בחירת חנות האלקטרוניקה בנתב"ג: באג הפסידה אף שהיתה מוכנה לשלם יותר מא.ל.מ

היום תפנה באג את חנות האלקטרוניקה בדיוטי פרי לטובת רשת א.ל.מ הנמצאת בבעלות מיני ליין, לאחר הליך רצוף טענות שבסיומו זכתה מיני ליין בזכות לשכור את חנות האלקטרוניקה בנתב"ג.

לפני חודשיים חשף "כלכליסט" שורה של סימני שאלה סביב התנהלות רשות שדות התעופה בהליך, וכעת נחשפים מסמכים נוספים שמסבכים את התמונה, ומהם עולה בין היתר כי באג הפסידה בהליך אף שההצעה שמסרה עבור החנות עוד לפני ההליך היתה גבוהה מההצעה הזוכה של א.ל.מ.

צ'אנס אחד יותר לא.ל.מ

באג מפעילה את החנות מ־2008. החברה ניהלה משא ומתן עם רשות שדות התעופה על הארכת האופציה לחנות מתחילת 2012, שנה לפני תום ההסכם בין הצדדים. במהלך אותה שנה הסכימה באג לתנאים שהציבה בפניה הרשות: באג הציעה להעביר לרשות תשלום שנתי של 19 מיליון שקל על שכירת 470 מ"ר, 3.8 מיליון שקל על שכירת 150 מ"ר נוספים ו־1.5 מיליון שקל על הצמדה למדד ותנועת נוסעים מוגברת. אלא שהרשות בכל זאת החליטה שלא להאריך את ההסכם עם באג ויצאה למכרז שנכשל, ולאחריו החל הליך התמחרות בין באג לא.ל.מ בלבד.

מהמסמכים עולה כי בתום הליך ההתמחרות הציעה א.ל.מ 19 מיליון שקל עבור הפעלת חנות האלקטרוניקה. ההצעה היתה למעשה נמוכה בכ־5 מיליון שקל מזו של באג עוד לפני ההליך. למרות זאת החליטה הרשות לקבלה, וכך לכאורה הרעה את תנאי ההשכרה של עצמה.

על פי פרוטוקול ועדת המכרזים של הרשות, הליך ההתמחרות עצמו כלל שתי הצעות שהוגשו על ידי באג ושלוש הצעות שהוגשו על ידי א.ל.מ. בבאג טוענים כי לא.ל.מ ניתנה הזדמנות נוספת לשפר את הצעתה. כך נוצר מצב אבסורדי שבו אף שבאג היתה מוכנה לשלם במקור יותר מא.ל.מ, בפועל הצעתה האחרונה - 17 מיליון שקל - היתה נמוכה ב־2 מיליון שקל מזו של מתחרתה. כעת טוענים בבאג כי לחברה לא ניתנה הזדמנות אמיתית לשפר את הצעתה.

חנות האלקטרוניקה בנתב"ג. באג טוענת שהציעה גם תקופת שכירות ארוכה יותר | צילום: עמית שעל

עוד טוענת באג כי הצעתה היתה לארבע שנים עם אופציה לחמש נוספות, בעוד שא.ל.מ הציעה תקופת שכירות של שלוש שנים ושלוש נוספות בלבד. לטענת באג, ברשות ביקשו להצמיד את תקופת ההצעה שלהם לזו של א.ל.מ, אך בסוף התברר כי ההצעה של א.ל.מ היתה לשלוש שנים עם שלוש תקופות הארכה בנות שנה כל אחת.

"הרשות נהגה כלפינו במשוא פנים ולא ניתנה לנו הזדמנות אמיתית לזכות בהתמחרות", טענו בבאג במכתב שנשלח לרשות באמצעות עורכי הדין תמר תורג'מן־קדם ונועה ברהום ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות'. לטענת החברה, נגרמו לה

מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות | צילום: אלכס קולומויסקי

נזקים של עשרות מיליוני שקלים לאור התנהלות הרשות בהליך, והנזק שנגרם לציבור מאותה התנהלות נאמד בכ־25 מיליון שקל.

באג מחכה להנמקה

"כלכליסט" חשף בעבר שורה של ליקויים בהליך. כזכור, הרשות החליטה להאריך את המכרז אף ששלושה גופים רכשו את מסמכי ההתמודדות בו. המכרז פורסם אחרי שאופציית הארכת השכירות שניתנה לבאג לא מומשה - החלטה שלא נומקה עד היום. לאחר מכן דרשה הרשות תשלום מינימום של 25 מיליון שקל על החנות - תנאי שעם העלאתו היה ברור שאף אחת מהמתמודדות לא תוכל לעמוד בו. מאוחר יותר התמודדה רק באג במכרז, מה שגרם לביטולו וליציאה להליך התמחרות שבסופו זכתה א.ל.מ - עם הצעה שהיתה נמוכה מ־25 מיליון שקל.

רש"ת: "א.ל.מ הציעה יותר"

רשות שדות התעופה בתגובה: "א.ל.מ. זכתה כדין במכרז ובהליך ההתמחרות שבוצע לאחריו. הצעתה של א.ל.מ היתה גבוהה בכמיליון שקל מהצעת באג, ולכן הוכרזה כזוכה. הגדלת המחזור הצפוי של א.ל.מ אמורה להגדיל את הכנסות הרשות. א.ל.מ מתמחה במגוון מוצרי אלקטרוניקה שחלקם אינו מוצע על ידי באג. בנוסף נקבע במכרז כי הזוכה יקים חנות קונספט למכירת מוצרים טכנולוגיים, וכך גם יגדל פדיון החברה ויורחב באופן משמעותי מגוון המוצרים שיוצע לציבור.

"כתוצאה מכך, התשלומים בפועל שתשלם א.ל.מ יהיו גבוהים מסך התשלומים המשולמים על ידי באג. צר לנו על שיטת הפעולה שנוקטת באג של ההאשמות והכפשות שווא".