אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם חייבים לצאת לפנסיה?

האם חייבים לצאת לפנסיה?

קביעת גיל פרישה חובה אינה עומדת בדרישות הדין - ואינה מתאימה עוד לעידן התעסוקה המודרנית

04.01.2013, 08:33 | רמי לנדא

עם העלייה בתוחלת החיים חלה תפנית, הן בגישת הערכאות המשפטיות והן בגישת העובדים, בהתייחסות לגיל הפרישה

על פי הלשון הדווקנית של החוק, העובדים מחויבים לפרוש מעבודתם בהגיעם לגיל פרישה, למעט אם הסכימו הצדדים על המשך העסקתו של העובד. ב"אקסיומה" זו חל כרסום בשנים האחרונות, אשר בא לידי ביטוי הן בפסיקה חדשה של בית הדין הארצי לעבודה, והן ב"עתירת הפרופסורים" לבג"ץ, לביטול הסעיף הרלוונטי בחוק, שרבים בדעה, שסיכוייה להתקבל טובים מאד.

בפסיקות של בתי הדין לעבודה מהשנים האחרונות נקבע שאל מול הוראות חוק גיל פרישה, עומדות הוראות האוסרות על אפליה ופגיעה בשוויון, מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

מי אמר שצריך לפרוש בגיל 67?, צילום: shutterstock מי אמר שצריך לפרוש בגיל 67? | צילום: shutterstock מי אמר שצריך לפרוש בגיל 67?, צילום: shutterstock

כך, בימים אלה ממש, קבע בית הדין הארצי לעבודה, שיציאת עובד לגמלאות, עם הגיעו לגיל פרישה, אינה אוטומטית, ושעל המעביד מוטלת החובה לבחון בקשת עובד להמשיך לעבוד לאחר הגיעו לגיל פרישה, בכובד ראש, באופן ענייני ותוך שקילת הנסיבות האישיות של העובד.

קביעתו של בית הדין הארצי, התבססה על החלת עקרון השוויון וחוק שוויון הזדמנויות ובהשלכות הכלכליות, החברתיות, הרווחיות והנפשיות של הוצאה כפויה לגמלה. ואולם, בית הדין הארצי לא הכריע בשאלת חוקיות הסעיף בחוק גיל פרישה והותיר את ההכרעה בסוגיה זו לבית המשפט העליון.

ואכן, מספר ימים לאחר מכן, עתרו לבג"ץ הפרופסורים משה גביש, מרדכי שגב ואסא כשר בבקשה לבטל את הסעיף בחוק גיל הפרישה, המחייב עובדים לפרוש בהגיעם לגיל 67. הפרופסורים טוענים, שהסעיף אינו חוקתי משום שהוא מפלה לרעה בשל גיל.

נראה, שהסיכויים לקבלת העתירה הם טובים, על אף הזהירות בה נוקטים בתי המשפט בביטול דברי חקיקה.

לאור הדין הקיים בישראל, חוקי היסוד ועקרונות השוויון, המשמשים כעין "עקרונות על" במשפט הישראלי, נראה שקביעת גיל פרישה חובה בישראל אינה עומדת בדרישות הדין ואינה מתאימה עוד לעידן התעסוקה המודרנית. זו גם הגישה בחלקים נרחבים של העולם המערבי, שם האפשרות לפרישה היא זכות העובד, שזכאי לממשה וזכאי להחליט להמשיך בעבודתו.

נראה שגם שיקולים, אשר הצדיקו בעבר קביעת גיל פרישה חובה, כגון "רענון שורות", עלות העסקה גבוהה של עובדים מבוגרים וותיקים, ירידה בפריון העבודה ופרישה לצורך ניצול הזמן לפנאי ולמשפחה, עלולים לסגת בפני ערכים ושיקולים לגיטימיים אחרים של צדק, הגינות, שוויון, כבוד האדם וכיוצ"ב. 

ככל שהחלטת בג"ץ בעתירת הפרופסורים תביא לביטול גיל פרישה חובה בישראל, הרי שלהחלטה עלולה להיות השפעה על המשך החקיקה והפסיקה בישראל בתחום דיני העבודה בכלל והעסקה או פיטורים של עובדים מבוגרים בפרט.

לאור ההשלכות הנרחבות של הסוגיה, רצוי שהמחוקק יאמר את דברו בצורה מפורשת ומקיפה, המתייחסת לכל הסוגיות ולא יותיר את מלאכת הוצאת הערמונים מהאש לבית המשפט העליון.

עו"ד רמי לנדא הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין ושות', העומד בראש קבוצת דיני העבודה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות