שתי פסיקות לבורר

סכסוך עסקי שהגיע לאחרונה לבית המשפט מעלה שאלות באשר לסמכויותיו של בורר והיכולת שלו לתקן פסק דין. האם רשאי בורר לשלוח לצדדים המסוכסכים טיוטה של ההחלטה שלו כדי שייתנו הבהרות? והאם הטיוטה ששלח נחשבת בכלל לפסק דין?

ב־2003 חתמו שתי חברות בנייה, אופיצי וקורם, הסכם קבלנות לביצוע פרויקט דיור בחדרה. בהסכם נקבע שקורם תשמש קבלן ראשי ושעם השלמת הביצוע תקבל החברה 5.4 מיליון שקל. אז החל סכסוך באשר לסכומים שתעביר אופיצי לקורם, שעבר לבוררות בפני המהנדס אורי מדפיס ממשרד אפרתי־מדפיס, שגם היה המשרד שפיקח על הפרויקט. קורם תבעה 1.8 מיליון שקל מאופיצי, ואילו אופיצי תבעה מקורם 1.3 מיליון שקל, תשלום עבור הנזקים הכבדים שנגרמו לה מעבודותיה של קורם, ובעיקר בשל האיחורים הכבדים בלוחות הזמנים לטענתה. לאחר שהבורר שמע את טענות הצדדים ובחן את הראיות בתיק, הוא כתב פסק דין ושלח אותו לצדדים במרץ האחרון וביקש מהם הערות ותיקונים. "מאחר שההתחשבנות מורכבת, ייתכן שנפלו טעויות חישוב", נכתב בטיוטה. אופיצי לא הגיבה, אך קורם שלחה הערות.

בהמשך הוציא הבורר פסק דין חדש מתוקן וסופי. באופיצי התנגדו לשינויים, ובאמצעות ד"ר גלעד וקסלמן ועו"ד מאור רוט ממשרד הרצוג פוקס נאמן, פנו לביהמ"ש המחוזי ת"א לאשר את ההסכם הראשוני ולבטל את התוספות. בפסק הראשוני, צוין בבקשה, נדחו מרבית רכיבי התביעה של קורם, והיא חויבה רק ב־530 אלף שקל, ואילו הפסק המתוקן מחייב את אופיצי לשלם לקורם 1.6 מיליון שקל.

"התיקון הביא לתוך פסק הבוררות סכום עצום לטובת קורם, שכלל לא נתבע בכתב התביעה של קורם, וודאי שאופיצי מעולם לא הודתה בו כסכום שאינו שנוי במחלוקת". גם קורם פנתה לביהמ"ש, ובאמצעות עוה"ד אלון פומרנץ ודניאל חדש ממשרד ליפא מאיר ושות', ביקשה לאשר את פסק הבוררות השני כסופי. "אין ספק", כתבו באי כוחה של קורם, "שפסק הבוררות הסופי הוא זה שיש לאשרו כמחייב, שכן הוא שמשקף את השורה התחתונה האמיתית". לפי קורם, מדובר בבוררות מקצועית־הנדסית מורכבת, ולכן אך הגיוני שבטרם סיום מלאכת הבוררות יסבור הבורר בתום לב שיש לשלוח לצדדים טיוטת התחשבנות שערך כדי לאפשר להם להעלות את טענותיהם. שופטת המחוזי בתל אביב יהודית שבח תיאלץ להכריע בקרוב בסוגיה ולקבוע איזה מפסקי הדין שהוציא הבורר תחת ידו הוא הנכון.