אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשמתם את החברה בחו"ל? אל תבואו בטענות צילום: קובי מהגר

רשמתם את החברה בחו"ל? אל תבואו בטענות

מיזם של תעשייה אווירית נרשם בחו"ל מטעמי מס. בעלי המניות הסתכסכו, פנו לביהמ"ש בארץ ונדחו משום שהחוק הישראלי אינו חל על החברה. התובעים ערערו לעליון

14.01.2013, 09:22 | משה גורלי

בתקנון של אימג'סט, חברה "ישראלית" שנרשמה באיי קורסאו מקבוצת האנטילים ההולנדיים, יש סעיף המאפשר לנהל מולה הליכים משפטיים גם בניו יורק. האם יוכלו בעלי מניות בחברה, שהוקמה ב־1997 כמיזם משותף של התעשייה האווירית והחברה האמריקאית CST, להגיש בקשה לתביעה נגזרת בישראל, כששני מקורות החוץ - קורסאו וניו יורק - נסגרו? בית המשפט המחוזי מחוז מרכז פסק שהתשובה שלילית ודחה על הסף את הבקשה. בקרוב יישמע ערעורם של התובעים בבית המשפט העליון.

קראו עוד בכלכליסט

המתווה הגלובלי הזה מתאים לעיסוקה של החברה - לוויינים. אימג'סט הוקמה על ידי התעשייה האווירית ו־CST במטרה לממן ולתפעל את תוכנית הלוויינים הצבאית אופק. החברה התאגדה ב־1997 באיי קימן. ב־1998 הצטרפה אלביט למיזם, ובשנת 2000 החליטו המייסדים ובעלי המניות להתאגד מחדש באי קורסאו על פי הדינים התקפים באנטילים ההולנדיים.

עו"ד אלי כהן מייצג את אימאג עו"ד אלי כהן מייצג את אימאג'סט | צילום: קובי מהגר עו"ד אלי כהן מייצג את אימאג

"החברה הפכה ממובילה לכושלת"

באפריל 2010 הגישו CST ובעלי מניות מיעוט נוספים באימג'סט בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד החברה על סכום של 4 מיליארד שקל. התביעה הוגשה בישראל מכיוון שהדין האנטילי אינו מאפשר תביעה נגזרת, ואילו תביעה שהוגשה בניו יורק נדחתה. התובעים, באמצעות משרד מיכאל שיין ושות', טוענים שבעלי השליטה במיזם, התעשייה האווירית ואלביט, "החלו לגזול הזדמנויות עסקיות תוך ניצול כוחו של הרוב לרעה ותוך עושק המיעוט... יצרו חובות מנופחים נושאי ריבית גבוהה בגין השירותים שסיפקו לחברה, דיללו את ההשפעה של בעלי מניות המיעוט... כתוצאה מהתנהלותם המכוונת לכאורה של בעלות השליטה הפכה החברה מחברה מובילה בתחומה, שנהנתה מהכנסות של מאות מיליוני דולרים, לחברה כושלת, עד שהכנסותיה בשנת 2009 היו נמוכות מהכנסותיה בשנת הפעילות הראשונה".

הנתבעים התגייסו לסלק את התביעה על הסף. אימג'סט יוצגה בידי עוה"ד עופר צור ואלי כהן מגורניצקי; התעשייה האווירית יוצגה על ידי עו"ד גיורא ארדינסט; ואלביט בידי עו"ד רובי בכר מפישר בכר חן וול אוריון.

השופט יעקב שינמן מבית המשפט המחוזי מרכז החליט לדחות את התביעה על הסף. בהחלטתו אפשר למצוא תוכחה גלויה כלפי התובעים: "מי שבוחר מטעמים, בעיקר תועלתיים, להתאגד במדינה זרה בהתאם לחוקיה, עליו להביא בחשבון שבצד היתרונות שבדינים אלו עלולים לצמוח גם חסרונות, ועליו לשאת בתוצאות של חסרונות אלה כפי שהוא ביקש ליהנות מהיתרונות". לפי גרסת הנתבעים, הגשת התביעה בישראל נועדה לחסוך בעלויות עתק והנתבעים אף מצביעים על מניע זה כמרכזי בהגשת הבקשה בישראל.

עו"ד גיורא ארדינסט בא כוחה של התעשייה האווירית, צילום: אוראל כהן עו"ד גיורא ארדינסט בא כוחה של התעשייה האווירית | צילום: אוראל כהן עו"ד גיורא ארדינסט בא כוחה של התעשייה האווירית, צילום: אוראל כהן

הטעמים התועלתניים הם שיקולי המס שבגללם בחרו בעלי המניות בחברה שלא להחיל עליה את הדין הישראלי. "עתה מבקשים התובעים", כותב השופט, "כשהדבר לא נוח להם, שבית המשפט יתעלם מכל הסכמותיהם ופעולותיהם ויחיל את הדין הישראלי, כשהם עצמם כאמור מעולם לא בחרו שיחול עליהם, רק מהטעם שכרגע זה הדין התואם לטעמם ולמימוש רצונותיהם".

"לא נעקוף את כוונת המחוקק"

בהמשך, לפי סעיף מקום השיפוט, הגישו התובעים תביעה דומה גם בניו יורק. גם שם הם נדחו. בית המשפט הפדרלי בניו יורק "זרק" את התביעה לישראל כשקבע שלבית משפט בישראל נתונה הסמכות לדון בסכסוך. אלא שהשופט שינמן קבע שאין בדברים האלה לחייב אותו, בגלל העניין העקרוני שיידון בבית המשפט העליון: האם חוק החברות הישראלי חל על חברת חוץ.

לפי בית המשפט המחוזי התשובה שלילית. חוק החברות החדש שחוקק בישראל מקיים לפי השופט "הסדר שלילי בכל הנוגע להחלתו על חברות החוץ". כלומר, "נקבע מתוך תכלית ברורה ומפורשת שלפיה חוק החברות הישראלי יחול רק על חברות שהתאגדו בישראל על פיו".

התובעים טענו שההתאגדות במדינה זרה נועדה אך ורק לצורכי מס, בעוד שמבחינה מהותית החברה היא חברה ישראלית שרוב זיקותיה העסקיות הן בישראל. לכן הם מבקשים מבית המשפט שיחיל עליה את חוק החברות הישראלי.

השופט דוחה טענה זו: "זיקותיה העסקיות של החברה אינן רלבנטיות בכל הנוגע לדין. אם ניישם מבחן זה הרי שנעקוף את רצון המחוקק. קבלת הטענה תיצור מצב שבו תוסר האחריות ממייסדי החברות, תתאפשר 'אנרכיה' בדיני החברות והתנהלות בחוסר תום לב, תוך ניצול דיני החברות השונים באופן לא ראוי על פי צורכי החברות במקרים נקודתיים, ותוך העברת נטל בלתי סביר על בתי המשפט".

השופט שינמן סיכם את החלטתו: "טענות התובעים מעלות חשש של התנהלות בחוסר תום לב וניסיון ניצול הליכי משפט, הן בשל העובדה כי פעמיים בחרו שהחברה תתאגד מחוץ לגבולות מדינת ישראל, והן לנוכח העובדה כי סברו שהם יכולים להגיש תביעות אישיות לפי הדין הניו יורקי בבית המשפט שם עד שנדחו".

בקרוב, כאמור, יידרש בית המשפט העליון להכריע בסוגיה עקרונית זו.

תגיות