עד גיל הפנסיה ו-1,000 דולר מגיל הפנסיה עד תום החיים. אנו יכולים לראות, שבתל אביב אדם מרוויח כפול מאשר בבאר שבע גם בגיל העבודה וגם בגיל הפנסיה. למעשה, בתל אביב הוא גם מרוויח 6 שנות פנסיה נוספות. אבל, מדד של "הכנסה ממוצעת" יעוות את התמונה, שכן הוא אינו רגיש לפערים בתוחלת החיים. הוא יצייר פער של פחות מפי שניים, שכן שנות הפנסיה, שבן אדם מרוויח בהן פחות, תופסות נתח משמעותי יותר בחייו של התל אביבי מאשר בחיי הבאר שבעי. פרדוקסלית, מה שגורם לאי-השוויון הוא שבעיר העשירים חיים יותר. אילו בבאר שבע היו חיים כמו בתל אביב, אזי אי-השוויון בהכנסות היה גבוה יותר.

באופן אבסורדי, ככל שאי השוויון בבריאות יהיה גבוה יותר, כך אי השוויון בהכנסות יהיה נמוך יותר. כפועל יוצא, הזכות לבריאות תגדיל את אי השוויון החברתי. ולכן, אם נשפוט את הממשלה לפי המדד הרווח לאי-שוויון למעשה נתמרץ אותה לפגוע בזכות לבריאות.

יתר על כן, תמריץ דומה מקנה לה המדד של התוצר. אם כל מה שאנו רוצים זה להגדיל את התוצר הלאומי לנפש, אזי אנו צריכים "להיפטר" מהזקנים – הם מייצרים פחות ומפחיתים את התוצר פר נפש.

ולכן, כדי שניפטר מהתמריצים שהמדדים המעוותים הללו מקנים לשלטון, חשוב שנהיה מודעים לבעיות במדדים הללו. מן הראוי שנתקן אותם ונציע מדדים חלופיים, שכן יהיו ערים לפערים בתוחלת החיים. למשל, במקום למדוד את השכר החודשי הממוצע של אדם מקבוצה מסויימת, למדוד את ממוצע סך כל המשכורות שירוויח במשך חייו אדם מאותה קבוצה. את המדדים המקובלים יש לקחת בזהירות רבה ולהיות ערים לבעיות שלהם. צריך לשפוט את השלטון גם לפי השפעתו על תוחלת החיים וגם על פי הפערים בתוחלת החיים.

הכותב הוא מרצה לניתוח משחקי של המשפט

תגיות