שנת הפינצטה

דומה שכבר לפחות שנתיים לא נשמעו מנהלי ההשקעות והאנליסטים כל כך תמימי דעים. הדעה הרווחת כיום בארץ ובעולם היא ששוקי המניות מהווים את האלטרנטיבה היחידה כמעט להשגת תשואה, ומשכך הם צפויים להמשיך ולטפס בשנה הקרובה. השאלה - כמעט אפשר לומר בקול - היא רק כמה?

שנת 2012 הסתיימה בחיוך. אמנם מימושי הרווחים של השבועיים האחרונים (באמתלה של חשש מפני הידרדרות מהצוק הפיסקאלי האמריקאי) קיזזו כ־5% מתשואות המשקיעים בתל אביב (וכ־3% מהתשואות בארה"ב), אולם מבט על המספרים מגלה תשואה חיובית שנתית של 9% במדד החברות הגדולות ת"א־25, 5% במדד החברות הבינוניות ת"א־75 ו־22% בחברות הקטנות (יתר־50). מדד הבנקים בלט השנה עם תשואה של 22%, אולם הפער בין לאומי (16%) לבינלאומי (61%) מצביע על ההבדלים שנוצרו וימשיכו להיווצר בין הטובים יותר לבין הטובים פחות שעוד משלמים על טעויות העבר.

כך שגם אם התחזיות יתגשמו ושוק המניות ימשיך לעלות, הרי שהיכולת לבחור את הקטרים החזקים מתוך כלל הקרונות הנגררים - שם המשחק ב־2012 - תמשיך להיות הסיבה לעודף תשואה גם בשנה הקרובה. אלא שאם זיהוי הג'וקר השנתי בקרב מניות הטכנולוגיה הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, הרי שבמגזרים הקלאסיים לא מדובר בנסים. בחינה אמיתית של עסקי החברות והתנהלותן היא המפתח לגלות את ההבדלים שיתבטאו אחר כך בתשואות, כמו ההבדלים שנרשמו השנה בין רמי לוי (13%), שופרסל (15%-) ואלון רבוע כחול (43%-). מי שיידע לעשות זאת נכון - יזכה בעיקר הקופה.

נכון לעכשיו, יש בהחלט סיבות לאופטימיות. בארה"ב החל שוק הדיור להתעורר, בגוש היורו נבלמה מגפת החששות מפני פשיטות רגל של ספרד ואיטליה, ובסין הממשלה שוב מעודדת את התרחבות המגזר היצרני והבנייה למגורים. לכל אלה צריך להוסיף את ההתערבות האגרסיבית של נגידי הבנקים המרכזיים, שמזרימים נזילות לשוק ומפחיתים בכוח את הריבית ארוכת הטווח, וכן את ההשפעה החיובית על הכלכלה המקומית שתביא עמה תחילת הזרמת הגז מתמר, שצפויה באפריל.

אלא שאחרי כל זה צריך לזכור כי בחמש השנים האחרונות השקעה באג"ח ממשלתיות הניבה לנו תשואה של 55% לעומת תשואה שלילית של 3% שקיבלנו מהשקעה בת"א־25. כך שגם אם התשואות הנמוכות לפדיון שמשתקפות מהמסחר בשוק האג"ח הממשלתיות כיום אינן משאירות הרבה מקום לרווחים גבוהים, הרי שאסור לשכוח ששוק המניות יכול עדיין להיות מקום הפכפך ומסוכן, גם אם נרגיש שעשינו את הבחירות הנכונות. מבט על הציפיות השוק בסוף 2010 אל מול האכזבות של סוף 2011 מדגים זאת היטב גם כיום.