אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העמותה לתיקון שוק ההון צילום: יובל טבול

העמותה לתיקון שוק ההון

עמותת הצלחה מנסה ליצור תקדים ולייצג את ציבור המשקיעים של כהן פיתוח, שקופחו לכאורה כשקבוצת דלק רכשה את החברה. העמותה רוצה הכרה כ"עותר ציבורי" משום שלא אותר בעל מניות שיתבע. רשות ני"ע תומכת, נציגי הנתבעים מתנגדים נחרצות

30.12.2012, 08:32 | משה גורלי

עמותת הצלחה רוצה להוביל תיקון עומק בשוק ההון במתכונת שראינו בעמותות שנלחמות למען טוהר המידות במערכת הפוליטית שלנו. במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א מתנהלים לאחרונה חילופי אש בין הצדדים בשאלה תקדימית: האם עמותה יכולה להגיש תביעה ייצוגית. החוק מאפשר זאת במקרים נדירים, שבהם לא אותר בעל מניות ספציפי שיתבע. ולכן עולה גם שאלת משנה: למה לא נמצא כזה? האם הסיבה היא שהמוסדיים או בעלי מניות פרטיים חושבים שאין קייס, או שיש בעניין שיקולים זרים, כפי שרומזים מבקשי הבקשה לאישור התביעה הייצוגית? ועוד שאלה: האם העובדה שרשות ני"ע החליטה בצעד נדיר לממן את התביעה מעידה שיש בה ממש, ולא מהלך סרק שנועד להסתיים בפשרה שתעשיר כמה עורכי דין כמקובל בתחום?

הטבה עודפת

עמותת הצלחה, הפועלת להגברת האכיפה בתחומים כלכליים, עוררה את השאלה האם הרכישה של חברת כהן פיתוח על ידי דלק היתה חייבת בהצעת רכש. לטענתה, באמצעות עורכי הדין גיל רון, יעקב אביעד ואלעד מן, הודיעה כהן פיתוח בסמוך למועד הרכישה, ב־2011 שיש לראות בדוד כהן ובגדעון תדמור כבעלי שליטה בה, אף שאין הסכם שליטה ביניהם. מיד לאחר מכן רכשה דלק את המניות ללא שהפנתה הצעת רכש לכלל בעלי המניות. מכיוון שהעסקה נעשתה בדרך של רכישת השליטה ולא כהצעת רכש, נמנעה מהציבור הזכות ליהנות מההטבה העודפת.

עו"ד גיל אוריון. האם בית המשפט יפתח את הדלת?, צילום: אוראל כהן עו"ד גיל אוריון. האם בית המשפט יפתח את הדלת? | צילום: אוראל כהן עו"ד גיל אוריון. האם בית המשפט יפתח את הדלת?, צילום: אוראל כהן

לגופו של עניין, יש ממש בשאלה. עניין דומה נידון בפרשת כור־כימצ'יינה. אלא שבמקרה של כהן פיתוח, לא נמצא בעל מניות שייתבע. לכן מבקשים הנתבעים הפוטנציאליים לסלקה על הסף. על הבקשה חתומים שלושה עורכי דין בכירים: ד"ר גיל אוריון מפישר־בכר־חן־וול־אוריון, עו"ד ברק טל מיגאל ארנון, ופיני רובין מגורניצקי. טענתם פשוטה: "לבית המשפט שיקול דעת להכיר במעמד ארגון הרשאי לבקש להכיר בו כתובע ייצוגי, רק לאחר ששוכנע שיש 'קושי' בהגשת התובענה בדרך המלך על ידי מי שהוא בעל עילה אישית. בענייננו לא קיים קושי באיתור תובע ייצוגי, שהרי לכהן פיתוח יש מאות בעלי מניות".

גם על השאלה מדוע אותם בעלי עילה אינם תובעים, יש תשובה מוכנה: "בחירת אותם בעלי מניות שלא להגיש תביעה בעניין זה הנה בחירה מושכלת, הנובעת מקלישות הטענות שבתביעה והיעדר כל עילת תביעה או נזק בפועל". והם מצביעים על הקשיים והסכנות שיש לדעתם באישור תביעה ייצוגית כזו: מתן לגיטימציה להקמת "עמותות מדף", שמטרתן לשמש כמבקשות לאישור תובענות ייצוגיות סדרתיות בכל עניין אפשרי. בקשות אופורטוניסטיות שלא ייצגו כראוי את אינטרס הקבוצה, אבל כן ייצרו הליכי סרק בבתי המשפט ויכפו על תאגידים להתמודד מול הליכי סרק כאלה.

עמותת הצלחה קמה ב־2008 כשומר סף ציבורי במשפט הכלכלי. הניסיון הוא לחקות עמותות מקבילות הפועלות במשפט הציבורי כמו אומ"ץ, העמותה לאיכות השלטון או האגודה לזכויות האזרח, וליצור "עותר ציבורי" שיפעל בשוק ההון, במקום שיש עילה אך אין תובע.

בתחום החוקתי והמינהלי, הרחיבו בתי המשפט את זכות העמידה לעותרים ציבוריים למצב שכל החלטה ממשלתית או ידיעה בעיתון מריצות גדודי עותרים לבג"ץ. האם ניתן להחיל ולהכיל מצב זה גם בשוק ההון? גם זו שאלה שעולה כאן.

כרגע השאלות הגדולות מתכנסות להכרעה פרוצדורלית צנועה: האם, לפי בקשת אוריון, טל ורובין, יש לדון בנפרד בבקשת סילוק התביעה על הסף; או לפי בקשת הצלחה, יש לשלב את הדיון הזה בדיון המהותי הנוגע לאישור הבקשה כתביעה ייצוגית. בשלב זה משקיעים הצדדים את מלוא האנרגיה בשאלה המקדמית הזו.

באי כוחה של עמותת הצלחה מסבירים מדוע הם כה נחרצים. "המבקשת פנתה אל כעשרה גופים מוסדיים, הציגה בפניהם את עיקרי העניין וביקשה לברר אפשרות להגשת התביעה הייצוגית באמצעותם. למרות ניסיונות נמרצים, לא עלה בידי המבקשת לאתר תובע ייצוגי מתאים. השוק המוסדי הוא שוק קטן, צפוף, צולב וסבוך אינטרסים. גורמים רבים הפועלים בו קשורים בזיקה כזו או אחרת לגורמים אחרים. גורמים בעלי השפעה בשוק ההון מעדיפים, בשל אינטרס כזה או אחר, שתביעות ייצוגיות לא יהיו תופעה רווחת".

על כך משיבים אוריון, טל ורובין: "טענה המייחסת למוסדיים הפעלת שיקולים זרים בבחירה שלא להגיש תביעה מוצקה (כנטען) שבה יש להם, לשיטתה, אינטרס כלכלי מובהק ובלתי מבוטל, הנה טענה חמורה הטעונה ביסוס ופירוט כדבעי. טענה זו נסתרת מאופן התנהלותם של הגופים המוסדיים בשנים האחרונות, המוכיח כי אין לגופים אלו כל חשש להתייצב למול בעלי ההון, במקום שבו טובת המשקיעים בהם מחייבת זאת".

"הטלת רפש"

הנתבעים טוענים שלעו"ד אלעד מן, מראשי העמותה, יש אינטרס אישי בכפל כובעיו כתובע וכמייצג. עו"ד מן משיב לביהמ"ש: "המשיבים אינם בוחלים בהטלת רפש בעו"ד אלעד מן. צר לנו על שהמשיבים נאלצו להיגרר לדיון כזה. ציפינו לדיון מכובד יותר. אין לבוא בטענה בדבר כוונה להפיק רווח אישי כשלא העמותה משלמת את השכר, וכשכל תשלום שכר טרחה נעשה אך ורק על יסוד אישור מפורש של בית המשפט". מובן שעמותת הצלחה מנפנפת בהחלטת רשות ני"ע לממן את התביעה כאינדיקציה לעוצמתה. החלטה כזו מתקבלת, כותבים באי כוחה, רק אם "שוכנעה רשות ני"ע שיש בתובענה עניין לציבור וכי יש סיכוי סביר שביהמ"ש יאשר אותה כייצוגית. רשות ני"ע בחנה את בקשת האישור בשם המבקשת כארגון, וכמובן תוך התייחסות למעשים שבהם עוסקת הבקשה".

עם כל הכבוד לרשות, טוענים בצד השני, יש חוק ויש בתי משפט. אם בית המשפט יגמיש את דרישת החוק לתובע בעל זיקה אישית ויפתח את דלת שוק ההון לרווחה בפני תובעים ציבוריים, זו בהחלט תהיה מהפכה.

לטענת עמותת הצלחה, "השוק המוסדי צפוף, צולב וסבוך אינטרסים. גורמים בעלי השפעה בשוק ההון מעדיפים שתביעות ייצוגיות לא יהיו תופעה רווחת"
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות