אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה גם כשיורד גשם מחיר המים ממשיך לעלות צילום: שלמה יהודאי

ניתוח כלכליסט

למה גם כשיורד גשם מחיר המים ממשיך לעלות

הכנרת מתמלאת, הציבור ממושמע וחוסך, אבל ברשות המים עדיין מתכוונים להעלות את התעריפים. איך נוצר מנגנון תמחור שלא קשור בכלל למצב הכנרת או לכמות הגשמים שיורדת מדי שנה?

10.01.2013, 07:01 | חן פונדק

רשות המים הודיעה שלשום בהתרגשות כי בעקבות הסופה שפקדה אותנו בימים האחרונים נעבור את ממוצע משקעי ינואר ושליש מהכמות השנתית הכוללת. אבל אל תצפו לשינוי בתעריפי המים - אלה עדיין יעלו. למעשה, ההיערכות של מדינת ישראל למחסור במים בנויה כך שגם אם מעתה כל חורף יהיה גשום והאיילון יוצף, מחירי המים ימשיכו לעלות.  

קראו עוד בכלכליסט

גם הרגלי צמצום צריכת המים שסיגלנו לעצמנו עלולים להביא לעליית המחיר, כדי לכסות את העלויות הקבועות. משיחות עם עשרות אנשים המתמחים במשק מים עולה כי אין הסכמה לגבי זהות הגורם שהביא למגמה זו של עליית מחיר המים ואיך היה ניתן לתכנן אחרת את משק המים, אבל על דבר אחד כולם מסכימים: למחיר המים יש רק כיוון אחד - למעלה.

"נוכל לחסוך 15–20 אגורות מהמחיר לצרכן"

למחיר המים יש שלושה מרכיבים שלא סביר שיירדו, והם אולי אף יעלו עם השנים. במסגרת הרפורמה ב־2010 שונה מחיר המים כך שישקף את עלות הפקתם, מהלך שהביא לעליית המחירים מאחר שלחשבון המים צורף מחיר הביוב, שעליו שילמנו עד אז בנפרד. עד לרפורמה שולם חשבון המים לעירייה והוא נחשב לחלק מההכנסות הכלליות של העיריות, דבר שהוביל לכך שמתקני המים והביוב הוזנחו.

הכסף שגובים התאגידים מיועד לטיפול ולתיקון מתקני מים, ובשנים האחרונות יש החמרה ברגולציה על תיקון נזקי התשתיות - מרכיב שככל הנראה רק יעלה. מאז שהוקמו תאגידי המים המקומיים ב־2008 נוסף מרכיב המע"מ, שגם הוא כנראה רק יעלה. הדרך לייעל את המערכת היא על ידי איחוד 52 התאגידים, אולם עד היום מספר התאגידים רק ממשיך לגדול.

חלק נוסף שמרכיב את מחיר המים הוא רכישת מי התפלה. כיום אנו מקבלים מים משלושה מתקני התפלה - אשקלון, פלמחים וחדרה, המייצרים יחדיו כמעט 300 מיליון מ"ק בשנה. מתקני ההתפלה בשורק ובאשדוד נמצאים בתהליכי הקמה, ומ־2014 הם יוסיפו למשק 250 מיליון מ"ק יחדיו בשנה. מתקן ההתפלה בפלמחים מורחב בימים אלה וכבר השנה יכפיל את כמות מי ההתפלה שהוא מייצר, מ־45 ל־90 מיליון מ"ק בשנה. לפי רשות המים, עד שנת 2020 יותפלו בישראל כ־750 מיליון מ"ק מים - בהתאם להחלטות הממשלה.

"עם כל ההתלהבות שלנו מכמות הגשם, בכנרת עדיין חסרים 400 מיליון מ"ק מים ובאקוויפרים חסרים כמיליארד", מסביר מנהל רשות המים אלכסנדר קושניר. "לכן אנחנו עדיין לא במצב של השבתת מתקני התפלה או הקטנת תפוקה. אם בהמשך החורף הנוכחי ובשנה הבאה נראה שכיסינו את הגירעונות שנוצרו בעקבות שאיבה מהאקוויפרים, נבחן הקטנת תפוקה של מתקני ההתפלה בהתאם לצורכי משק המים". קושניר מבהיר: "לא יהיה חיסכון דרמטי, אבל אם נצליח להוזיל ב־15–20 אגורות זה גם חשוב מאוד לצרכן, ויכול להיות שזה לפחות ימנע עליות נוספות. אבל אנחנו עוד לא שם".

אולם כלל לא בטוח שניתן לשנות את התשלום שהמדינה התחייבה לשלם למתקני ההתפלה. חוזי רכישת המים ממתקני ההתפלה בנויים בהתקשרות של BOT (הקמה, תפעול והעברה לידי המדינה) לאחר 25 שנה מיום החתימה על הסכם המימון וכמויות המים הנרכשות, ומחירם נקבע מראש.

למדינה אמנם יש אפשרות לעצור בכל רגע נתון את אספקת המים ממתקני ההתפלה ולהפסיק לשלם את העלויות המשתנות של הפקת המים הנרכשים, אבל היא תמשיך לשלם את ההוצאות הקבועות, שהן כמחצית המחיר של מ"ק מים. מחיר זה כולל את התשלום עבור עלות ההקמה של המתקן והתחזוקה השוטפת שלו.

ארז וייסמן, מנכ"ל ארגון עובדי המים, מאשים את משרד האוצר במחיר המים: "האוצר מצא עוד דרך לחלוב אותנו. אם ניקח את עלות המים להתפלה, במחיר שזכה במכרז למתקן בנחל שורק, המתקן יתחייב להוציא את המים הכי טובים בפחות מ־2 שקלים. תוסיפי לזה 1.5 שקלים הובלה של מקורות ומגיעים ל־3.5 שקלים. עם תפקידי התאגיד זה מגיע ל־5 שקלים. אם יפסיקו לגבות את המסים המחיר יירד".

רשות המים מסבירה כי כדי להגיע למחיר המים יש להוסיף את עלויות הטיפול בהם - הובלה, תחזוקה ושדרוג המערכת הארצית, תפעול ותחזוקת מערכת המים והביוב העירונית, ובכלל זה שדרוג התשתיות שהוזנחו שנים רבות.

גורמים באוצר מסרו כי "לא קיימים מסים מיוחדים על משק המים. במחיר המים תמיד היה מגולם המע"מ, אך לא היה מרכיב מע"מ נפרד כפי שמופיע כיום בחשבון. נכון שאין היום קשר בין כמות המשקעים הרגעית ומחיר המים, וזאת מכיוון שעלות הפקת המים מהכנרת לא השתנתה וכך גם עלות הפקת המים המותפלים. הסכמי ההתפלה הם סטנדרטיים מאוד בעולם, ואם היינו מטילים את כל סיכוני הביקוש על היצרן במתקנים כל כך יקרים, אף זכיין לא היה מגיע למכרז או שהיו מתקבלים מחירים גבוהים בהרבה. יש גורמים חיצוניים שיכולים להשפיע על מחיר המים ולהוריד אותו, כמו התייעלות בחברת מקורות ותאגידי המים וגם מחיר האנרגיה".

"במשך שנים לא ניהלנו נכון את הצריכה"

"עד לפני כמה שנים לא ניהלנו מספיק את הצריכה", אומרת שרית כספי־אורון, ראש תחום מים באגודת אדם טבע ודין. "החקלאים צרכו 800 מיליון מ"ק של מים שפירים בשנה. צרכנו הרבה יותר ממה שנכנס לכנרת, ולאט לאט ייבשנו אותה ואת האקוויפרים". לטענתה, קודם כל צריך לנצל מקורות מים זמינים, כמו מים אפורים, שיקום בארות, איסוף מי גשמים ומי מזגנים. "עם הזמן התוכנית של רשות המים היא רק להתפיל יותר ויותר, כי האוכלוסייה גדלה. יש צורך בהתפלה, אבל זה צריך להיות בעדיפות אחרונה ויש פתרונות אחרים, יותר סביבתיים ויותר כלכליים. יש אקוויפרים מזוהמים שניתן לשקם אותם".

פרופ' דן זסלבסקי מהטכניון, ששימש כנציב המים בשנים 1991–1992, מאשים את רשות המים ותאגידי המים. "אני לא מבין מאיפה המחיר המטורף הזה", הוא אומר. "יש פיתוחים ישראליים שאיתם אפשר לעשות מהפכה מחר, אבל לא בטוח שמחיר המים היה יורד בגלל צורת ההתנהלות של תאגידי המים", הוא אומר ומספר על מקרים של גביות כפולות.

ד"ר גיא זיו מאוניברסיטת סטנפורד, מדען מוביל בפרויקט Natural Capital Project אשר מפתח כלים למיפוי מערכות סביבתיות לגורמים ממשלתיים, מזכיר כי את רוב הגשם שאנחנו אוספים אנחנו גם מאבדים שכן הוא מגיע לים ולא למאגרי מי גשמים, בדומה להצעת החוק של דב חנין: "אם רוצים להשתמש במי הגשמים, צריך לאגור אותם. אפשר היה בבנייה של הערים להפריד את מערכות הניקוז של מי הגשמים ומערכות הביוב". ההתנגדות להקמת מאגרים אלו היא כלכלית: "בניית המערכת אינה יקרה כאשר אתה מתכנן את העיר, אבל שינוי המערכת בעיר בנויה היא עניין יקר כי מערכת הביוב והניקוז בארץ מאוחדת. אבל גם כשבונים ערים חדשות בישראל לא עושים את זה, וחבל".

שליש מהצריכה הביתית הולכת לאיבוד

גדעון ברומברג, מנכ"ל עמותת ידידי כדור הארץ, אומר: "בשליש מהמים בבית אנחנו משתמשים להדחת אסלות ובשליש נוסף אנחנו מתקלחים. במקום לתפוס את המים האפורים שנוצרים אחרי המקלחת, שיעברו טיפול קטן וישמשו באותו יום להדחת האסלה, הם עוברים לביוב. יש התנגדות של משרד הבריאות לטכנולוגיה". עו"ד אסף הדסי, שעוסק 25 שנה בנושא מים וביוב וחבר בקואליציה למים אפורים, מסביר כי "ירידת כמות המים בכנרת לא משפיעה על המחיר.

ההוצאות הגדולות, שאיבה והולכה של מים, יישארו אותו הדבר, בין שיירד גשם ובין שלא. ברור שאפשר להתייעל במקורות ובתאגידים, אבל ההתייעלות היא מבחינה כלכלית בשוליים. כשאומרים שזה הולך לתאגיד זה אומר שזה הולך לסל תשומות - הוא צריך לתחזק את המערכת, לבצע את הגבייה".

קושניר מסביר כי "רשות המים לא מתנגדת למים אפורים, זה נמצא בהכרעה של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. יש היגיון שמי שקנה את המים ויודע לטהר אותם ולהשתמש בהם שוב, לא סביר שזה יפריע לו. אבל צריך להבטיח שזה לא פוגע בסביבה ובבריאות הציבור. לכן היינו נגד חוק שמחייב שימוש במים אפורים".

אבל צמצום הצריכה יכול להיות בעוכרינו: באתר רשות המים עצמו כתוב כי "הירידה החדה בצריכת המים, שנבעה מצמצום משמעותי בצריכה, גורמת לעלייה בתעריף המים - שכן העלויות הקבועות של ספקי המים והביוב, שתוכננו בהתאם לצריכת שירותים ממוצעת, מתחלקות עתה על כמות קטנה יותר של שירותים".

"אם באמת יהיה יותר חיסכון במים של המגזר הפרטי, זה יחסוך פיתוח מקורות מים בהתפלה", אומר אורי יוגב, יו"ר חברת ווייטווטר המנסה להוזיל עלויות הולכת מים על ידי אוטומציה של תהליכי בקרת איכות המים. "ההשפעה על מחיר הצרכן תהיה שולית", אומר יוגב, שכיהן בעבר כראש אגף תקציבים באוצר. "בעולם העתידי יהיה זול יותר לתת לתושבי דרום גוש דן מים מותפלים מאשר להוביל אליהם מים מהכנרת. הודות לשיפורים הטכנולוגיים ולתחרותיות בשוק, עלויות ההתפלה פוחתות והייצור משתפר ומתייעל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

41 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

40.
עובדים עלינו בעיניים- לא היו 7 שנים שחונות
3 השנים האחרונות היו בסדר מבחינת המישקעים, שנה אחרונה טובה והשנתיים הקודמות ממוצעות. השנה הזו תהיה טובה.(מקווה).פשוט מוצאים תירוצים לקחת מאיתנו עוד כסף במיסים. מה שמדהים זה שמוצר שעולה פחות משקל למ"ק(35% מ-2 ש"ח +65% של 40אגורות שזה העלות של מ"ק מים מהכנרת) מגיעים ל10 ש"ח למ"ק. ניתן לחסוך בכל המקומות, ובמיוחד בתאגידים המופקרים.(כמעט חצי מהתעריף הולך אליהם), אך גם במקורות ובטיפול בשפכים.
אבי  |  10.01.13
38.
לחוקק חוק שקיפות
נמאס כבר כל פעם מההסברים הלא משכנעים לאן הכסף שלנו הולך , בכל המונופולים צריך לחוקק חוק שקיפות שכל מונופול שאנחנו משלמים עליו ,יציג כל סוף שנה את המאזן השנתי שלו , מה התקציב שלו ,לאן ולמי הכסף שלנו הולך , וזה כולל גם את משרדי הממשלה רק ככה נוכל לדעת איפה הכסף??????
ליאור  |  10.01.13
לכל התגובות