ראיון כלכליסט
"אנשים לא באמת רוצים לשוחח עם המחשב שלהם"
ג'נבייב בל רואה איך אנחנו מתקשרים עם מכשירים דיגיטליים, ועל סמך זה עוזרת לתכנן את מכשירי העתיד. "למדתי שלאנשים יש חרדה מפני כפתורים אדומים," היא אומרת ובטוחה שלמרות הכל, בעתיד לא יהיה לנו חבר טוב שהוא רובוט
קראו עוד בכלכליסט
גם בל לא חשבה שתמצא את עצמה בחברת הענק, שנושאי המחקר שלה רחוקים כל כך מהתחומים שבהם התמקדה בלימודיה, אך ב1998- החלה לחקור עבור אינטל את שילוב הטכנולוגיה ב'בית החכם,' חזון שהחל להתחמם בתחילת העשור הקודם. עשר שנים לאחר מכן היא מונתה לתפקיד האנתרופולוגית הראשית של אינטל, תפקיד שהיה כרוך בבחינת הדרך שבה תרבויות מסביב לעולם משתמשות בטכנולוגיה.
עולם של ריבוי ממשקים
לפני שנתיים מונתה בל על ידי סגן הנשיא הישראלי בחברה, דדי פרלמוטר, לתפקיד מנהלת המחקר הראשית בחברה בתחום ממשקי אדם-מכונה, תפקיד בכיר ומעורב הרבה יותר מאנתרופולוגית גרידא. כיום בל מנהלת כ100- עובדים, ששואלים את השאלות הבסיסיות ביותר: איך נתקשר עם המחשבים השונים שעובדים סביבנו, איך הם יתקשרו איתנו בעוד שלוש או חמש שנים והאם צורת העבודה על המחשבים, הטאבלטים והטלפונים החכמים שלנו היא הנכונה ביותר עבורנו?
"כשהתחלתי לעבוד באינטל, המחשב הנייד עוד לא היה נפוץ," מספרת בל בראיון ל"כלכליסט," "אבל היום אנחנו מוקפים במחשבים: המחשב האישי, הנייד, הסמארטפונים, הטאבלטים, הטלוויזיות והשלט הרחוק. גם האינטרנט שונה ממה שהיה לפני עשר שנים: הוא נהיה מסובך יותר, ונמצא גם בחשבונות הבנק שלנו או בסרטוני וידיאו. המשתמשים רוצים לחוות את האינטרנט בהרבה דרכים ולהתחבר אליו ממכשירים שונים. פעם חשבו שתהיה חוויית מחשוב אחת, אבל היום אתה מתחבר לטלפון בצורה אחת ולמחשב בצורה שונה."
"בבריטניה לדוגמה, עיצוב של שלט רחוק לטלוויזיה הפך לדיון בנושא ממשק משתמש. מתברר ששיבוץ כפתור אדום על גבי השלט גרם לאנשים לחרדה, מה שהוביל לכל מיני דרכים להימנע מהקשה עליו. מנגד, לחיצה על כפתור יכולה להיות נעימה: גילינו שאנשים אוהבים מאוד את תחושת הרטט שבלחיצה על כפתורים וירטואליים במכשירים של סמסונג. זה כמו לחיצה על כפתור מעלית: אתה רוצה להרגיש משהו כשאתה לוחץ על כפתור. הרטט הקל הזה בלחיצת כפתורים הוא הצורה שבה אנחנו מאשרים לעצמנו שאנחנו עושים משהו. אנחנו צריכים תגובה לכך."
לפי בל, באינטל מחליפים כיום דיסקט. מעולם של מחשב אחד או עולם שבו כל המכשירים השונים הם גרסה של מחשב, עוברים לספקטרום של מכשירים שונים, שכל אחד מהם מתקשר עם המשתמש אחרת. "גילינו שאנשים מעוניינים בגישה שונה למכשירים שונים. אין דרך אחת לתקשר עם מכשיר."
"ראיתי לאחרונה בכנס דובר שהחזיק על הבמה מקבוק אייר, אייפד ואייפון. הוא הפעיל את כל המכשירים השונים, והיה מעניין לראות אותו עובר ביניהם. אחד הניסיונות שלו היה להפעיל את המסך של המקבוק כך שייראה כמו האייפד - זה היה ניסוי מעניין במה שאני מכנה 'להעביר הילוך' בין מסך למסך." "הטכנולוגיה בימינו כוללת שכבות רבות של ממשקים, כמו ברכב: יש לך דוושות להאצה ולבלימה, הגה לכוונון, ידית להחלפת הילוכים. לדעתי, אגב, ממשק הידית להפעלת המגבים הוא עניין ממש לא הגיוני."
אין תחליף למקלדת
למרות העיסוק בטכנולוגיות זיהוי קול, בל לא מאמינה שניהול שיחה עם המחשב יהפוך למציאות יומיומית. "דיבור עם המחשב שלנו ימשיך להיות ברמה של פקודות קוליות, מה שחוסך לחיצה על כפתורים. אני לא בטוחה שאנשים באמת רוצים לשוחח עם המחשב שלהם. אני אפילו בטוחה שאם מחשב היה אנושי, לא היינו יוצאים איתו לדייט."
בל לא רואה מחשבים כבני שיח, אלא יותר כמשרתים מכניים. "אם כבר, המחשבים יחסכו לנו עבודה. במחקרים שלנו גילינו שאנשים רוצים שהטכנולוגיה תעבוד בשבילם, תהיה יותר פרואקטיבית ותסייע להם במשימות חיים שונות. בניגוד לתחזיות רבות, בל מבטלת את ההנחה שמא תנועות ידיים ומחוות גוף יחליפו את מסך המגע או המקלדת. "המגע והמקלדת חשובים לנו מדי כדי להמיר אותם לשיחות קוליות, למשל".
8 תגובות לכתיבת תגובה