אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעקבות הפסיקה על פלאפון: עד שתגיע העתירה לבג"ץ, חופש ההתאגדות ניצח צילום: עמית שעל

בעקבות הפסיקה על פלאפון: עד שתגיע העתירה לבג"ץ, חופש ההתאגדות ניצח

ביה"ד הארצי לעבודה הימם את עולם יחסי העבודה בפסיקה שלא משאירה ספק בדבר החופש להקים ועדי עובדים, אולם הפסיקה הדרמטית נשענת על נימוקים שעשויים לאפשר לבג"ץ לשנות את ההחלטה

06.01.2013, 08:15 | מיקי פלד

"תקדים פלאפון", הפצצה שהטיל בית הדין הארצי לעבודה ביום רביעי שעבר, עוד מהדהד במסדרונות ארגוני העובדים והמעסיקים. הרכב בראשות הנשיאה נילי ארד קבע שלהנהלת פלאפון אסור להתערב בשום צורה או להביע דעה כלשהי על ניסיון העובדים להקים ועד יציג. מדובר בהחלטה עקרונית המשפיעה על כל המעסיקים הפרטיים במשק. הנשיאה ארד קיבלה את ערעור ההסתדרות כלשונו ומכאן גזרה נורמות ברורות וחד־משמעיות שקשה למצוא בהן שטח אפור, ולפיהן יש לארגון עובדים חופש מלא להקים ועדים ללא התערבות מצד המעסיק.  

קראו עוד בכלכליסט

דעה לפני עיוור לא תיתן מכשול ביה"ד התרשם שהנהלת פלאפון עברה את הגבול ולכן חידד את המותר והאסור למעסיק בעת הקמת ועד מיקי פלד, 2 תגובותלכתבה המלאה
זו אינה פסיקה רגילה של ביה"ד לעבודה, שכן היא אינה נשענת רק על פרשנות משפטית של דיני העבודה, אלא גם קובעת ערכים ומשרטטת היררכיה, גם אם זמנית, בין זכות זו לזכות הביטוי של המעסיק. ניתוח פסק הדין מראה שבבסיסו עומדת הפררוגטיבה של ביה"ד לעבודה לקבוע ערכים כאלו, אולם כאן עשויה להיות גם חולשתו.

"נימוקים חזקים"

הדיון הערכי הוא הפתח שדרכו יוכל להיכנס בג"ץ, אם וכאשר יוגש ערעור על פסיקתו של ביה"ד הארצי, ולקבוע איזון חדש בין המעסיק לעובדים בעת התארגנות ראשונית. ארגוני המעסיקים כבר החלו בגישושים לקראת ערעור לעליון, אך עו"ד ארנה לין שייצגה את ההסתדרות בתיק, סבורה שהנימוקים של ביה"ד הארצי בהחלטתו חזקים מספיק, ושמלכתחילה "בג"ץ לא ממהר להתערב בעניינים שהם בתחום המומחיות של בית הדין לעבודה, כמו המשפט הקיבוצי". עו"ד נחום פינברג, המייצג מעסיקים רבים ובהם בזק, דווקא חושב ש"כדי שבג"ץ יתערב, צריכה להיות הלכה ראשונית וחשובה, ואת המבחן הזה בוודאי שהפסיקה הנוכחית עוברת. החלטות שכאלה של ביה"ד הארצי לעבודה נדירות כשלעצמן, ולכן יש מקום שהעליון יביע את עמדתו".

אחת מהפגנות עובדי פלאפון (אכיון), צילום: עמית שעל אחת מהפגנות עובדי פלאפון (אכיון) | צילום: עמית שעל אחת מהפגנות עובדי פלאפון (אכיון), צילום: עמית שעל

עד כה היה ברור שלמעסיק אסור לנסות למנוע באופן פעיל הקמה של ועד עובדים כמו באמצעות פיטורים של חבר ועד בזמן התארגנות ראשונית, או איום ברור בסגירה של המפעל ושימוש בשיטות הפחדה למיניהן. אולם כל זה היה טוב ויפה כל עוד נשמרו נורמות של התנהגות בין מעסיק להסתדרות, וגם כשהדיונים הגיעו לטונים גבוהים ולהאשמות הדדיות, היה ברור שיש גבולות שאין לחצות. אולם בארבעת החודשים האחרונים נחצו במאבק להקמת ועד העובדים בפלאפון כמה וכמה נורמות. היה לחץ מתוקשר ומתועד של מנהלים בכירים בחברה על עובדים לבטל את טופסי ההצטרפות להסתדרות, היה מסר חד־משמעי של המנכ"ל גיל שרון שוועד עובדים יפגע בחברה, וכמובן היה מהלך מתוקשר מאוד של גרירת המכוניות של חברי הוועד מבתיהם ומחניית בית ההסתדרות בעת שנפגשו עם היו"ר עופר עיני.

הפירוט הרחב שמביא ביה"ד לשימוש של פלאפון בכוחה כמעסיק כדי ללחוץ על העובדים שלא להקים ועד מראה ששימוש זה הוא שהוביל את ביה"ד לדון בערעור ההסתדרות נגד החלטת ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב, שעוד אפשר להנהלת פלאפון חופש פעולה מסוים. בפירוט הזה גם מופיע רמז מדוע לבסוף התקבל הערעור במלואו, ואף נקבע שנטל ההוכחה להראות שפעולותיו, במישרין ובעקיפין, אינן קשורות להתארגנות חל על המעסיק.

הכרעה בין שתי זכויות

כדי לקבוע איזון מחדש בין הזכות לחופש ביטוי, שלה טענו פלאפון וארגוני המעסיקים שצידדו בה, לבין הזכות להתאגדות, שלה טענה ההסתדרות, נדרשה הכרעה ערכית. ואכן, כותבת הנשיאה ארד, בהסכמת סגן הנשיאה יגאל פליטמן והשופט עמירם רבינוביץ', שהערעור אינו עוסק רק בפרשנות משפטית לאחד מחוקי העבודה, אלא גם בהכרעה בין שתי תפיסות עולם. אחת "גורסת כי נוכח פער הכוחות המובנה בין המעסיק לעובדיו", כל עמדה מצד המעסיק בנוגע להתארגנות ראשונית היא לחץ על העובד היחיד, והפגיעה בזכות ההתארגנות כה קשה עד שמותר עבורה לצמצם באופן ניכר, גם אם זמני, את חופש הביטוי של המעסיק. הגישה השנייה היא שכל עוד המעסיק אינו כופה או מאיים, יש לו חופש ביטוי.

ההכרעה שנדרש אליה ביה"ד היא הכרעה אופקית, כלומר בין שתי זכויות שלפי העיקרון המשפטי, האיזון החדש ביניהן צריך להיקבע במקום שבו סך הפגיעה בשתי הזכויות הוא הקטן ביותר. מכיוון שהכוח שבו השתמשה פלאפון הכיל פוטנציאל לפגיעה כה אנושה בהתארגנות ראשונית, ומכיוון שביה"ד מפרש את דיני העבודה כמעודדים הקמה של ועדים, המסקנה שלו היא שהפגיעה בחופש הביטוי של המעסיק בנעשה בחצרו קטנה יותר לעומת פגיעה ביכולת העובדים לחופש ביטוי משלהם באמצעות ועד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
מצחיק להשוות בין עובד חלש לטייקון ענק!
איזה יכולת יש לעובד הקטן להשפיע על מעמדו בעבודה אם לא יתארגן. הוא צריך רק להצדיע ולקבל את המנטרה שאומר כל מעסיק "אני הוועד הכי טוב של העובדים שלי" אם משפט העבודה לא יאפשר לנו להביע את דעתנו מול המנכ"ל שמרוויח 6 מליון נמצא את עצמנו כעבדים של טיקוני ענק שמעסיקים מנכ"לים שמרווחים עשרות מליונים בשנה. ואנחנו העובדים במקרה הטוב כמו שאמרו לי אתמול נרוויח הרבה ונעשה את העבודה בשישי-שבת כי זה הזמן הכי אפקטיבי שלנו.. ובמקרה הרע נהייה כולנו עובדי כח אדם בשכר מינימום לכל החיים. ועכשיו אתגר לכל השכירים שחושבים שלהם זה לא יקרה, תבדקו בחברה שלכם על כל סניפיה כמה עובדים יש מסוג: יחידות חוץ, מיקור חוץ, אאוט סורסינג, עובדים זמניים, נותני שירות, עובדי קבלן, עובדי שמירה וניקיון ועוד כל מיני שירותים חיצונים כמו יחידה לסיפוק שירותי מחשב או שירותי קייטרינג כל זאת ועוד במקום העבודה הקרוב אליכם ואם עוד לא אצלכם אז בקרוב... אני מקווה שבית המשפט העליון אםיתערב בעניין יראה את התמונה הגדולה...
יעקב  |  06.01.13