אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרנות הנאמנות מנהלות יותר ומרוויחות פחות צילום: בלומברג

קרנות הנאמנות מנהלות יותר ומרוויחות פחות

בחמש השנים האחרונות נרשמו יציבות במספר קרנות הנאמנות ועלייה בשווי הנכסים המנוהלים. אך כדי להחזיר את הרווחיות, ייאלצו מנהלי הקרנות להמשיך ולהתייעל

08.01.2013, 08:01 | ענבל פולק
השינוי המבני שבא בעקבות הרפורמה של ועדת בכר לפני שבע שנים - מכירת חברות ניהול הקרנות מהבנקים לחברות ביטוח ולגופים פרטיים - הביא להקמת גופים חדשים והופעת קרנות מתארחות ולמעבר של מנהלי קרנות מבית השקעות אחד לאחר. בנוסף, בסוף 2007 חל שינוי מהותי בסיווג הקרנות, שיצר מקום לקרנות חדשות בעלות חשיפות שונות למניות ועם מדיניות השקעות עבור כל סוג לקוח.

אבל אז הגיע משבר החוב של 2008 שייצר הפסדים רבים למשקיעים במגוון רחב של קרנות - הן קרנות מנייתיות והן קרנות אג"ח חברות - שסבלו מפדיונות נרחבים. בנוסף, הוגברו האכיפה והדרישות הרגולטוריות שהעלו את רמת ההוצאות של מנהלי הקרנות. כל אלה הביאו לסגירה ולמיזוג חברות קרנות ובתי השקעות, והשוק עבר להתכנסות אשר מאפיינת אותו עד היום. עם זאת, יש לציין כי התדירות של המיזוגים פחתה בשנה האחרונה.

אז לאן פונה שוק הקרנות - האם להמשך התכנסות או אולי להתרחבות והאם כל זאת לטובת הלקוח? בחינת השוק בחמש השנים האחרונות מעלה כמה נקודות:

מספר הקרנות המנוהלות יציב בחמש השנים האחרונות גדל מספר הקרנות המנוהלות בארץ ב־100 בלבד (1,276 קרנות בסוף 2012). מיזוג בין חברות גרר למיזוגן של קרנות כדי שלא ליצור כפל של קרנות באותה מדיניות השקעה.

שווי הנכסים המנוהל בעלייה בכל השנים, למעט 2011, גדל היקף הנכסים המנוהלים בתעשייה. השווי המנוהל היום

בקרנות הישראליות עומד על 171.4 מיליארד שקל עם זאת, שווי הנכסים הממוצע המנוהל בקרנות הנו כ־134 מיליון שקל - זהו שווי נמוך יחסית לשיעור המנוהל בקרנות בעולם. התפלגות הנכסים על פני סוגי הקרנות מלמדת על חוסר יעילות.

השווי הממוצע המנוהל בקרנות הכספיות עומד על 885 מיליון שקל, בקרנות אג"ח מדינה 230 מיליון שקל, בקרנות השקליות 157 מיליון שקל, בקרנות אג"ח חברות 141 מיליון שקל, בקרנות הגמישות 45 מיליון שקל, בקרנות מניות בארץ 42 מיליון שקל ובקרנות מניות בחו"ל רק 32 מיליון שקל בממוצע. אין ספק שמספר הקרנות המנייתיות אינו תואם את הביקוש להן.

הכנסות מדמי ניהול אחרי הירידה בהכנסות ב־2011 בא התיקון, וב־2012 חזרה מגמת העלייה הקבועה בהכנסות לעבור את רף 2 מיליארד השקלים ומגמת העלייה בהכנסות משנה לשנה, זאת למרות ירידה עקבית של דמי ניהול ברוב סוגי הקרנות. בחמש השנים האחרונות ממוצע ההכנסות מדמי ניהול עומד על 1.87 מיליארד שקל. אך ההכנסות אינן מלמדות דבר על רווחיות הענף בשל הרגולציה. ההוצאות הקשורות בבקרות ובפיקוח הולכות וגדלות בשנים אלו. בנוסף, הקרנות משלמות לבנקים עמלת הפצה אשר מורידה מרווחיות ניהול הקרנות. הרגולטור מודע לעניין זה ופועל להורדת עמלת ההפצה, אך נראה שהירידה ברווחיות מצריכה המשך תהליך התייעלות של מנהלי הקרנות.

ממוצע דמי הניהול בתעשיית קרנות הנאמנות ירד מ־1.7% ל־1.2% במהלך חמש השנים האחרונות. כאשר ריבית בנק ישראל עומדת על 1.75%, גביית דמי ניהול של 1% על קרנות שקליות אינה ריאלית - ואכן ניתן לראות ירידה בדמי הניהול של קרנות אלה ל־0.66% בממוצע.

דמי הניהול ירדו באופן משמעותי גם בקרנות אג"ח מדינה, בקרנות המנייתיות, הגמישות והממונפות. אחת הסיבות לירידה הרוחבית בדמי הניהול הנה התרחבותן של הקרנות המחקות שגברה בשנה האחרונה. קרנות אלו, המפוזרות על פני כל סוגי הקרנות, אינן גובות דמי ניהול. עובדה זו מורידה את דמי הניהול הממוצעים המחושבים ומובאים כאן.

השורה התחתונה: תעשיית הקרנות מתייצבת ושווי הנכסים המנוהלים עולה מדי שנה. עם זאת, יש עוד מקום להתייעלות, להגברת הרווחיות ולהמשך הורדת דמי הניהול עבור הלקוחות.

הכותבת היא אנליסטית קרנות ב־UBS Wealth Management ישראל

תגיות