אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שריג: "המטרה היא לא להפוך את העניים לעשירים או את העשירים לעשירים פחות" צילום: מיקי אלון

שריג: "המטרה היא לא להפוך את העניים לעשירים או את העשירים לעשירים פחות"

כך אמר הממונה על שוק ההון בכנס חינוך פיננסי. מבין הסוגיות שעלו: האם חינוך פיננסי יפתור את בעיות הצרכן הישראלי, מה אחריות הרגולטור ומה מלמד משרד החינוך את הילדים בשיעורי חינוך פיננסי

06.01.2013, 12:00 | חן פונדק

"המטרה שלנו היא שאנשים ישאלו שאלות נכונות, יקבלו החלטות מושכלות יותר, ירגישו יותר נוח על ההחלטות שהם מקבלים. אני לא בטוח שבסופו של דבר זה יהפוך את העניים לעשירים או את העשירים לעשירים פחות. זו לא המטרה". כך אמר פרופסור עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטחון וחיסכון במשרד האוצר, בכנס חינוך פיננסי במלון מעלה החמישה.

קראו עוד בכלכליסט

שריג הוסיף כי "המשבר הכלכלי האחרון חידד שהעולם כולו הבין שחינוך פיננסי הוא כלי חשוב להפחתת משברים וצמצום הנזק שמשברים כאלו אמורים לגרום. חינוך פיננסי מעודד אנשים להשתתף בשווקים פיננסים ויש לנו מספר עצום של מחקרים שככל שיש השתתפות גדולה יותר בשווקים, יש יותר צמיחה למשק".

שריג. "המטרה: אנשים יקבלו החלטות מושכלות", צילום: מיקי נועם אלון שריג. "המטרה: אנשים יקבלו החלטות מושכלות" | צילום: מיקי נועם אלון שריג. "המטרה: אנשים יקבלו החלטות מושכלות", צילום: מיקי נועם אלון

"כשדנו על הנושא הזה בוועדה בכנסת, משרד החינוך לא רצה להראות לי מה הוא הולך להעביר כי אולי זה סודי סודות. הייתי רוצה שמשרד החינוך יקנה חינוך פיננסי מכיתה א'", אמרה יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ פאינה קירנשבאום.

סביב הויכוח האם משרד החינוך מחנך לנוער קפיטליסטי, אמר שריג "קפיטליזם נאור זה באמת דבר ראוי".

קירשנבאום. "חינוך פיננסי מכיתה א קירשנבאום. "חינוך פיננסי מכיתה א'" | צילום: ארז ביטון קירשנבאום. "חינוך פיננסי מכיתה א

"בעיני זה לא רק ידע, ולא רק מידע, יש היום הרבה יותר מידע באינטרנט ותקשורת כלכלית. והאם הרמה של חינוך פיננסי השתפרה במשהו? לא. כי זה בעיקר שינוי דפוסי התנהגות, מה צריך לעשות וממה להימנע כמו מליפול לידי שרלטנים ולדעת מהם הנורות האדומים שצריכים להבהב חזק כשאתה בא למנהל השקעות שמבטיח לך 10% תשואה בחודש", אמר יו"ר מיטב בית השקעות, צבי סטפק.

יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' עפרה מייזלס, דחתה את הטענה כי תכני החינוך הפיננסי בבתי הספר הם קפיטליסטים. מייזלס אמרה כי "השאלה האם 10% תשואה זה דבר ריאלי או לא ריאלי, היא שאלה משתנה. אלו לא השאלות שמערכת החינוך צריכה להידרש אליהן". לעומת זאת, היא הוסיפה כי צריך ללמד על "ההתבוננות על השוק הקפיטליסטי שבו אנחנו נמצאים והחשיבה איך אנחנו מאפשרים לילדים חיים ראויים מבחינתם, עם המגוון של המכשירים הפיננסים. החינוך הפיננסי אמור לתת תפיסת עולם, כלים ערכיים וידע".

מייזלס סיפרה כי כיום משרד החינוך מיישם שתי מערכות חינוך: "אחת בכיתה ב'-ד' הנותנת תפיסה בסיסית איך אתה מתמודד בעולם של פיתויים של צרכנות, מה המשמעות של חיסכון, מה כסף יכול להקנות לך ומה לא. במקביל, יש תוכנית בכיתה י' בה יש התייחסות המתאימה לרמה של הילדים, הכוללת היבטים הקשורים לשוק ההון, לבנקים וכלים. יש חשיבות גדולה שהרגולטורים יעניקו כלים ברורים ופשוטים". מייזלס הסבירה כי בכיתה י' זו תוכנית בחירה של בתי הספר, וכי 25% מהילדים השתתפו בזה השנה. "השאלה האם זה יהיה חובה או לא זה בתהליך. יש לזה כמובן השלכות תקציביות".

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל אמר כי "בתחום הפינננסי אנחנו לא יודעים ממה להימנע. אנחנו צריכים ללכת ליועצים מקצועיים ובלתי תלויים. לפי סקר שערכנו, 4% מהאנשים מוכנים לשלם ליועצים פיננסים. זאת שאלה של היצע וביקוש. לכן צריך לייצר היצע". לדבריו, האוכלוסייה צריכה ייעוץ דיפרנציאלי. יש כאלו שיש להם 150 אלף שקל בחשבון ולא סביר שהם ישלמו 3,000 שקל לייעוץ". קנדל הוסיף כי"צריך לשנות את התמריצים ושיטת התגמול של יועצי העמלות ולמקד את הקרנות לטווח ארוך".

שריג הבהיר כי "אגף שוק ההון רואה חינוך פיננסי כאמצעי משלים לרגולציה ולא תחליף אליו. חשוב לנו לוודא שצרכנים מקבלים מוצרים מגוונים והוגנים שכל אחד ואחד יוכל להתאים לצרכים שלו".

קירנשבאום הוסיפה ביקורת כי "צריכים להוריד את הרמה ולהנגיש את הידע לכלל הציבור ולא בפורום הזה, בו כולנו מבינים פחות או יותר. כשכל הציבור יבין את הצורך לטפל בנושא הזה, הדיון לא ישאר ביני לבין צבי אלא בין הציבור לבין צבי. אבל כל עוד הדיון ישאר אקדמי לא נתקדם. אני מעריכה את העבודה של הממונה על שוק ההון אבל זה לא בהיקף ובהשקעה הכספית שהייתי רוצה".

מנכ"ל ארגון פעמונים ומנהיגות אזרחית, אוריאל לדרברג, הסביר כי הצרכן הישראלי בזבזן וצריך לתת כלים למשפחות למנוע הדרדרות: "טעות מרכזית היא שאנשים לא מתכננים שום דבר קדימה. לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך. אנשים משעבדים את העתיד שלהם לצרכי ההווה. יש חוסר ידע עצום בכל הנושא. אנשים מקבלים הלוואות מטורפות ואין תהליך לנסות לראות איפה סותמים את הדלי. רמת החיים של הרבה משפחות בישראל הוא מעבר ליכולת שלהם. הדברים האלו נעשים בחוסר מודעות, אבל גם התיקון נעשה בדברי הקטנים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
המטרה היא להשאיר את העניים עניים
על-ידי אבטחת תשלומי העברה בדמות עמלות ודמי ניהול בין העניים לעשירים, מבטיחים שעניים ישארו עניים, ועשירים יהיו עשירים יותר. כאילו העניים לא יודעים כיצד לנהל את כספם והם צריכים את העשיר הגביר הנאור שינהל עבורם. משרד האוצר מתייחס לאזרחים מהשורה כהדיוטות מוחלטים, ומחייב אותם להפריש יותר מ-60% עמלם למדינה, ויותר מחצי מהנותר לעשירים בדמות הפנסיה ואי תחרות. מדוע לא ניתן לפתוח חשבון השקעות פנסיה אישי, שממנו לא ניתן למשוך, אך לנהל את הכסף לבד? אהה... בגלל שאנו לא מסוגלים להבין כיצד לבצע זאת. מדהים הוא רק כי ניהול עצמי של פנסיה הצמודה לאג"ח ממשלה ל-20 שנה ללא תשלום דמי ניהול מופקעים, משיגה תשואה שיכולה להתחרות עם מה שנשאר ביד מניהול של כל גאון השקעות מדופלם.
06.01.13