הקבלן ברח? חפשו גרפולוג

בית משפט השלום ברחובות חייב קבלן שיפוצים שלא השלים עבודות בביתו של תושב גן יבנה לפצותו ב־300 אלף שקל. בשנת 2004 תושב גן יבנה התקשר עם הקבלן בחוזה לביצוע עבודות גמר בביתו שהיה במצב שלד, בהיקף כספי של 95 אלף שקל לפני מע"מ. העבודות כללו, בין היתר, תיקוני שלד, מדרגות, טיח וצבע פנים וחוץ, ריצוף וניקיון. הקבלן לא השלים את כל העבודות שהיה עליו לבצע והעבודות שכן השלים סבלו מליקויים רבים, אך למרות זאת, הקבלן סירב להשלים ולתקן למרות פניות חוזרות ונשנות. בעקבות זאת, הגיש הדייר תביעת ליקויי בנייה לבית המשפט ברחובות באמצעות עו"ד אסא זהר, בהיקף של 205 אלף שקל. בתביעה התבסס עו"ד זהר על דו"ח מהנדס ותבע סכומים נוספים בגין עוגמת נפש, דיור, חלוף זמן התיקון והחזרים שונים ובסך הכל 222 אלף שקל במועד הגשת התביעה ב־2008.

הקבלן טען להגנתו כי חתימתו על הסכם ההתקשרות זויפה. לחלופין טען כי גם אם חתם, הרי עשה כן כנציג החברה שבבעלותו ולפיכך כל חבות בנזיקין במידה וקיימת יש להשית על החברה (שהיתה כמובן מרוקנת מכל נכסיה) וכל עוד לא בוצעה "הרמת מסך לחברה אין להשית עליו חבות כלשהי". השלישית: לא ייתכן כי הסכם לביצוע עבודות בהיקף של 95 אלף שקל יתפתח לנזק בהיקף שהוא למעלה מכפול. בתשובה לכך הציג בא כוח התובע, עו"ד אסא זהר, חוות דעת גרפולוגית המעידה כי החתימה היא של הנתבע. כמו כן הוכיח עו"ד זהר כי ההסכם לביצוע העבודות נחתם אישית עם הקבלן ולא עם החברה ולפיכך אין כל צורך בהליך של הרמת מסך ההתאגדות.

שיפוץ (ארכיון). הקבלן לא השלים את כל העבודות | צילום: תומי הרפז

באשר לטענת חוסר הסבירות מכיוון שהסכום הנתבע כפול מהיקף ההתקשרות הראה עו"ד זהר כי אין ממש בטענה שכן הסכם הביצוע התייחס בעיקר לעלות העבודה ולא כלל אספקת חומרים יקרים כגון אריחי קרמיקה מסוג גרניט פורצלן וחומרים אחרים אשר סופקו על ידי התובע. השופטת עיריה מרדכי קיבלה את התביעה במלואה (למעט דיור חלופי) וחייבה את הנתבע לשלם לתובע את סכום הנזק כמפורט בדו"ח המהנדס - 205 אלף שקל בצירוף ריבית והצמדה. כמו כן חייבה את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בהיקף של 10,000 שקל, לשלם לתובע את שווי האגרות וההוצאות השונות שהוציא, וכן פסקה 20 אלף שקל בגין שכ"ט עו"ד.