עיצוב-מותג: כישוף מדיטטיבי

מבקר שיגיע למוזיאון העיצוב בלונדון לא יוכל להתיק את עיניו מהאובייקט המרשים שתלוי בחלל המרכזי שלו. 1990 כדורי קריסטל מנצנצים בגודל כדורי גולף, מחוברים יחדיו בחוטי מתכת דקיקים, ויוצרים מבנה של מנורת שנדליר מסורתית. בתהליך אטי ומהפנט משנים הכדורים את מיקומם בחלל והשנדליר הופך בהדרגה למבנה כאוטי, מופשט וחסר היגיון.

את העבודה, "פנדורה" שמה, יצר הסטודיו הבריטי Fredrikson Stallard בשיתוף חברת הקריסטלים סוורובסקי, והוא מוצג כעת בתערוכה "Digital Crystal" העוסקת בזיכרון בעידן הדיגיטלי שסוורוובסקי מציגה בימים אלו בבירה הבריטית. פטריק פרדריקסון ואיאן סטאלארד פועלים בהצלחה בלונדון, רוב עבודותיהם נעשות בסדרות מצומצמות ונתפסות כיצירות אמנות, וחלקן נרכשו על ידי מוזיאונים בולטים בעולם, ובהם מוזיאון ויקטוריה ואלברט. הם יוצרים בעבודותיהם רבדים של מציאות על גבול הפנטזיה, ומשתמשים לשם כך בחומרים יקרים, זהב ומתכות ברמות גימור גבוהות, ולכן החיבור עם סוורובסקי היה טבעי.

מימין: סטאלארד ופרדריקסון ליד השנדליר. 1990 כדורי קריסטל בתנועה מתמדת | צילום: David Levene

העבודה עם קריסטל מלוטש ומבריק יכולה להתפרש לעתים כקיטש, אך במקרה של פנדורה יש ליצירה אפקט של כישוף כמעט מדיטטיבי ששובה את הצופה ומתגבר על האלמנט החזותי הנוצץ. העוצמה של האובייקט נובעת מהשילוב בין הדיגיטלי לטבעי - בין עבודת המחשב השולטת בשבירה ובחיבור המחודש של המבנה לבין פעולת קרני האור הנשברות על פני כל כך הרבה כדורי זכוכית הנמצאים בתנועה סיבובית מתמדת.

מפתיע לגלות כי האור העז שהמנורה מפיקה נוצר באופן טבעי - מהמפגש בין הקרניים לחומר, ללא כל מעורבות של רכיב תאורה חשמלי. "רצינו לגרום ליצירה להתפוצץ פשוטו כמשמעו, וכך להחיות את האיכויות של הקריסטל, שבירת הקרניים וההשתקפויות של האור", מסבירים פרדריקסון וסטאלארד.

נוצצים במוזיאון

חברת הקריסטלים האוסטרית, שמיצבה עצמה כמותג יוקרה מוביל, מזמינה מדי שנה מעצב מוכר לחקור את גבולות העיצוב העכשווי בעזרת הזכוכית המלוטשת שלה. התוצאה זוכה לחשיפה רחבה בירידים הגדולים במילאנו ובמיאמי. בין השמות הבולטים שעבדו עם החברה בעבר אפשר למצוא את האחים קמפאנה וזאהה חדיד. לרגל עשור לפרויקט מוצגת כעת התערוכה במוזיאון העיצוב בלונדון בהשתתפות 15 מעצבים, ובהם שלושה ישראלים - רון ארד, אריק לוי ואייל בורנשטיין.