אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש העליון קיצר את עונשה של ענת קם בשנה

ביהמ"ש העליון קיצר את עונשה של ענת קם בשנה

נמחקו הסעיפים שייחסו לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה והיא עשויה לצאת לחופשי כבר בפברואר 2014. השופט סולברג, בדעת המיעוט, התנגד לקיצור

31.12.2012, 10:57 | משה גורלי

בית המשפט העליון קיצר את עונשה של ענת קם בשנה, מ-4.5 ל-3.5 שנות מאסר. היא הורשעה במסגרת עסקת טיעון במסירת מידע סודי ובהחזקת ידיעה סודית, ומרצה עונש מאסר מנובמבר אשתקד.

השופטת ארבל, שלעמדתה הצטרף השופט חנן מלצר, ציינה כי גזר הדין של המחוזי – הרכב בראשות נורית אחיטוב - אינו משקף את נסיבות המקרה. לדבריה, קם לא הונעה מכוונה לפגוע בביטחון המדינה, הודתה, שיתפה פעולה עם חוקריה, חסכה זמן שיפוטי, והסבירות שתחזור לסורה היא נמוכה.

ענת קם.  השופטת ארבל הדגישה את הפער העצום של ענישה זו ביחס לעבירות דומות, צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa) ענת קם. השופטת ארבל הדגישה את הפער העצום של ענישה זו ביחס לעבירות דומות | צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa) ענת קם.  השופטת ארבל הדגישה את הפער העצום של ענישה זו ביחס לעבירות דומות, צילום: עידו קינן, חדר 404 (cc-by-sa)

בנוסף, קיבלה השופטת ארבל את עמדתו של הסניגור עו"ד אילן בומבך והדגישה את הפער העצום של ענישה זו ביחס לאנשים שעברו עבירות דומות. ארבל אמנם לא התייחסה לקצינים בכירים שנוטלים חומר מסווג מהצבא לצורך כתיבת זיכרונותיהם, אך הזכירה שני מקרים – יצחק יעקב (יצה) שנידון לשנתיים מאסר על תנאי והחייל מאור פריאל, חייל בשירות סדיר שהורשע בבית הדין הצבאי בעבירות של גילוי ידיעות, הורשע בהסדר טיעון ונדון ל-14 חודשי מאסר בפועל.

מצד שני, הדגישה השופטת את הצורך בענישה חמורה שעדיין מתבקשת גם לנוכח נסיבות מקלות אלו. במיוחד לעניין המניע האידיאולוגי. קם אמנם חזרה בה ממניע זה וטענה מניע אחר – טפשות, אולם ארבל כתבה: "איני מקבלת את טענת המערערת לפיה היא ביצעה את המעשים מתוך טיפשות וחוסר הבנה ולא בעטיים של מניעים אידיאולוגיים.... יתכן שלא מדובר באידיאולוגיה סדורה ומהודקת וכי במעשיה היה לעיתים מימד של פזיזות ונמהרות. עם זאת, המערערת בהחלט פעלה לכל אורך הדרך מתוך שליחות – מתוך מניע שניתן לכנותו עקרוני, גם אם אין הוא בגדר משנה סדורה".

מנגד, השופט סולברג, בדעת המיעוט, מצא את העונש שהטיל המחוזי "שקול, מדוד ומאוזן". הוא הזכיר שערכאת הערעור אינה מתערבת בעונש אלא אם הוא מופרז באופן קיצוני בקלותו או בחומרתו, וזה לא המקרה. אגב, אחת הדוגמאות הבולטות להתערבות בעונש היא במקרה השר שלמה בניזרי שאז התערב העליון והחמיר עמו מ-1.5 ל-4 שנים.

קם הורשעה בעבירות של "מסירת מידע סודי", ו"החזקת ידיעה סודית" שהעונש עליהן הוא 15 ו-7 שנים, בהתאמה. אולם, נמחקו הסעיפים שייחסו לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה. קם, שירתה כפקידה בלשכת מפקד פיקוד מרכז בתקופת האלוף יאיר נוה, נעצרה בדצמבר 2009 בחשד שהעבירה לבלאו, כתב "הארץ", מעל 2,000 מסמכים - חלקם סווגו "סודי ביותר". היא צרבה את המסמכים והעתיקה אותם לאחר מכן למחשבה הביתי. קם החלה לרצות את מעצרה ב-23 בנובמבר 2011, ומאחר שבית המשפט לא כלל בעונש את מאסר הבית שבו שהתה - עתה היא צפויה להשתחרר לכל המאוחר באפריל 2015. אם תסכים ועדת השחרורים שליד השב"ס לנכות שליש מעונשה, עשויה קם לצאת לחופשי כבר בפברואר 2014.

בניתוח המניע האידיאולוגי, כותבת השופטת עדנה ארבל דברים שניתן ליישם גם להקשר שהתעורר מדבריו של נפתלי בנט בדבר אי ציות לפקודה בכלל: "פשיעה על רקע אידיאולוגי של "תיקון עולם", תהא האידיאולוגיה המסוימת אשר תהא, טומנת בחובה יסוד של עשיית דין עצמית. אדם הנוטל את החוק לידיו כדי לתקן את המעוות בעיניו כמו שולח מסר שלפיו המטרה מקדשת את כל האמצעים. כעניין של מדיניות, עלינו להוקיע מניע מסוג זה הואיל והוא פותח פתח מסוכן למתן הכשר מוסרי-מצפוני למעשי פשע – להגמשת שלטון החוק בשם ערכים הנעלים בעיני המבצע. משום כך, עבירות המבוצעות על רקע אידיאולוגי או עקרוני, דוגמת העבירות שביצעה המערערת, ראויות הן לגינוי מיוחד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות