אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איכות החינוך אינה נמדדת רק בציונים

איכות החינוך אינה נמדדת רק בציונים

חסרים במדיניות הלאומית בחינוך מרכיבים של גישה אסטרטגית ומערכתית יותר. יש להשקיע יותר בפריפריה ולבחון את תפקודו של מנהל בי"ס לא רק לפי הישגי תלמידיו במתמטיקה

15.01.2013, 10:38 | גדעון בן דרור
בתקופה האחרונה עולה מערכת החינוך לדיון ציבורי, בעיקר בנושאי תפוקות - הישגים וציונים, במבחני המיצ"ב והבגרות ובמבחנים הבינלאומיים ותשומות - שעות הלימוד וכוח אדם. תפוקות ותשומות הינם אינדיקטור חשוב לבחינת איכות מערכת החינוך בישראל, אולם האינדיקטור הוא חלקי בלבד, שכן חסרים במדיניות הלאומית בחינוך מרכיבים של גישה אסטרטגית ומערכתית יותר ושל ראיה הוליסטית מקיפה יותר.

 

מטרת העל: צמצום פערים בחינוך

יש לחזור ולהציב את המטרה של צמצום הפערים בחינוך בדרגת עדיפות גבוהה הן במדיניות החינוך הלאומית והן ברשויות המקומיות, תוך הגדרת תכניות עבודה ממוקדות ומפורטות.

תלמידים בכיתה (אילוסטרציה). לדאוג שאף ילד לא יישאר מאחור, צילום: שאטרסטוק תלמידים בכיתה (אילוסטרציה). לדאוג שאף ילד לא יישאר מאחור | צילום: שאטרסטוק תלמידים בכיתה (אילוסטרציה). לדאוג שאף ילד לא יישאר מאחור, צילום: שאטרסטוק

המרכיבים המרכזיים עליהם יש לשים את הדגש הם:

1. שיעורי הנשירה

יש לפעול להקטנת שיעורי הנשירה ולדאוג לכך שאף תלמיד לא יישאר מאחור, החל בגני הילדים, דרך בתי הספר היסודיים וכלה בבתי הספר העל יסודיים.

בנוסף, יש להתמקד בבעיית נשירה במעבר בין שלבי החינוך השונים: יש לעקוב אחר מהו שיעור התלמידים המגיעים לכיתה י"ב, כמה ניגשים לבחינות הבגרות, כמה זכאים לתעודה, ואיכות תעודת הבגרות.

למשל, לפי מחקרי "מכון אדווה"- 17% מתוך הזכאים והמחזיקים בתעודת בגרות אינם מתקבלים להשכלה הגבוהה, גם במכללות, בגין תעודות של 2 ו- 3 יחידות. ממוצע הזכאים השנתי לתעודת בגרות הוא 48% ומוצג כהישג, אך יש לזכור שיותר ממחצית מבני הנוער אינם זכאים. 

2. האם מגזרים מסויימים מקבלים יותר שעות לימוד מאחרים?

חשוב לדעת, כמה שעות לימוד הוקצו במערכת במשך 4 השנים האחרונות (תש"ע- תשע"ג), והשינויים שחלו בהן, בהתפלגות לפי שלבי החינוך (גני ילדים, בתי ספר יסודיים ועל- יסודיים), לפי מגזרים יחסית לגודלם היחסי במערכת, לפי מרכז ופריפריה ולפי מקצועות הלימוד השונים - כדי לבחון האם נעשתה הקצאה ייעודית, ומה מידת האפקטיביות בשימוש בה.

3. מהם פערי ההשקעה בחינוך בישובים השונים?

יש לבחון את הקשר בין התשומות - שעות לימוד והון אנושי של מנהלי בתי הספר והמורים, לתפוקות - ההישגים והתעודות, בהתייחס להשקעה בחינוך בישובים השונים, שכן קיים פער משמעותי מאוד בין רשויות מקומיות שונות.

4. אינדיקטורים לתפקוד מנהלי בתי הספר: הפחתת אלימות ושיעור גיוס לצה"ל

מנהלי בתי הספר הם חוד החנית של המערכת החינוכית. זאת מכיוון שבבית הספר מתנהל עיקר המעשה החינוכי. הקמת "מכון ראשה" להכשרת מנהלים הוא מעשה נכון ומבורך. חשוב להתמקד באלמנטים היוצרים "אפקטיביות ניהולית", של שיפור תפקודי לא רק כלפי מקצועות נחשבים (כמו מתמטיקה, מדעים, אנגלית ושפה) אלא גם כלפי מקצועות מדעי הרוח (כמו היסטוריה, תנ"ך וספרות).

כמו כן, יש להציב אינדיקטורים נוספים לבחינת תיפקוד מנהלי בתי הספר, כמו התחומים החברתיים של הפחתת האלימות, טיפוח אקלים בית ספרי מיטבי, וכן שיעורי הגיוס לצבא או לשירות אזרחי.

5. יצירת העדפה של ישובי פריפריה ושכונות חלשות

הפעלת תכניות "אופק חדש" (בבתי הספר יסודיים ובחטיבות הביניים) ו"עוז לתמורה" (בחטיבות העליונות) המבוססות על קבוצות למידה קטנות, למידה פרטנית והקצאת משאבים מתאימים לקידום התלמידים המצטיינים - התגלו כאפקטיביות מאוד. לכן יש ליצור העדפה ליישובי פריפריה ושכונות חלשות ביישומן.

הגיע הזמן להיערך עם הפנים למאה ה-21 בגישה אסטרטגית ובראיה הוליסטית מערכתית, ע"י יצירת מהלך של תכנון לאומי בחינוך לטווח ארוך, תוך גיבוש מנופים תכנוניים לעבודה רב שנתית על יסוד חזון ומדיניות חדשים.

ד"ר גדעון בן דרור הינו יועץ ועדת החינוך והתרבות בכנסת, לשעבר סמנכ"ל משרד החינוך והתרבות  

תגיות