אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אוטופיה צילום: רויטרס

אוטופיה

טרנספר פיננסי לערביי השטחים וגירוש מרצון של המסתננים, לפוליטיקאים שלנו יש רעיונות אלגנטיים לבעיות שעל סדר היום. אבל, לפעמים חלומות מתגשמים. תשאלו את יו הפנר שהתחתן השבוע עם שפנפנה בת 26

03.01.2013, 10:03 | תמי ארד
האונס המחריד של הישישה בדרום תל אביב השיב לקדמת הבמה את סוגיית המסתננים והפליטים. ככלל מדובר בהומלסים, שישנים בלילות בגינות ציבוריות ובימים מסתובבים רעבים וחסרי מעש בשכונות הדרום של תל אביב. אבל תושבי דרום תל אביב לא עוסקים בהגדרות. הם דורשים, ובצדק, למצוא פתרון לאלה שהשתלטו על שכונותיהם והפכו את חייהם לבלתי נסבלים.

יו הפנר והרעייה המסורה. התאהבה בשארם שלו ממבט ראשון, צילום: רויטרס יו הפנר והרעייה המסורה. התאהבה בשארם שלו ממבט ראשון | צילום: רויטרס יו הפנר והרעייה המסורה. התאהבה בשארם שלו ממבט ראשון, צילום: רויטרס

שר הפנים, אלי ישי, מתהדר בבניית הגדר, שמונעת כניסה של מסתננים נוספים, אבל מתעלם במכוון מהטיפול באלה שכבר נמצאים כאן, כאילו היו אנשים שקופים. הוא לא אומר שמבחינתו הם יכולים למות ברעב, אבל הוא מונע מהם לעבוד, ובכך מייצר למעשה פצצות מתקתקות. האג'נדה של ישי סדורה. לשיטתו, יש לרכז אותם במתקני שהייה עד שיתרצו לעזוב את הארץ. מדוע, אם כך, משטרת ההגירה לא מלקטת את המסתננים ומרכזת אותם במחנות האוהלים, שהוקמו לכבודם בדרום הארץ? האם יש בעיה לוגיסטית ללכוד חמישים אלף איש ולשנע אותם למחנות? נדמה לי שמדינת ישראל התמודדה עם אתגרים לוגיסטיים מורכבים יותר.

האוהלים ריקים לא מפני שאלי ישי חזר למקורות וגילה כי התורה, שאותה הוא מצטט בכל הזדמנות, מצווה לתת יחס הוגן ומכבד לגר. הסיבה היא משפטית גרידא. כל זמן שמדינת ישראל בוחרת להימנות עם המדינות שמכבדות את החוק הבינלאומי, היא לא יכולה להרשות לעצמה לכלוא עשרות אלפי אנשים, גם אם ישי מכנה אותם מסתננים ולא פליטים. אי לכך מצופה היה, כי עד שתיפתר הסוגייה המשפטית ואפשר יהיה להיפרד מהם בדרך תרבותית וחוקית, ייאפשרו להם לקיים את עצמם. לא מאוחר מדי להפוך את משטרת ההגירה ל"מינהלת זרים", שתסייע לנתב אותם לאזורים בארץ שזקוקים לידיים עובדות בחקלאות, בניין ושאר עבודות שאנו הישראלים שמחים להאציל הלאה מאיתנו.

להבדיל, אך מאותה סיבה, ממשלת ישראל בראשות הליכוד ביתנו לא יכולה לאמץ את הצעתו המפתה של איש הליכוד, משה פייגלין, לתת לכל משפחה ערבית ביהודה ושומרון חצי מיליון דולר, כדי שתמצא עתיד טוב יותר בארץ חדשה. בעולם שרואה בטרנספר רעיון מגונה, האוטופיה של פייגלין לא תצא לפועל, כמו שהאוטופיה של אלי ישי לא תתממש. הערבים לא יהגרו, הזרים לא יתאדו, והקשישים ימשיכו להיות החולייה החלשה גם אחרי הבחירות. במסדרונות בתי החולים, בקיצוץ הקצבאות ובשכונות המצוקה.

בפרוס השנה האזרחית החדשה נמצא קשיש מאושר אחד, ששמח לשתף את העולם באוטופיה הפרטית שלו שדווקא התממשה. קוראים לו יו הפנר, הוא בן 86, מייסד והעורך הראשי של המגזין "פלייבוי". הפנר פתח את 2013 בירח דבש עם רעייתו הטרייה, השפנפנה קריסטל בת ה־26, שללא ספק התאהבה בשארם שלו ממבט ראשון. אז למי שמחפש אוטופיה הכתובת היא: עיר המלאכים, ורצוי לכתוב באנגלית, כי אחרת תגיעו לקריית מלאכי, ושם האוטופיה היא מסוג אחר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות