צילום: עמית שעל
מדד איכות חיים: קריית אונו - היישוב בעל ההגירה השלילית הנמוכה ביותר
מדד המא"ה לאיכות החיים הקהילתיים של החברה למתנ"סים ואוניברסיטת בר אילן יושק היום עם נתונים ראשונים שחושפים את הפער בין מה שהרשויות המקומיות חושבות שטוב לתושבים שלהם, לבין מה התושבים מרגישים באמת
בהמשך מקווים כי ערים נוספות יצטרפו להליך המדידה שיוצר סטנדרטיזציה להתנהלות קהילתית ויכול להוות בסיס לתוכנית עבודה רב שנתית לשיפור חוויית התושבים ביישוב. כך בעתיד ניתן יהיה להיכנס באמצעות גוגל למפת היישוב בו נרצה לגור ולקבל נתונים מלאים על איכות החיים הקהילתית, בתקווה שאלו יעזרו לקבל החלטה מושכלת איפה להתגורר.
המדד מורכב משלושה גורמים: המרחב הציבורי הקהילתי, ההון הקהילתי והמשילות הקהילתית. המרחב הציבורי והקהילתי בו נוצרת האינטראקציה בין תושבי הקהילה מודד תרבות ופנאי, ביטחון אישי, תעסוקה, חינוך, סך תקציב רשות לתושב, קיימות ואורח חיים בריא. הון קהילתי שהוא עוצמת הקשר בין חברי הקהילה מודד את מספר האירועים בעיר ללא תשלום, הגירה שלילית, תמיכה באוכלוסייה ייחודית, ערבות הדדית והתנדבות. ולבסוף משילות קהילתית - עד כמה לחברי הקהילה יש השפעה על קידום מטרות משותפות ועד כמה ההנהגה מאפשרת להם להשפיע, מודד פיתוח מנהיגות, יוזמה, שיתוף תושבים ושיתוף פעולה בין ארגונים.
כל חלק במדד נמדד על רצף של שלושה היבטים - תשתיות שהוקצו כגון משרות ותקציב, פעולות שבוצעו ותוצאות. התוצאות נחלקות לאובייקטיביות לפי נתוני הלמ"ס, גיוס לצה"ל ונתוני הרשויות המקומיות, ותוצאות סובייקטיביות של שביעות רצון של התושבים על ידי מדגם מייצג. המטרה במדד המפורט הוא שראשי הרשויות יוכלו לדעת בדיוק איפה מונחת הבעיה והאם היא טופלה, שכן לאחר שנתיים תיערך מדידה חוזרת.
לא מקדמים התנדבות
"אדם בוחר איפה לגור לפי תעסוקה, חינוך והיכולת הכלכלית שלו לרכוש דירה במקום. אבל כשאדם בוחר לעזוב יישוב, בין המרכיבים העיקריים שמצאנו זה הקהילתיות - אנשים עוזבים יישובים כי הם לא מסתדרים קהילתית ביישוב. אנחנו רואים שביישובים שחזקים קהילתית יש הרבה פחות הגירה שלילית מהיישוב", מסבירה ד"ר מיכל אפללו, מנהלת תכנון אסטרטגי ופיתוח ידע בחברה למתנ"סים.
לפי התוצאות הראשוניות של המדד, קריית אונו הוא היישוב בעל ההגירה השלילית הנמוכה ביותר. בקריית אונו רמת התעסוקה הכי גבוהה והמצב הבריאותי על פי דיווח עצמי של תושבי קריית אונו הוא הגבוה ביותר מבין הישובים שנבדקו. גם בשוהם נרשמת הגירה שלילית נמוכה, ובה נרשם גם המספר הגבוה ביותר של תושבים שמשתתפים בחוגים ומספר הממחזרים הגבוה ביותר מבין הישובים שנבדקו. בשוהם יחד עם קרית אונו נמצאו גם מספר המתנדבים הגבוה ביותר.
אבל התוצאות המעניינות ביותר הן התוצאות שחוזרות מעבר ליישוב בודד:
"מסתבר שרוב היישובים עסוקים בפעולות ותקועים בתהליך ולא בבחינת התוצאות. גם כשאנחנו בודקים את הפער בין התוצאות שהתקבלו ברמה האובייקטיבית וברמה הסובייקטיבית, על פי רוב גילינו פער. תמיד התושבים מרגישים פחות ממה שהרשות מדווחת", מספרת אפללו.
במדדים הסובייקטיביים לא נמצאה גם תחושת ערבות הדדית: "כששאלנו את התושבים 'אם מחר יש לך מקרה של שמחה או צורך בעזרה, מה הסיכוי שתפנה לאחד מבני היישוב שאינו בן משפחה', גילינו אחוזים מאד נמוכים", מסבירה אפללו. גם בתחושת המשילות המחקר מצא פער בין תחושות העיריות ותחושות התושבים. "כשבודקים לעומק אנחנו כנראה לא כאלה חברתיים. אין ציונים גבוהים בערבות הדדית, רוב הרשויות לא משקיעות פעולות בעידוד התנדבות ואין אפשרות לתושבים להשפיע", מסכמת אפללו.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה