סירה בלי מנוע

הצלחתה של כלכלת ישראל לעבור את המשבר של השנים 2008-2009 בצורה חלקה יחסית נבעה מכך שהמגזרים העיקריים במשק לא היו נגועים בחולי שדבק בכלכלות של מדינות רבות. הממשלה ערב המשבר הייתה במצב כלכלי יציב, משקי הבית לא היו עמוסים בחובות ומחירי הנכסים היו שפויים. התחום היחיד שהתאפיין בהתנהגות לא לגמרי רציונאלית, היה שוק האג"ח הקונצרניות, ולראיה הוא ספג מהלומה די כואבת בעקבות המשבר, ממנו לא התאושש לגמרי עד יום.

אולם, כעבור חמש שנים נראה שהדבר שישראל זקוקה לו יותר מכל כדי לאושש את הצמיחה הדועכת היא הפריחה המחודשת של הכלכלה העולמית, מאחר ומנועי הצמיחה הפנימית שלה עובדים על מלאי דלק שהולך ואוזל.

הצריכה הפרטית בהאטה. התנאי לגידול בצריכה הוא גידול בהכנסה של האזרחים. אולם, אם בוחנים באיזה ענפים גדלה ההכנסה בשנה האחרונה, מגלים שרק בענפים שנשלטים בעיקר ע"י המגזר הציבורי, השכר המשיך לצמוח. בענפים שמשתייכים למגזר העסקי, הצמיחה בשכר הייתה אפסית. כורח המציאות של הממשלה החדשה שתתמודד עם בעיית הגירעון צפוי להוביל לריסון הגידול בשכר גם בסקטור הציבורי בשנה הקרובה, כך שהצמיחה בצריכה הפרטית צפויה להיות מתונה עד מאוד.

הסעיף הבא שתורם בדרך כלל לצמיחה הוא סעיף ההשקעות. ההשקעות במשק צמחו בשנים האחרונות בקצב מאוד גבוה. חלק מההשקעות הופנו לבנייה למגורים, תחום בו ניכרת האטה משמעותית לאחרונה. חלק אחר קשור לפרויקטים גדולים, כגון מפעל אינטל או השקעות בציוד הקשור להפקת גז. גם בתחומים אלה ההשקעות הגדולות כבר מאחורינו. הצמיחה הנמוכה במשק העולמי ובישראל אמורה לרסן מאוד את תאבון החברות להשקעות חדשות. גם גידול איטי באשראי למגזר העסקי יתרום לריסון השקעות שבדרך כלל זקוקות למימון גבוה.

הממשלה, שתיאורטית יכולה להיות זרז להתאוששות בצמיחה, די נטולת אמצעים בעקבות הגירעון הגבוה. בנק ישראל לוחץ על דוושת "הגז" של הכלים העומדים לרשותו כדי לסייע למשק, ובשבוע שעבר הוריד את הריבית מדרגה נוספת. אולם, מרחב הפעולה שלו די מצומצם נוכח הריבית שכבר נמצאת ברמה נמוכה. בנק ישראל יכול אומנם להפעיל כלים פחות קונבנציונליים ולחדש את רכישות האג"ח והמט"ח, כפי שעשה במשבר 2008-2009, אך הוא יצטרך לקחת בחשבון שהמצב היום שונה מאז.

שני איומים שלא היו בשנים של המשבר הגדול מרחפים כעת באוויר ומאיימים להפוך את הריבית הנמוכה מכלי תומך להרסני. ראשית, מחירי הנדל"ן המתנפחים על רקע ריבית נמוכה עלולים להיות מתכון להתפרצות משבר פיננסי, כפי שקרה במדינות רבות בעולם. שנית, הגירעון הגדול של הממשלה מותיר אותה ללא כרית ביטחון במקרה של הרעה במצב הכלכלי או הגיאופוליטי. הריבית הנמוכה בשילוב עם אובדן הרסן הפיננסי מצד הממשלה עלולים ליצור תערובת דליקה לשווקים ולכלכלה, כך שגם האמצעים העומדים לרשותו של הבנק המרכזי מוגבלים היום לעומת יכולתו לפעול בשנת 2008.

מה נותר?

בין הכוחות הפנימיים ניתן להזכיר את הפקת הגז, תחום שיכול לתת דחיפה למשק. מעבר נרחב לשימוש בגז יוביל להשקעות חדשות בתעשייה, להוזלת העלויות ולשיפור בתחרותיות של הכלכלה. יחד עם זאת, ההשפעה העיקרית של הגז על המשק תתחיל להיות מורגשת רק בעוד כשנה או שנתיים ולא בשנת 2013.

מנוע צמיחה שיכול להפתיע לטובה בשנה הקרובה נמצא דווקא מחוץ לגבולות המדינה. יש סימנים לכך שההתאוששות בכלכלה האמריקאית והסינית, וכן ההתייצבות באירופה, עשויים להאיץ את הצמיחה בעולם בשנת 2013. כמובן שהשיפור בעולם אינו מובטח. בטווח המיידי ההתאוששות תלויה בהחלטות פוליטיות בארה"ב, ובטווח הארוך יותר בהצלחת הרפורמות הנעשות באירופה. אם זה יצליח, המשק שלנו יוכל לקבל תנופה מן השיפור ביצוא אשר יסייע גם לסקטורים אחרים.

בסיכומו של דבר, אם היבדלות מבעיות העולם סייעה לכלכלת ישראל לעבור בשלום את המשבר של 2008, נראה שכעת דווקא העולם עשוי לסייע להחלפת מנועי הצמיחה המידלדלים של המשק.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של דש בית השקעות