עו"ד אלי זהר: תיקון שכר הבכירים - פופוליסטי; שר המשפטים: היה יכול להיות יותר גרוע

"התפיסה לפיה הגבלת שכר הבכירים היא התרופה לטיפול בפערים החברתיים - שגוייה מיסודה. היא לא רק טועה ומטעה אלא מעקרת את הדיון העקרוני תוך הסטת הדיון למחוזות פופוליסטיים", כך מבקר עו"ד אלי זהר את שר המשפטים, יעקב נאמן, שהוביל את תיקון 20 להסדרת שכר הבכירים. הדברים נאמרו בכנס איגוד החברות הציבוריות, גולפרב-זליגמן ו-KPMG.

זהר שפתח את הכנס המשיך בהתקפה, "זהו טיפול למראית עין, בחיצוני, בטפל, בטווח הקצר בלי לטפל בשורש הבעיות. האם הגבלת שכר הבכירים תפתור את בעיית שכר המינימום, הדיור הציבורי, עובדי הקבלן? האם הגבלת שכר הבכירים תעביר שכר לשכבות הנחשלות? את בעיות השכר בחברת חשמל ברשות הנמלים הנשלטים בידי ועדים חזקים?"

זהר הצביע על סכנה נוספת. "אינני אומר שהרגולציה משחיתה", אמר, "אבל תחשבו על המאמצים שיושקעו על מנת לעקוף את הרגולציה המתרגשת עלינו חדשות לבקרים, תחשבו על איך יתפתח שוק של הסדרים שכל מטרתם לעקוף את תיקון 20".

שר המשפטים יעקב נאמן | צילום: מיקי אלון

נאמן השיב לזהר: "אם לא היינו מוצאים את שביל הזהב, היינו בחקיקה פופוליסטית הרבה יותר גרועה. הצעת החוק המקורית ביקשה לקבוע תקרה שמבוססת על מכפיל השכר הנמוך. בעיניי זה פסול ובלתי ראוי לחלוטין. כמי שבא מהשוק הפרטי אני יודע שאם אינך הולך לפתרון ביניים, היית מקבל משהו גרוע בהרבה".

זהר רמז לפוטנציאל עקיפת החוק: "נוספה לנו עוד רגולציה שתעמיק את הבירוקרטיה המשתקת, שמייצרת דרכים לעקוף אותה".

על כך השיב בהרחבה עו"ד אבי ליכט, המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, ממנסחי החוק: "אני יודע שאתם יכולים לגייס רואי חשבון ועורכי דין שיכתבו מדיניות תגמול עמומה, שימצאו את כל החורים בחוק. אני יכול לתת לכם אותם בחינם. אלה לא חורים אלא גמישות שהכנסנו כדי להתחשב בצרכים של השוק. למשל בונוס לא מדיד.....העדר תקרה לאופציות מבוססות הון, אישור פרטני של שכר המנכ"ל מבלי לקבל את אישורה של אסיפה כללית.

ליכט התייחס למחטפי השכר בחלון שבין חקיקת החוק לבין כניסתו לתוקף: "באופן אבסורדי זה אפילו שימח אותי. הבנתי שהם חושבים שהחוק אפקטיבי וזו בשורה טובה. נכון, נתנו 30 יום כדי להיערך לחוק ולא להימנע ממנו. לכן מדאיגה הבהילות שבה דירקטוריונים הסכימו למהלך ובמיוחד מדאיגה התנהגות המוסדיים שאמורים לייצג את אינטרס הציבור".

האינטרס הציבורי, לפי ליכט, נמצא במרכז התיקון: "החוק מבחינתנו הוא הזדמנות, קריאת השכמה לנושאי משרה, ובעיקר דירקטורים להשיב את אמון הציבור בחברה. במודל האישיות הנפרדת. הזדמנות להפוך את מדיניות השכר לשפוייה יותר. את קבלת ההחלטות לרציונאלית יותר".

ליכט וראש הרשות לני"ע פרופ' שמואל האוזר שללו את טענת זהר כאילו מטרת החוק היא לטפל בפערי השכר: "המטרה היא לטפל בבעייה המתחדדת לנוכח הצורך לקשור בין גובה השכר לביצועי החברה. בין 2003 ל-2011 עלה שכר הבכירים ב-127 אחוז כאשר הממוצע בעליית שווי השוק היא כ-40 אחוז. המשמעות היא שהבכירים ובעיקר בעלי השליטה מקבלים יותר כסף גם כשהרווחים או השוק יורד".

לעניין האכיפה אמר האוזר: "נבטיח לציבור גילוי מלא כדי שיוכל לממש את כלי האכיפה באמצעות תביעות ייצוגיות ונגזרות, כאשר במקרים המתאימים נתמוך ונממן. בקרוב נפתח נגישות אינטרנטית שתאפשר לבעלי המניות להצביע מביתם ולהשתתף באסיפה הכללית".

אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, קבל על "המשך גל הרגולציה שאינו דועך ואינו מפסיק אלא ממשיך במלוא עוזו. כל הרגולציות האלו מה שהן גורמות הן לכך ש-43 חברות ציבוריות נמחקו מהבורסה, לעומת אפס חברות שגייסו הון בבורסה הישראלית השנה. 41 מיליון שקל מהמשקיעים המוסדיים הוסטו להשקעה בחו"ל. אנו מאבדים את אחד הכלים החשובים בכלכלה הישראלית – שוק ההון כמנוף לצמיחה כלכלית".

פלטו קרא לדירקטורים שלא להסס ולקבל החלטות בניגוד לאסיפה הכללית: "אנו רואים המשך מגמה של מתן זכות לא שווה לבעלי המניות. נותנים למיעוט לקבל החלטה בדברים שהם לא מבינים בכלל, כמו שכר. אני קורא מפה לכל הדירקטורים שיושבים פה וגם אלו שלא יושבים פה – אל תהססו להפעיל את סמכותכם שמופיעה בחוק ולקבל החלטה גם היא מנוגדת לזו של האסיפה הכללית".